היום לפני 12 שנים בארסה זכתה בליגת האלופות בפעם השנייה בתולדותיה הודות לניצחון 2 – 1 על ארסנל משערים של סמואל אטו וז’וליאנו בלטי, אך מי שהיה גיבור הערב הוא הנריק לארסון השוודי, שנכנס כמחליף כחצי שעה לסיום המשחק ובישל את שני השערים הללו.
כל זה לא היה אמור לקרות בכלל. הסיפור התאפשר הרבה בזכות ה… אצילות, אפשר לקרוא לזה כך, של ז’ואן לאפורטה, נשיא ברצלונה. איך? בואו נתחיל.
בקיץ 2004, הנריק לארסון בן ה-32 חתם בברצלונה אחרי קריירה מרשימה בסלטיק, שם היה כוכב מרכזי במשך שנים (ואף זכה בנעל הזהב). לארסון בא לברצלונה על תקן חלוץ מחליף וותיק, והוא חתם על חוזה לעונה עם אופציה להארכת החוזה במידה וישתתף ב-60% מהמשחקים במהלך העונה.
ב-20 בנובמבר (יום הולדתי ה-14, אגב) בארסה ארחה את ריאל מדריד בקלאסיקו בקאמפ נואו וניצחה אותה 3 – 0 ענק. אלא שעל החגיגות העיבה ידיעה עצובה מאוד. לארסון קרע את הרצועה הצולבת ואת המניסקוס בברכו השמאלית. זו פציעה חמורה מאוד (בין הקשות שנתקלים בהן בכדורגל) שדורשת ניתוח ולרוב השחקנים לוקח בין 6 ל-9 חודשים להחלים לאחר מכן, וכמובן שאחרי גיל 30 ההחלמה והשיקום הרבה יותר קשים.
ללא היסוס, ז’ואן לאפורטה הצהיר ממש אחרי המשחק: “הצעתי הארכת חוזה ללארסון, כך שיוכל להיות רגוע בנושא הזה בתקופה הקשה שהוא עובר. אנחנו רוצים שהוא יתרכז בהחלמה מבלי לדאוג לגבי המצב החוזי שלו.”, שהרי ידוע שלשחקן פצוע בן 33 קשה הרבה יותר למצוא קבוצה חדשה ולחתום על חוזה חדש.
עד הפציעה המספרים של לארסון לא היו מרשימים במיוחד, 4 שערים ב-15 הופעות בכל המסגרות (אחד מהשערים היה נגד קבוצתו הקודמת, סלטיק, במשחק אצלם בליגת האלופות. אוי). לארסון החלים תוך חצי שנה, די מהר, והשתלב כמחליף בשני המחזורים האחרונים של העונה, אחרי שבארסה כבר הבטיחה את האליפות שלה (תואר ראשון שלה מזה 6 שנים, שישו ושמחו).
בעונה הבאה לארסון בן ה-34 פרח ושגשג, בעיקר כשחקן מחליף לאטו, לסירוגין מתפקד כשחקן חילוף וכשחקן הרכב. הוא הבקיע 10 שערי ליגה במהלך העונה, עוד 4 שערים בגביע ואחד בליגת האלופות, וכמובן הדובדבן שבקצפת היה ההופעה הקריטית שלו בגמר ליגת האלופות נגד ארסנל.
הרבה יזכרו את השערים של אטו ובלטי, הרבה יזכרו את התמונה של בלטי בוכה, הרבה יזכרו את הדומיננטיות המטורפת של רונאלדיניו בקבוצה הזו. לא הרבה יזכרו את המשמעות הכבירה של לארסון לזכייה הזו של ברצלונה של רונאלדיניו.
תיירי הנרי דווקא, שהיה בצד המפסיד באותו ערב, שיבח את לארסון והדגיש את החשיבות שלו: “אנשים תמיד מדברים על רונאלדיניו, אבל אני לא ראיתי אותו היום – ראיתי את הנריק לארסון. בשני מהלכים שלו הוא שינה את המשחק, זה מה שהרג את המשחק. לפעמים תדבר על רונאלדיניו ואטו, ואנשים אוהבים את זה, אבל צריך לדבר על השחקן שראוי לכך, זה שעשה את ההבדל, וזה היה הנריק לארסון הלילה, כי אני לא ראיתי את רונאלדיניו ואטו.”
גמר ליגת האלופות היה משחקו האחרון כשחקן ברצלונה, ואין דרך מתוקה יותר להיפרד מהמועדון עם זכייה בתואר המרכזי של אירופה.
לאחר הגמר חזר למולדתו בשוודיה, לפני הגיחה הקצרה שלו במנצ’סטר יונייטד.
