הסיקור: ברצלונה 0-1 בילבאו

ימי הולדת הם מאורע שמח, חוץ מיום ההולדת של מסי. הוא זה שמזכיר לנו שהקריירה המופלאה ביותר שידע עולם הספורט, הולכת ואוזלת טיפה אחר טיפה, שער אחר שער.

אתמול קיבלנו את מסי במשחק טוב. נכון, הוא לא כבש, אבל הוא בישל ופירק לבד את ההגנה של בילבאו. קחו את הוידאו של המשחק ותראו את מסי פעם אחר פעם יוצא עם הכדור מול שניים, שלושה וארבעה שחקנים. אז יום הולדת שמח ענק שלנו, שמח בשבילך, אולי קצת פחות שמח בשבילנו. השמש זרחה ביום שמסי התחיל לבעוט בכדור והיא תשקע עמוק בים ביום שהוא יפסיק.

תחשבו שהבוס שלכם היה עושה הכל כדי להעיף אתכם מהעבודה. וזה באמת לא משנה אם אתם עובדים במקדונלדס, בהייטק, בטוריה בשדה או בהובלת חלב לתנובה. איך הייתם מופיעים לעבודה, איך הייתם מתפקדים? עכשיו תחשבו על ארתור שנראה אתמול כמו הצל של השחקן הנדיר שהוא. אני לא ידוע כאחד שמרבה לבקר את ההנהלה כל היום, יש לי דברים חשובים יותר. אבל על זה, ורק על זה, צריכים ברתומיאו והאנשים שלו ללכת הביתה. ארתור זה העתיד של ברצלונה של צ׳אבי, הם לא.

באחד הפוסטים המעניינים שפורסם השבוע אצלנו בבארסה מאניה, הראו את ההרכב המשוער של התקשורת ביום שבו מונה פפ למאמן הקבוצה. שתי רובריקות קפצו לי לראש. יאיא טורה במרכז הקישור האחורי והשחקן הארכי מוגבל עמנואל אדאביור בהתקפה. בסך הכל הגיוני, כי באותו רגע מי היה מניח שילד בשם בוסקטס וילד בשם פדרו, ייתרו את הצורך בשמות גדולים בהרכב? הם פשוט יהפכו לכוכבים גדולים בעצמם, כאלה שבאים עם הדי.אנ.איי של ברצלונה ועושים מה שצריך בלי פוזות.

עכשיו תחשבו על ריקי פוץ׳ ואנסו פאטי. מי ספר אותם בכלל בתחילת השנה. רובינו לא ידענו אפילו מי זה פאטי. פוץ׳ היה בקצה של הקצה של הספסל. 20-30 דקות אתמול בסוף המשחק הוכיחו משהו פשוט, העתיד של פוץ׳ ופאטי זה כאן ועכשיו. השניים האלה הם פשוט שחקנים אדירים, שדוחפים קדימה, שיודעים להניע כדור, שלא מרימים הרמות סרק אלא מחפשים את הדאבל פס ואת הדריבל שיפרוץ את ההגנה. אם קיקה רוצה להחזיר לעצמו קצת מהקרדיט האדיר שקיבל כשהוקפץ מהפנסיה לתפקיד המאמן החשוב בעולם, הוא פשוט צריך להתחיל להאמין. לא 20 דקות, לא 30 דקות, משחקים שלמים לריקי, לפאטי ושהגריזמנים של העולם יפרחו, אבל בקבוצות אחרות. 99 אחוז מהאוהדים של בארסה יצאו אתמול עם חיוך על השפתיים מהמשחק וזה לא היה מהתוצאה ובטח לא מהשער, זה היה בזכות שני הילדים האלה שמראים שהעתיד כבר כאן.

יעוז סבר

יש גם החלטות טובות, למשל ברצלונה, ההיא שהתחלתי לאהוד באמצע שנות השמונים, ברצף האליפויות המטורף של מדריד והוגו סאנצ׳ז. למה התחלתי לאהוד את בארסה? האמת לא יודע. אמא שלי אומרת שלא יודע זו לא סיבה, אבל מצד שני, זה הצליח אז למה להתווכח.

מה אוהדי בארסה אומרים

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר!

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו

התוסף שלנו לכרום