לא, אלה לא אחוזי ההצלחה של דני אלבס (AKA כיפת ברזל) ביירוט ציפורים מהשמיים. זו כמות שערי הליגה ש-MSN כבשו מתוך כל אלה של בארסה מתחילת בעונה. לקבוצה יש 20, לניימאר 8, לסוארס 7 ולמסי 3. 2 השערים הנוספים? של בארטרה ו-ורמאלן.
כתבתי כל כך הרבה פעמים בשבועות האחרונים שהמשחק האמיתי של בארסה הוא לא מול יריבה כזו או אחרת, אלא הקטע הוא לנצח – איכשהו – ובעיקר להגיע לינואר במצב טוב. היה ברור שכדי לשרוד את התקופה הזו (וזה עדיין לא נגמר), צריך את סוארס וניימאר בכושר שיא – כן, את שניהם – ומזל שהם נענו לאתגר. כי אם זה לא קורה, בארסה היא קבוצה כל כך אחרת. האוהד הנייטרלי, זה שלא רואה את בארסה משחקת על בסיס שבועי, לא מבין עד כמה התלות בהתקפה קיצונית. עד כמה הקבוצה חלשה בלי ההברקות האלה של סוארס, ניימאר וכמובן של מסי, כשהוא כשיר.
לא היו לי שום ספקות לגבי סוארס – לא כשהוא רק הגיע וגם לא כשהוא רק התחיל לשחק אחרי חודשים ללא משחקים רשמיים, אבל עדיין משעשע להיזכר עכשיו בתקשורת הפח הספרדית שהחליטה שהוא שמן. שנה בדיוק חלפה מאז הבכורה של סוארס והוא כבש בה 35 שערים. את 7 שערי הליגה שלו העונה הוא כבש ב-31 בעיטות/נגיחות. ורק לשם השוואה, רונאלדו כבש גם 7 – ב-68 בעיטות/נגיחות. בימים שבהם אנשים מתלהבים מהכושר של אובמיאנג ולבנדובסקי ובטוחים שהם החלוצים הטובים בעולם, טוב לראות את סוארס מוכיח שהוא עדיין ה”9″ הכי טוב שיש.
גם ניימאר לוקח הרבה יותר על הכתפיים מאז הפציעה של מסי. לקח לו קצת זמן להבין שהתפקיד שלו השתנה מעט, אבל אחרי שזה קרה הוא לקח יותר אחריות ומעורב יותר. קבלת ההחלטות עדיין טעונה שיפור (צריך לשחרר את הכדור מהר יותר), אבל זה יגיע, באופן טבעי, עם הניסיון שיצבור.
לשניים האלה הייתי מצרף, ספציפית אחרי המשחק הזה, גם את בוסקטס. בתוך כל הבלאגן שמתחולל במרכז המגרש של בארסה וכשכמעט כל קבוצה כבר למדה את הטריק (ללחוץ גבוה) ולא נתקלת בשום התנגדות טקטית, מזל שיש לנו אותו. לא שיחק בעמדה שלו, אבל הראה חוכמת משחק בהרבה מהלכים וגם הבריק עם מסירה אה-לה צ’אבי לסנדרו. היחיד שתיפקד בחוליית הקישור.
האמת, זה קצת מביך שקבוצה בלבל כזה כמו בארסה לא מצליחה להתמודד עם לחץ פשוט שמופעל על ההגנה שלה, אבל כמובן שזה לא באמת מפתיע. ככה זה שמתעקשים להמשיך עם מה שלא עובד במקום לחשוב מחוץ לקופסא ולנסות אלטרנטיבות אחרות. ויש.
כל כך חסר לבארסה משהו שדיברנו עליו המון עוד בעונה שעברה – יכולת לשלוט במשחק בדקות מסויימות. שימו לב לסטטיסטיקה הזו (ובעיקר לכמות האיומים של היריבות). כדורים שעוברים מהר מההגנה להתקפה (כלומר: מתפרצות), גם חוזרים מהר מההתקפה להגנה. וכשמתווסף לזה חוסר סדר, הרבה שחקנים מושפעים מזה. פיקה, למשל, שהיה בעונה שעברה הבלם הכי טוב באירופה BY FAR, חזר להיראות פגיע מול חלוצים סוג ב’. הוא היה משמעותי מאוד במשחק של בארסה, אבל הוא גם היה תלוי מאוד במשחק הקבוצתי.
