השמיניה

בארסה מוכנה לבאיירן מינכן עם שמיניה מרשימה לרשת של קורדובה האמוללה. סווארס (3), מסי (2), ניימאר (1), ראקיטיץ׳ ופיקה כבשו.ככה חוגגים יום הולדת. 6 שנים אחרי משחק הטניס הטוב ביותר בהיסטוריה, מצאתי את עצמי רואה את התקציר המורחב של ה-2:6 האגדי פעמיים – עם שני שדרים שונים. יש לי את הקלאסיקו האגדי הזה על המחשב גם ב-HD עם הרבה ערוצי סאונד (כמה? לא זוכר. הימור? 26) ואני מציץ בו מדי פעם. הרבה השתנה מאז, אבל עדיין בארסה יודעת לכבד את היום הקדוש הזה כמו שצריך. שמינייה על הראש של קורדובה האומללה שמגיעה אחרי שישייה מול חטאפה. ת’כלס, רעל מדריד בחברה טובה.

 

ה-0:8 המוחץ הזה משלים 0:20 (!) ב-5 המשחקים האחרונים – והרצף הזה כולל יריבות כמו פ.ס.ז’, ולנסיה ודרבי אצל הפריקוס המאוסים – אבל צריך לקחת את הניצחון הקליל הזה בפרופורציות. הוא הושג מול קבוצה חלשה מאוד, הראשונה בהיסטוריה של הליגה הספרדית שמפסידה 8 פעמים ברצף בבית. אחרי שני השערים הראשונים וה-2:0 במחצית, קורדובה פשוט נשברה ואם ניימאר לא עושה שטויות אה-לה באלוטלי, ומסי וסוארס באמת רוצים, זה היה יכול להגיע לדאבל-פיגרס בלי שום בעיה.

 

מבחינתי ה-MVP של המשחק הזה הוא מסי, ולא בגלל הצמד אלא בזכות מה שהגיע אחריו. במשחק שבו הוא מגיע ל-450 שערים בקריירה (405 בבארסה ו-45 בנבחרת ארגנטינה) ועובר את ידיד האמת של הנקודה הלבנה בטבלת הפיצ’יצ’י, ליאו קיבל הזדמנות פז להשלים שלושער בקלות ולהגדיל את הפער. אבל הוא ויתר. הוא נתן לניימאר לבעוט כדי שיכבוש בכל זאת במשחק בינוני שלו ויגיע עם גול למה שבאמת חשוב – חצי הגמר מול באיירן באמצע השבוע.

 

 

ההחלטה הזו של מסי זה הדבר הכי טוב שאני לוקח מהמשחק הזה במצב שבו הוא היה. כי מסי יודע שניימאר אחרי גול -> ניימאר עם ביטחון -> משפר את מצבה של בארסה כקבוצה בהמשך העונה הזו. אם מישהו עוד תהה מה באמת חשוב לשחקן הגדול בדורנו, הוא קיבל את התשובה. וכן, טוב שזה מה שקרה גם אם אחרי זה רונאלדו עבר בחזרה את מסי. תארים אישיים זה הדבר הכי פחות חשוב, גם אם לאחד מהם המשפט הזה נראה כמו מדע בדיוני. כי בזמן שאחד מתפוצץ מעצבים כשחבר שלו לקבוצה כובש שער, השני נותן לחבר שער על מגש. שימו בצד את היכולת המקצועית (שגם בה יש הכרעה די ברורה ), זה בעצם כל ההבדל.

 

וכשמדברים על זה, ראוי להכניס לכל העניין גם את לואיס סוארס. מעבר לשערים ולבישולים, זה גם הדברים הקטנים. אם יש מישהו שחשב שכל עניין “הגשמת החלום” של הסקורר האורוגוואי אחרי החתימה בבארסה אלה סתם דיבורים של שחקנים שמגיעים למועדון גדול, הוא מקבל את התשובה על המגרש. ניימאר יכול להגיע להזדמנות טובה ולהחמיץ, וסוארס יתפוס את הראש כאילו זה קרה לו. זה נכון גם לגבי החמצה כלשהי של מסי – או כל שחקן אחר – ולחילופין גם בדברים חיוביים כמו שער של בארסה. ראו כבר מההתחלה כמה הוא רוצה בהצלחת הקבוצה. אני זוכר את הבכורה הלא פורמלית שלו בגאמפר כשהוא נכנס כמחליף ותפס את הראש אחרי החמצות של סנדרו ומוניר. או למשל המשחק מול בילבאו כשסוארס הגיב באותו אופן. כשאתה רוכש שחקן, אתה מקבל לא רק את היכולות המקצועיות שלו אלא גם את מה שמסביב, ובארסה פגעה בול בשני הדברים.

 

עם השלושער של סוארס, שלישיית MSN מעורבת העונה ב-160 שערים (!) – 108 גולים ו-52 בישולים. לוצ’ו ממעט להחליף אותם וזה נראה די דבילי ולא הכי בריא לקבוצה, אבל בשלב הזה של העונה אין טעם לעשות משחקים. הסיטואציה הזו הובילה לכך ששוב מסי שיחק כ-10. אולי זו הדרך של לוצ’ו להמנע מתאקל פוטנציאלי בטיימינג הכי גרוע שיכול להיות, ואולי יש משהו שעומד מאחורי זה. האם התפקוד של מסי כקשר התקפי מאחורי סוארס הוא הכנה ל-3-4-3 – או סוג של – מול באיירן (אפילו כ-Plan B)? קשה לי להאמין כי בשלב כזה של העונה נדיר מאוד שעושים כאלה שינויים, אבל האופציה קיימת.

 

בכל אופן, המשחק מול קורדובה היה די ביזארי. אני מתקשה להחליט מה היה מוזר יותר – לגלות שבארסה היא הקבוצה עם הכי הרבה שערי נגיחה ב-5 הליגות הגדולות באירופה ב-2015 (8) או לראות את 2 הבישולים של דני אלבס, ועוד מצב מצויין שהוא הכין לניימאר. כנראה זו התקופה הזו. אחרי הכל, ביום רביעי פפ יחזור לקאמפ-נואו כיריב ואין הרבה דברים מוזרים יותר מזה.

סשה

מה אוהדי בארסה אומרים


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר!

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו

התוסף שלנו לכרום