בא בטוב

הופעה טובה של לואיס סווארס הובילה את בארסה לניצחון 1-3 חשוב בשדה תפוחי האדמה של גרנאדה. מסי וראקיטיץ׳ הוסיפו.אני יודע שבדרך כלל זה הקטע של מסי, אבל יכול להיות שלואיס סוארס שבר שיא? צריך כישרון ושנים של עבודה קשה כדי להפוך לשחקן World Class, אבל ה-9 של בארסה עשה את זה בפחות מחודש! איזה גאון! הרי רק לפני שלושה שבועות הוא עוד היה מחמיצן ופלופ, לא? עבר כבר הרבה זמן מאז סיום המשחק מול גרנאדה ובחיי שניסיתי, אבל אני מתקשה למצוא ביקורות וטענות על החלוץ האורוגוואי. כמה מוזר.

 

מעניין אם כלי התקשורת בעיר מסויימת בספרד (אבל לא רק שם) ילמדו את הלקח הנדרש – לתת צ’אנס לבנאדם לפני שקוברים אותו. האמת היא שלא הייתי שם על זה את הכסף. לא, לא היה צריך להפוך אותו לחלוץ המאה אחרי מספר חודשים, אבל גם לא לקבוע שהוא “לא מספק את הסחורה”.

 

ויש לזה גם צד נוסף. העובדה שכל המבקרים נעלמים פתאום, אחרי שערים, רק מראה כמה גם היום – כשהסטטיסטיקה הפכה לחלק מהמשחק ויש נתון של כל דבר על כל שחקן – הדעה הרווחת היא עדיין Old School. תפקידו של סוארס הוא חלוץ? יאללה, בואו נראה כמה שערים הוא כבש וניתן לו ציון לפי זה. הוא הגיע לדאבל-פיגרס בבישולים בפחות מחצי עונה? לא רלוונטי, הוא חלוץ. הוא יוצר מצבים? לא רלוונטי. הוא עוזר למשחק הקבוצתי? גם לא. בחיי, אפשר לחשוב שמדובר על איזה 9 שמחכה לכדורים ברחבה כמו פעם.

 

שמח שסוארס סתם כמה פיות – או יותר – בתקופה האחרונה. והדבר הכי טוב? שהוא עושה את זה בלי לכפות את עצמו על המשחק של בארסה. הבישול למסי רק מוכיח את ההיפך הגמור. הוא היה הכי טוב על המגרש (ראקיטיץ’ לא הרבה מאחור) ואני חושש שהנשמות הטובות יעברו בקרוב לניימאר, שכבר 2-3 משחקים לא פוגע. הוא משחק לא מעט ואולי דווקא ההיעדרות מהמחזור הבא תעזור לו כי הוא ינוח קצת. הבעיה היא שאין לנו באמת תחליף להתקפה וההבדלים בין הספסל להרכב די קיצוניים. הרבה ישר חושבים על פדרו, אני הייתי נותן צ’אנס לראפיניה בהתקפה. דווקא העובדה שהוא לא ממש שחקן אגף יכולה לעזור בגיוון עם מסי וסוארס. במינימום, זה שווה בדיקה.

 

באופן כללי, לא נראה לי שיש מישהו שהופתע במיוחד מסגנון המשחק. השחקנים אחרי ניצחון גדול, מול יריבה לא ממש אטרקטיבית, רוטציות בתקופה של לו”ז עמוס ומגרש שכל קשר בינו לדשא מקרי בהחלט. הנאיביות הבארסאית הקלאסית רמזה על נפילה, אבל הבונקר הגרנאדאי קרס אחרי קומדיית הטעויות בשער הראשון (סוף סוף האיטיות של אוייר עוזרת לנו קצת ) וסוף טוב הכל טוב. במשחקים כאלה שהם מוקש אתה לוקח 3 נקודות, אומר תודה וממשיך הלאה.

 

ובכל זאת. זה היה המיקום הממוצע של השחקנים במגרש:

נראה כמעט כמו 5-2-3 כי מסצ’ראנו ממש מאחור. הוא תורם הרבה לעמדת הקשר האחורי והוא אחלה, אבל כשהוא שם, קטנים מאוד הסיכויים לראות משחק של החזקת כדור וחילופי מסירות. מול גרנאדה, לדוגמא, בארסה השלימה 513 מסירות – הכי מעט שלה העונה בכל המסגרות. אני לא מאשים בזה את החפסיטו כי זה הרי סגנון שמכתיב לוצ’ו והתלוו לזה כל מיני דברים שקרו היום (המגרש, למשל), אבל המיקום שלו – הרחק מצ’אבי וראקיטיץ’ – לא ממש תורם בזה. בהרבה משחקים קשרי ה-50:50 מושכים לקו ורחוקים אחד מהשני, אז במשחק הזה הקשר האחורי אפילו היה ממש אחורי ורחוק עוד יותר מהם. ככה אי אפשר היה לנהל משחק מסירות ומי שציפה לזה הוא נאיבי מדי.
ולמרות שהסגנון הכללי (קשרים בצד, התקפות מהירות, הנעת כדור לא כאופציה ראשונה) מוכתב על-ידי לוצ’ו, כשמשחק במקום מסצ’ראנו קשר אחר שיש לו את ה-DNA הבארסאי הקלאסי, אז הוא “מושך” לסגנון האחר, של הנעת כדור. מסצ’ראנו מצויין בהרבה דברים שקשר אחורי צריך לעשות, ויש דברים שהוא תמיד יהיה פחות טוב בהם מבוסקטס. זה הדחיפה קדימה, הלחץ, המיקום, החוכמה וכו’.
נראה שההרכב הטוב ביותר שלנו הוא עם בוסקטס, ומסצ’ראנו לצד פיקה בהגנה. גם אני הייתי שמח לראות יותר את בארטרה (שקצת איכזב היום), אבל כנראה שאת העונה הזו הוא יסיים כבלם הרביעי. לא מובן למה מתייה, שזורע פאניקה ועושה 2-3 טעויות במשחק, לפניו, אבל זה המצב ואם הכושר של בארטרה מתחילת העונה לא שיכנע את לוצ’ו, אז כלום כבר לא ישכנע. רק מה, לזרוק אותו להרכב פעם בשבועיים וחצי-שלושה ולצפות שהוא יהיה מדהים כמו שיכול היה להיות אם היה משחק באופן קבוע – זה לא ממש רציני.
כמעט כמו לטעון שיותר קשה מול סטוק מאשר מול בארסה. פייר, היה יותר קשה מול גרנאדה מאשר במנצ’סטר.

סשה

מה אוהדי בארסה אומרים

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר!

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו

התוסף שלנו לכרום