אל השמינית

בארסה הבטיחה את המקום בשמינית הגמר עם 1-3 על מילאן. מסי החזיר צבע ללחיים עם צמד, בוסקטס הוסיף נגיחה משלו. פיקה דאג שוב למילאן.לדעתי אמש ראינו משחק בינוני משהו. לא הזוועתון נגד אספניול, אבל גם לא רחוק משם. התחושה שאני הכי לא מרוצה ממנה היא חוסר הבאלאנס בשמירת הלחץ. אחרי משחק הלחץ המשוגע שראינו בשביעייה ללבאנטה שהבטיח הרבה, האספקט הזה התפוגג. שחקנים עושים לחץ כשבא להם, ולא כחלק ממערך כולל שלוחץ בתיאום מופתי. אין כמובן איזכור לחוק 6 השניות, ונוצר המצב בו יריבות מניעות כדור בלי הפרעה במגרש, ואין ספור בורות ריקים במגרש מבחינת איוש של שחקנים שלנו.

ברור לי שזאת וורסיה אחרת של בארסה, אבל זה שם קצת ללעג את המשפט המרטינואי “לא באתי לחדש, באתי לשחזר דברים שהיו”. נגד לבאנטה זה היה נשמע בתוך קונטקסט, עכשיו זה נשמע סתם תלוש.

כן נהניתי יותר מהמחצית השנייה בה מילאן כן ניסתה להמר ולצאת החוצה, ואת היכולת הטובה שלנו (יחסית) בהתקפות מעבר. מסכים לגמרי שהיה נראה שהשתחרר איזה מעצור אצל מסי אחרי השער, אבל ניתן לראות במאת האחוזים שהוא מאוד שומר על עצמו. אוהדי בארסה ימשיכו לקנות מניות ניימאר, הרומן הזה נראה ממש ממש טוב.

הלאה למשחק לא פשוט בכלל באנדלוסיה אצל בטיס.

 

הטוב: בוסקטס האלוהי, שבירת מנחוס של מסי, מקום בשמינית הגמר.

 

הרע: חלליות אלבס.

 

המכוער: אחרי שזנח את בוסקטס (ברוך השם), שקיא כהן עובר לניימאר. הצילו!!

סשה

מה אוהדי בארסה אומרים


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר!

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו

התוסף שלנו לכרום