הסיקור: פ.ס.ז’ 4 – 0 בארסה

כאב ענק. כמו בעיטה לביצים. אתמול היה אחד הימים המבישים ביותר בהיסטוריה של בארסה. זה הפסד שייחרט חזק מאוד בהיסטוריה שלנו, בתודעה של האוהדים. זו הייתה תבוסה משפילה, מול יריבה שעשתה לנו ככל העולה ברוחה. 4 – 0 מהדהד שלא מותיר מקום לספק מי תעלה לרבע גמר ליגת האלופות. חזירים יצטרכו לעוף אם אנחנו רוצים לחלום על איזשהו מהפך. בגומלין בקאמפ נואו ב-8 במרץ אני לא מקווה להרבה, רק שבארסה תחזיר מעט מהכבוד האבוד שלה. כי זה בקלות יכול להפוך למה שראינו בחצי הגמר ב-2013, התבוסה השנייה לבאיירן מינכן לעיני הקהל הביתי.

אפשר לומר שהכתובת הייתה על הקיר והבלון שנקרא “בארסה” היה על סף פיצוץ כבר זמן ארוך, ורק נדרשה יריבה רצינית שתתקע את המחט. העונה הזו היינו עדים לליקויים רבים, בסגל, בהרכב, במאמן, בסגנון המשחק, בהתמודדות עם יריבות – ולמרות כל זאת הקבוצה המשיכה להתגלגל קדימה, עד שהגיעה פריז סן-ז’רמן. היא התנדבה לפוצץ את הבלון בשמחה גדולה. מהרגע הראשון ועד הרגע האחרון ראו שהיא עדיפה בבירור על בארסה, בעוד הקטלאנים נראו אבודים, חסרי חשק, חסרי כיוון, חסרי יכולת. הרגיש כמו לראות משחק של נוער נגד בוגרים. משעשע לחשוב על זה אבל ככה מרגישים 90% מהאוהדים של הקבוצות היריבות שלנו במשחקים בקאמפ נואו.

בא אונאי אמרי, לא מהמאמנים הגדולים באירופה, עשה שיעורי בית לגבי הבעיות הרבות של בארסה, ויישם את תובנותיו בסגל המאוד מוכשר וחזק שיש ברשותו. זאת להבדיל מעמיתו מהצד השני, לואיס אנריקה, שממשיך באותו קו של קפיאה על השמרים. אמרי ראה היטב איך הקישור של בארסה לא מתפקד כבר מעל שנה, וזה קורה גם עם בוסקטס ואינייסטה בהרכב. אני חייב לומר שאפילו סאן אנדרס נראה רע אתמול, שוטט ליד שחקני יריבה, לא הצליח להשתחרר מהלחץ או להביא את הטון כמו שאנחנו רגילים ואוהבים ממנו. אמרי ראה איך המגנים של בארסה לא באמת מגנים, בדגש על סרג’י רוברטו, והוא ידע איך למצוא אותם מחוץ לעמדה פעם אחר פעם. פיקה ואומטיטי, בעונה נהדרת של שניהם, לא מספיקים מול גלי המתקפות הרבים. גם טר שטגן, שניפק כמה הצלות, לא יכול יותר מדי כאשר בועטים לעברו פעם אחר פעם. הקבוצה לא מתארגנת היטב בהגנה, בלי תמיכה נכונה של הקישור או שחקני הכנף כאשר היריבה מתקיפה. בארסה לא לוחצת כבעבר ולא נלחמת על החזרת הכדור. כשהיריבה עם הכדור, עם כמה נגיעות פשוטות היא מגיעה לרחבה שלנו, בקלילות מרגיזה.

635330762

גומש, השעיר לעזאזל, היה רחוק לדעתי מלהיות הבעיה המרכזית של הקבוצה וגם אם היה ראקיטיץ’ במקומו לא היינו רואים משחק טוב יותר או תוצאה טובה יותר. הבעיה הייתה שהוא היחיד שהגיע למצב טוב, המצב היחיד שלנו כל המשחק, וגם אותו הוא פספס. אם זה היה 1-1, לכו תדעו איך דברים היו מתפתחים, אבל כזה הוא הכדורגל. את המצב סידר לו ניימאר במהלך טוב, ובכלל ניימאר היה השחקן היחיד בקבוצה שראו שהוא כן מתאמץ וגם מצליח מדי פעם לעשות פעולות חיוביות משמעותיות, בין אם זה לסחוט עבירות או ליצור שטח עם הכדרור הקטלני שלו. הוא מתאים לסוג המשחקים האלה, בהם לקבוצתו אין הרבה שליטה וחבריו זקוקים למישהו שיצליח לשחות בתוהו ובוהו.

זאת להבדיל ממסי, שהציג משחק חלש. אבל אין לי שום טענה כלפיו. הוא סחב אותנו במשך כל העונה והוא ימשיך לסחוב אותנו גם בהמשך. הוא, לצד טר שטגן, פיקה, אומטיטי וסוארס, הם השחקנים הבודדים שאפשר לומר שיש להם עונה טובה ועזרו לנו להגיע לפברואר כשאנחנו לא מרוסקים בתחתית. זה עצוב לראות מה עובר על בארסה העונה, וזה די סמלי שזה קורה בשנה שלאחר לכתו של יוהאן קרויף. הרבה מהערכים שקידם – החזקת הכדור, הכדורגל ההתקפי והשמח, קידום צעירים – הלכו לאיבוד עם ההנהלה הזאת ועם לואיס אנריקה. לואיס אנריקה בוודאות יוחלף, רוב הסיכויים שבקיץ, אם כי אני יכול רק לקוות שהמאמן שיבוא במקומו יהיה טוב יותר – אנשים שוכחים שעלול להיות גרוע יותר, מתאים פחות או פחות או יותר אותו הדבר כמו אונסואה.

Image may contain: one or more people

אני תמיד משתדל לראות את הצד הטוב בדברים, להיות אופטימי. אני אופטימי גם אחרי יום כזה ומאמין שלא ייקח לנו הרבה זמן להתאושש מהנפילה הזאת. לא נראה תקופה שחורה של 6 שנים ללא אף תואר כמו בתחילת המילניום. על אף המכה הזו, נמשיך להיות עם הראש למעלה. אנחנו בארסה.

מערכת בארסה מאניה

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו

חולצות ברצלונה ב-80 שקל? המדריך המלא לרכישה

מדריך קניית חולצות ברצלונה 2023