ואחר כך כלום, כלום, כלום עד ההרחקה של תומאס פנייה.
מרסליניו חזר על 2-4-4 צפוף, מערך הקריפטונייט הידוע נגדנו העונה ו-ויאריאל שלטה במרכז וגם ידעה לתקוף היטב עם הצטרפות של 2 קשרים קדימה כל הזמן מול בוסקטס אחד ובאופן כללי הקבוצה סבלה מרפיון מנטלי שלא מתאים לקבוצה ברמה שלה.
ניימאר סיים את המשחק עם צמד שזה אחלה, אבל היה לו משחק די מחורבן. הדריבל לא זרם (הוא כבר לא זורם כמה משחקים), ובהזדמנויות שיכל לסדר לחברים שלו, הוא קיבל החלטות ברמה של דאולפאו.
מי שבלטו לטובה הם שוב פיקה (מדהים, מדהים), מסי (אחרי כבר ל 59 שערים העונה) והקילר אינסטיקנט של לואיס סווארס שהרג סופית את ויאריאל.
נ.ב, מי שמצפה שמונטויה באופן פלאי ישחק מושלם אחרי עוד חודשיים בפריזר, שיוריד ציפיות.
הטוב: אנחנו בגמר.
הרע: בוסקטס במינימום כנראה 3 שבועות בחוץ.
המכוער: פרננדס בורבלאן כבר עצר לנו התקפה בקלאסיקו על פציעה פחות חמורה של מרסלו, אבל אתמול שבוסקטס נאנק מכאבים הכל היה כשר.
ההרכב:
טר שטגן (7).
מונטויה (6), פיקה (8), מסצ׳ראנו (7), אלבה (6).
ראפיניה (5), בוסקטס (6), אינייסטה (6).
מסי (7), סווארס (7), ניימאר (7).
