קודם כל, אין לי ספק שלכולנו, לפחות בתחילת המשחק, יצאה טיפת עוקץ מההתמודדות בעקבות נחיתת האונס של רעל מדריד בקנטבריה. העובדה שאנחנו עדיין מעליהם מרככת את חיצי הביקורת ושלחה אותנו אמש לישון עם הרגשה פחות רעה מהתוצאה הטובה באוברול הכללי, אבל המאכזבת מאוד מבחינת הפיניש שלנו.
הדבר הטוב שאפשר לקחת ממסיבת העיתונאים של פפ אחרי המשחק, הוא למידת הלקח בחזרה ל-4 שחקני הגנה במחצית השנייה ש”הקנתה לקבוצה יציבות” לפיו. הוא גם אמר שהוא יחזור ל 3 שחקני הגנה כשנצטרך בעתיד.
זאת אינה הפעם הראשונה שאנחנו משלמים על הניסויים של גווארדיולה. לשמחתנו, הוא צבר מספיק קרדיט כדי לבצע אותם מבלי לתפוס כינויים כמו “טמבל”, “אוטיסט בחליפה” וכו’ וכו’.
זה היה פשוט בלגאן כאוטי במחצית הראשונה. מסצ’ראנו ופויול עם מכתש רמון בצד ימין, אבידאל במשחק 07/08, ובוסקטס מנסה להחזיק את האצבע בסכר מול ג’רמי “גארת’ בייל” מאת’ייה. כשמול רעל היה זוועה בשישיה שכבשו נגד ההגנה שלו, ומולנו כרגיל מבריק.
וכמובן הנחש החבלני קייטע, ששוב השתחל בערמומיות להרכב והיה לשלשת יונים במיטבה. נגמרו המילים כמה החייזר פוגם במשחק שלנו, ובמערך הספציפי של אתמול במחצית הראשונה, שום דבר לא יכל לכסות את מערומיו.
למעט מצב בודד בתחילת המחצית השנייה, ולנסיה לא עשתה כלום בחצי השני. עם 4 שחקני הגנה ובלי קייטע, היינו בפירוש צריכים לקחת את המשחק הזה. ההחמצה של מסי ובמיוחד ההחמצה של וייה (והצלה טובה מנגד), היו יכולים לחזק אותנו שבעתיים מ”תוצאה טובה במסטאייה”, ותחושת ההחמצה עדיין נמצאת על המקלדת שלי כשאני רושם את זה.
השיפוט היה בדיחה אחת גדולה. שריקה על כל התהלמות של הקהל במסטאייה, פנדלים ברורים על מסי, אולי פנדל ליד של פויול (נראה לי שזה גילח את החזה ומשם ליד), ותוספת זמן שאין מילה אחרת מלבד שערוריה, ועוד עם כרטיס אדום ומונולוג של ג’ורדי אלבה. לא יאומן.
נותר לקחת את היכולת הטובה יחסית מהמחצית השנייה ולאחל שלא נראה עוד ניסויים בשבת מול פלקאו ואתלטיקו מדריד. אינשאללה עם פיקה ובעזרת השם בלי קייטע.
הטוב: המחצית השנייה.
הרע: המחצית הראשונה.
המכוער: נאבק על הירידה.
ההרכב:
ואלדס (5).
מסצ’ראנו (6), פויול (5), אבידאל (4).
צ’אבי (5), בוסקטס (5), קייטע (2), ססק (6).
דני אלבס (4), מסי (5), פדרו (5).
מחליפים: אדריאנו (6), תיאגו (6), וייה (4).
שפט: ולסקו קרבאליו (0).
45,910 צופים ב’מסטאייה’, ולנסיה.
