יום שני את יודעת

יום שני עושה את זה לבארסה מסתבר. כמו מול נאפולי ורעל מדריד, בארסה ממשיכה בחמישיות יום שני, עם עוד מאניטה ענקית על ויאריאל פאתטית. מסי (X2), תיאגו (+2 בישולים), ססק ואלכסיס כבשו.

קודם כל התייחסות לויאריאל: בטוויטר שלהם, רוסי, נילמאר, מרצ׳נה, דיברו על כך שהם מתמודדים מול ״הקבוצה הכי טובה בעולם״ ואמרו שהם ״ינסו ללחוץ ולשלוט יותר בכדור״. ובכן, הם ניסו, בערך בעשירית מהמשחק. בכל השאר הם התבטלו.

לשאלת השאלות האם זה אנחנו או הם, זה גם וגם. ויאריאל של שנה שעברה לחצה ושלטה הרבה יותר בכדור מאמש, וגם כמובן ביצעה פי 4 עבירות מאמש. אתמול הם פשוט לא נלחמו, וזה הדבר הכואב ביותר שאפשר לקבל מיריבה שכזאת.

אנחנו לא נתנו להם כלום מצד שני. רשת צפופה של קישור יחד עם גרזן קייטעי שהיה טוב מאוד בפאולים וגם ב 5 תיקולים מוצלחים ו-7 יירוטי כדור (שיא שלו למשחק), הכריחו את ויאריאל להעיף כדורים למעלה, ושם קיבלנו יכולת הגנתית מצוינת של בוסקטס, מסצ׳ראנו ובמיוחד אבידאל.

אין להמעיט בערך ההתקפה שלנו מול הצוללת. היכולת של הקישור והטרידנטה ״להמציא״ דברים היא ערך יקר מאוד. כל הגולים שלנו אמש, למעט החמישי, היו יצירת אומנות קבוצתית ומסוג הדברים שקשה להתכונן אליהם.

 

הטוב: מאניטה.

 

הרע: מה רע במאניטה?

 

המכוער: מגיע לארץ עם בשיקטאש.

 

ההרכב (3-4-3):

 

 

ואלדס (7).

מסצ’ראנו (8), בוסקטס (8), אבידאל (9).

אלכסיס (8), תיאגו (9), קייטע (8), אינייסטה (8).

פדרו (7), מסי (9), ססק (8).

 

חילופים: ג’ונתן דוס סנטוס (במקום ססק), צ’אבי (במקום אינייסטה), וייה (במקום פדרו).

 

צהובים: מסצ’ראנו, ססק, בוסקטס.

 

 

פפ אחרי המשחק:

 

על המשחק: כשאין מגנים, הקיצוניים צריכים להיות יותר יציבים, פחות דינאמיים ועם יותר סבלנות. היה לנו שחקן הגנה טבעי אחד בלבד, אבידל, והחלטנו לשחק כך. שתהיה לנו הרבה שליטה מאחור, הנעת כדור רבה ונתנו משחק נפלא שעבורי סוגר את הפרה-טמפורדה, משום שהעונה מתחילה כשהשחקנים חוזרים ממשחקי הנבחרות. שיחקנו טוב מאוד מול ויאריאל, שתמיד עשתה לנו הרבה בעיות. אני רוצה לברך שוב את כל השחקנים ולהתקדם לאט, ממשחק למשחק.
אני חושב ששיחקנו טוב מאוד. אתם ראיתם יותר טוב ממני, אבל אנחנו שמחים מאוד. העובדה ששיחקנו בשני הסופר-קופה הוסיף לנו ביטחון ללכת קדימה. לבוא מאיפה שבאנו, הקבוצה ידעה להגיב היטב.

על השחקנים: לא משנה כמה אומר להם, אם זה לא בא להם מבפנים, לא ילך לנו טוב. הרבה שחקנים משחקים כאן כבר שנים רבות והם יודעים ששני פרטים יכולים לגרום לך לאבד הכל. פעמים רבות אין צורך שאומר להם מה הם צריכים לעשות, משום שהם כבר יודעים. אני לא מתעייף מלומר להם מה יש לעשות, העבודה שלנו היא לעשות דברים עבורם, אבל הם הכוכבים, שנותנים הנאה לאנשים.

לגבי השליטה בכדור: שיחקנו, אני לא יודע אם 180 או 190 משחקים, עם החזקת כדור תמיד גבוהה יותר משל היריבה, וזה משמעותי מול קבוצה כמו ויאריאל. לשחק עם שלושה מגנים מול נילמאר ורוסי זה מסוכן, אבל זה הצליח.

