והיינו כחולמים

בארסה סיימה עונה מהאגדות עם ניצחון 1-3 על יובנטוס בגמר האלופות בדרך לזכייה חמישית במפעל! ראקיטיץ׳, סווארס וניימאר כבשו!

וואו, איזה סוף שבוע עבר עליי. חתונה בשישי, הנגאובר בשבת, ושיכרון חושים במוצאי שבת. 48 שעות אחרי, עוד לא מעכל את מה שהיה. המהפך שעשינו מאז שמסי לחץ על כפתור ה FOLLOW+ באינסטוש, ועד למוצאי שבת פשוט לא נתפס. איזה דיקטטור ענק.

אני לא אפתיע אף אחד בזה שאני אגיד שלא היינו בשיאנו בגמר הזה (בהשוואה נגיד לגמר הגדול בכל הזמנים בוומבלי נגד היונייטד), אבל כקולקטיב, הקבוצה באמת שפכה כל טיפת דם על המגרש, וגם כשהמומנטום לא היה לצידנו (ופה נמדדות הקבוצות הגדולות באמת), ידענו (מסי ידע) לעשות את הסוויץ׳ האנרגטי הדרוש.

השער הראשון העניק את הביטחון הדרוש לגמר הזה, יש בו המון אלמנטים של בארסה מודל 2015, תערובת של פעם עם דברים חדשים: הכדור החותך של מסי, ההורדה בנגיעה של אלבה, ואחרי שניימאר ברח הצידה, הכניסה האדירה של אינייסטה וראקיטיץ׳ לרחבה. וידאל (ששמר על אינייסטה) ופוגבה (ששמר על ראקיטיץ׳) פשוט איבדו אותם לגמרי, ומשם אינייסטה ידע איך למסור את הכדור בדיוק כדי שראקיטיץ׳ רק יגע. שער ענק!

השער השני הגיע בהתקפת מעבר מעולה, והדבר הכי גדול שם: התנועה המדהימה של סווארס. גם כשהוא התקשה לכבוש בדצמבר, אני חזרתי פעם אחרי פעם על התנועה של סווארס, וזה היה בגדול גם עכשיו:

בשנייה שהוא ראה את מסי משחרר את עצמו לבעיטה, הוא כבר הסתכל איפה אברה עומד, ולאן הכדור יכול ללכת. קילר אינסטינקט מהרמה הגבוהה ביותר שיש, ואינסטינקט שאיפשר לו בקלות להרשית ולחגוג עם הקהל באקסטזה. אדיר, אדיר, אדיר.

מאוד שמח על השער השלישי של ניימאר, ששם חותם לגמר גדול שלו. סיומת לא פשוטה, מול שוער אגדי כמו בופון שכבר היה רשום עליו משחק ענק. החגיגה של הספסל שהתפרץ למגרש ורדף אחרי ניימאר תכנס לתמונות הזיכרון של כולנו, וגם עוד רגע אצילי של צ׳אבי, שהלך לחגוג דווקא עם פדרו, המבשל, ואחד שידע עונה לא פשוטה בכלל.

עוד ראויים לאיזכור מיוחד: משחק על גבול השלמות של ג׳רארד פיקה (12 תיקולים, 94% ניצחונות בכדורי גובה) ועוד הופעה לספרים של בוסקטס (8 תיקולים, 11.4 ק״מ של כיסוי חכם, והעלמה של ארתורו וידאל מתחת לדשא).

אלה שמלינים על המשחק של מסי ומתעלמים מההשתתפות שלו בשלושת השערים, הדריבלים (10, 4 יותר מכל יובנטוס ביחד) ומכאב הראש הלא נורמלי שהוא עושה בכל זמן נתון, יכולים להמשיך לבית האח הגדול להתאחד עם הזמר / שחקן / פרשן / דביל, איציק זוהר.

בשנה שעברה אחרי כל האכזבות, הכישלונות, והאובדן של טיטו רשמתי בפורום: ״בארסה עוד תדע להחזיר לנו את החיוך. היא תמיד עושה את זה״.

48 שעות אחרי, ואני עדיין בעננים. עוד ריפליי, עוד שער, עוד תמונה (מהחתונה כן? חחחח). יוהאן קרויף אמר ב 92׳ שהדבר שהכי הדהים אותו היה שאוהדי בארסה לא אמרו לו ״כל הכבוד״, הם אמרו לו ״מרסי״, תודה רבה לך.

תודה לך בארסה. תודה לך צ׳אבי, איזו פרידה אגדית.

הטוב: אלופי אירופה!

הרע: הפעם האחרונה עם צ׳אבי.

המכוער: אוהדי רעל מדריד שבוכים על פנדלים. כמה מפתיע.

ההרכב:

טר שטגן (10).

אלבס (10), פיקה (10), מסצ׳ראנו (10), אלבה (10).

ראקיטיץ׳ (10), בוסקטס (10), אינייסטה (10).

מסי (10), סווארס (10), ניימאר (10).

מחליפים: צ׳אבי (10), פדרו (10), מאתייה (10).

סשה

מה אוהדי בארסה אומרים


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר!

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו

התוסף שלנו לכרום