הפסידו בפוקר

לבארסה לא הייתה תשובה לבאיירן מינכן מוכשרת במיוחד. זה נגמר ברביעייה כואבת ללא מענה.

זה אחד מהימים האלה, בהם קשה ללכת לישון, וקשה לא פחות להתעורר. מהימים האלה שבהם מנסים לחבר מילים, למשפט ולפסקה, אבל מקש הבק-ספייס עושה שעות נוספות, ולא מהסיבות הנכונות.

אני חושב שקודם כל, לפני שאנחנו מתעסקים בבארסה ומה לא עבד אצלה, צריך להוריד כובע בפני באיירן מינכן. קבוצת כדורגל פנטסטית, שגרמה למשחק הזה להראות כמו מבוגרים נגד ילדים. חלק גדול במה שלא עבד לבארסה, קשור לבאיירן ישירות: הלחץ המדהים על הכדור, סגירת הקו הראשון אחרי המסירה של צ’אבי-בוסקטס-אינייסטה, העזרה של גומס בלחץ על הקישור, הסגירות של רובן וריברי, ופיזיות משובחת, על גבול הפיזי מדי, אבל חוקי לחלוטין. הם זכו בכל כדור גובה, והציעו מעט מאוד מרווחים כדי ליצור משהו.

זה היה נוק-אאוט של היינקס לטיטו. גם מבחינה טקטית, וגם מבחינה מנטלית. באיירן היא קבוצה שדורשת התאמות מיוחדות עבורה ואי אפשר לצאת כל הזמן בגישה של “נשחק בשיטה שלנו ויהיה מה שיהיה”. בעבר פפ עשה התאמות טקטיות והפתיע, טיטו פשוט קפא על השמרים, הציב את ההרכב הכי ברור מאליו, ללא שום שפנים מהכובע. הכניסה של וייה 7 דקות לסוף הייתה הדרן לכישלון הטקטי במשחק הזה.

רשמתי בעבר על הצירוף הרע בין פיקה לברטרה ואתמול זה התפוצץ לנו בפנים. ברטרה פתח בימין בגלל הרגל הדומיננטית ושוב פיקה מחלטר בצד שמאל. זאת חלטורה ממדרגה ראשונה, הוא לא שיחק ככה לא בסארגוסה (לצד גבי מיליטו השמאלי) ולא בהופעות המעטות ביונייטד. גם בבארסה, תמיד היה מישהו שהשלים אותו (פויול, מסצ’ה, אבידאל), וברטרה אינו האחד הזה. מעבר לכך, הם הסתבכו אחד לשני ברגליים, התחלפו בצורה שלומאלית בסגירות, וזה היה לא נעים.

לגבי מסי, יש קרדיט לפציעה, אבל זה לא הכל הולך אליו. מול יריבה שהיא אינה באיירן, מסי מסוגל לכבוש גם אתמול. הגרמנים פשוט סגרו אותו הרמטית, והוציאו לו את החשק.

אני לא חושב שפער של 4 שערים משקף את ההבדלים בין הקבוצות. הכדורגל הוא עניין דינמי והמרחק בין 0-2 ל 0-4 כשכל המטאטאים יורים, קצר מאוד. אבל באיירן ניצחה בצדק מוחלט, חרף השיפוט הביזיוני של ויקטור: גם הנגיעת יד וחצי לחובתנו, וגם צמד שערים שאם אנחנו היינו כובשים, אירופה הייתה סוערת, אבל כדי להדיח את הפולנים מהאולימפוס, מותר הכל.

שקיא כהן, איציק זוהר ושאר העלובים השפריצו ניטים על ‘סוף עידן’, וסביר להניח שגם החברים המנדרילים / איטלקופילים / אנגלופילים שלכם עשו זאת הבוקר. אני לא מסכים. חילוף המשמרות של צ’אבי ופויול יקרה (כצפוי), אבל ‘עידן מסי’ עדיין חי ובועט. הוצאנו את הקבוצה היקרה בהיסטוריה לפנסיה בליגה בנובמבר, וסחטנו באמת עד הסוף את מה שיש לסגל הקצר הזה להציע. השלד הבסיסי עדיין קיים, השחקן הכי טוב בעולם עדיין פה. ברור שנצטרך לחתוך בבשר החי בקיץ ולחזק, אבל אין צורך להתחיל לשים שקי אפר על הראש ולנוע במעגלים.

רבותיי, זאת בארסה. לטוב ולרע. פאק כמה אנחנו מזוכיסטים! רואים את המשחק הזה עד שריקת הסיום, עדיין עם היד על הסמל, שרים את ההמנון כמו שמעולם לא שרנו.

נתראה בסט’ זאומה!

 

הטוב: תמיד איתך בארסה.

 

הרע: לא הולך לנו במינכן.

 

המכוער: הפרשנים בשקל, והחברים המנדרילים שלכם.

 

סטטיסטיקה

ברצלונה

באיירן

ניסיונות לשער

4

15

מתוכן למסגרת

1

7

קרנות

4

11

עבירות

10

15

צהובים

4

3

החזקת כדור

62%

38%

 

סשה

מה אוהדי בארסה אומרים


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר!

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו

התוסף שלנו לכרום