על פברגאס: אתה תמיד מצפה משחקן חדש שיתאקלם. לססק יש את היתרון בכך שהיה בבית (בבארסה) ושבגיל 23-24 היה קפטן של קבוצה חשובה באנגליה. ידענו שהוא צריך להתאים את עצמו לקצב של הקבוצה, ואנחנו מאושרים, כמו גם לגבי אלכסיס, שבמחצית השנייה הם הרשו לעצמם לעשות יותר. נמשיך להילחם על כל היעדים העונה. אם השחקנים יבינו זאת, אני חושב שניתן עונה גדולה. אם הם לא יחשבו על השותפים שלהם, זה יהיה לנו יותר קשה.
פפ עונה לשאלה האם עם ססק בארסה תשחזר את התפקיד של “4” אותו מילא גווארדיולה: התפקיד של “4” בקבוצה מיוצג היטב ע”י מסצ’ראנו, בוסקטס וססק. מעטים השחקנים שהיו במועדון הזה שמבינים כה טוב את מהות העמדה הזו. אבל אל תסתכלו יותר מדי על ה-3-4-3 או על ה-4-3-3. העיקר הוא לדעת להניע את הכדור, את הרעיון איך יש לשחק.

על ההגנה עם שלושה שחקנים: זה היה תלוי בהמון דברים. אם היו לרשותי כל השחקנים, אני לא יודע מה היה קורה. במועדון הזה תמיד חשבתי שאת הכדורגל הטוב עושים הקשרים ויש לנו הרבה קשרים טובים. זה היה סיכון לשחק כך, כי לא יכולנו לתרגל את ההרכב הזה כמו שצריך. הסברנו להם שניים או שלושה רעיונות והם הוכיחו שהם שחקנים אינטליגנטיים והם ידעו ליישם את הרעיונות הללו היטב. היה צורך ברוגע בחלק האחורי, ומסצ’ראנו וסרחיו נתנו לנו בדיוק את זה. העבודה של המאמן היא להכיר את השחקנים שלו ואת האיכויות שלהם. עם שחקני הגנה אחרים לא הייתי יכול לשחק כך.
לגבי פונטאס: פונטאס יקבל את המשחקים שלו. אם היום היינו משחקים עם ארבעה מגנים, הוא כנראה היה משחק. הוא ילד מאוד קפדן, שעושה הגנה טובה ועם יציאה טובה לכדור. הוא נותן לנו יציבות בחדר ההלבשה. מה שהוא צריך לעשות זה להתכונן משום שהרגע שלו יגיע, יותר מוקדם ממאוחר.

על הצמד מסי-ססק: הטוב ביותר בשלב הזה של העונה הן התחושות שיש לך. שניהם מחפשים אחד את השני, הם גם מוצאים, אבל אח”כ יש את אינייסטה, תיאגו, שגם מתערבים וכולם משתתפים בהכל. אנחנו לא מקבלים את זה ששחקן לא ירוץ או שמישהו לא ידע לתת מסירה טובה לשחקן אחר. את כל אלה הם יודעים לעשות.

על אלכסיס: זה אף פעם לא קל לבוא לאצטדיון הזה מבחוץ ולשחק. אבל כשהוא השתחרר ראינו מה הוא מסוגל לעשות. הוא מעולם לא שיחק במגרש הזה. זו השמחה של חדר ההלבשה, האנשים אוהבים אותו מאוד, והוא יתרגל במהירות, ואם יתקשה, אנו נעזור לו.

פפ ענה לשאלה האם אלבס יוכל לשחק במערך בו יש שלושה מגנים: דני הוא שחקן שכמעט ואין לו תחליף, ואם יום אחד נחליט לחזור לשחק כך, מה שנבקש ממנו הוא יוכל לעשות. אבל זה נכון שבשיטה הזו הוא יוכל לשחק גם בהתקפה.

עוד שבחים מצד פפ: אף אחד לא יגע לי במסצ’ראנו ובקייטה כי הם שני שחקנים אדירים. את מסצ’ראנו אתה יכול לשים איפה שתרצה, והוא ישחק היטב, ומה שקייטה נותן לנו הוא רב ערך. שחקנים כאלה הם בעלי משמעות רבה עבור מאמנים.

פפ עונה לשאלה האם העונה שוב תהיה תחרות בין בארסה וריאל בלבד: אנחנו כבר יודעים שלמדריד וברצלונה יש תקציב יותר גדול הודות לזכויות השידור, ולכן הן בונות קבוצות טובות. אבל אח”כ מגיעה קבוצה כמו הרקולס ומנצחת אותך. עכשיו השחקנים יחזרו לשחק עם הנבחרות שלהם, ויבואו המשחקים מול ריאל סוסיאדד ואינטר ונראה מה יקרה.

לגבי הכנסתם של צ’אבי וווייה כמחליפים: אם הם יקבלו את תפקידם, נגיע רחוק. אם הם יקבלו זאת נתחרה היטב בכל התחרויות, שזה הדבר היחיד שניתן לדרוש.

סשה

מה אוהדי בארסה אומרים


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר!

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו

התוסף שלנו לכרום