תסתכלו על זה. ועכשיו תסתכלו על מסי. 7 דריבלים במחצית הראשונה (רק 2 פחות מאשר כל שאר השחקנים. ביחד). 11 במשחק כולו (אחד יותר מכל שאר שחקני מנצ’סטר סיטי). וזה, אגב, בכלל לא השיא שלו העונה. אה, כתבתי העונה? סליחה, התכוונתי ל-2015. היו לו 12 דריבלים מול אתלטיקו. פעמיים. ובמשחק הראשון במנצ’סטר? 10. זה היה המשחק החמישי של ליאו בליגת האלופות עם דאבל-פיגרס בדריבלים, וכולם היו נגד יריבות אנגליות. טוב, נראה לי שאפשר כבר לזרוק את תאוריית ה”מסי פח נגד אנגליות”, לא? אה, עוד לא? טוב, אולי זה יקרה בשלב הבא. אה, רגע…
עוד? יאללה. חוץ מזה שהיו למסי יותר דריבלים מכל שחקן אחר מול סיטי, הוא סיים את המשחק גם עם הכי הרבה בעיטות (8), מסירות (82) ומסירות מפתח (5). יש לו העונה כבר 43 שערים ו-24 בישולים (לפי Transfermarkt) והמספרים האלה היו יכולים להיות גבוהים עוד יותר בסיום המשחק, לולא יכולת אדירה של ג’ו הארט. “אני לא זוכר משחק עם כל-כך הרבה הצלות”, אמר אינייסטה בסיום. למען האמת, לשוער האנגלי היו 10 עצירות, הכי הרבה העונה במשחק אחד בצ’מפיונס. בלעדיו, זה משחק שיכול היה להיגמר בתוצאה היסטורית.
רגע, ומה עם ההגנה של מסי? גם זה חשוב, לא? יאללה. קומפאני. זוכרים אותו? נו, זה שבטוח שמול סטוק סיטי קשה יותר. אז בצמד המשחקים האלה אתם יודעים כמה תיקולים מוצלחים היו לו? 1. וכמה היו למסי? 4.
ג’ורדי אלבה סיכם את זה די טוב. “מסי נתן מאסטר קלאס”, הוא אמר, והאמת היא שהכושר המדהים של מספר 10 ובמיוחד המשחק אתמול הזכיר לי דברים שכתבתי אחרי השלושער בקלאסיקו ה-3:4 הענק:
אחד הזיכרונות שלי מהילדות הוא שהייתי חוזר מבית הספר ורואה בשידורים חוזרים בערוץ הספורט את מה שמייקל ג’ורדן עשה בזמן שישנתי. בגיל כזה, וכשאתה צריך לקום מוקדם כל יום, אתה לא יכול להישאר ער עד אמצע הלילה כדי לראות את הפלא הזה, “אלוהים מחופש” כמו שקרא לו פעם לארי בירד אחרי ש-MJ תפר 63 נקודות בבוסטון גארדן.
פחות מ-20 שנה לאחר מכן, כבר הייתי בגיל שאני יכול לעשות מה שאני רוצה והפעם כן הייתי קם באמצע הלילה – או בכלל הולך לישון רק בבוקר – כדי לראות תופעת טבע אחרת. אין ולא יהיה כמו המונדיאל, אבל זה בא רק פעם ב-4 קייצים, כך שהייתי מוצא את עצמי מתחבר דווקא למוקדמות הגביע העולמי בדרום-אמריקה (והקופה, כשהיו משתתפים בו הכוכבים הגדולים). אני פשוט חולה על זה. עם השנים זה נהפך למנהג ולא הייתי מפספס אף משחק של מסי במדי ארגנטינה, או במילים אחרות: האלוהים שלי. של כולנו.
חבר כתב אתמול שכל אחד שראה את שני הענקים האלה באותו מעגל חיים, צריך להגיד תודה פעמיים, אבל לי כבר נגמרו המילים. ראיתי את מסי טוחן את מנצ’סטר יונייטד בוומבלי, שובר את השיא העתיק של פאולינו אלקנטרה מטווח אפס ואין לי מושג איך אפשר לתאר את הדבר הזה שראינו אתמול.
מסי כבר מזמן הגיע למעמד המקביל ל-MJ ומצחיק שמשחק כזה מגיע כשביציע יושב פפ, שאמר לפני 3 שנים את המשפט המפורסם: “מסי שולט בכדורגל כמו שמייקל ג’ורדן שלט בכדורסל”.
אין מילים. בעצם יש. זה דווקא די פשוט: מסי פתח בקמפיין משלו להחזרת הפפ. אחרי הכל, הבחירות החשובות באמת ייערכו רק בקיץ.
