ככה זה הרגיש באנפילד

לא יכול לסבול עוד ניחומים של ‘לא נורא לפחות זכית לראות היסטוריה’. לקח לי משהו כמו שלושים שעות כדי לעכל את מה שראיתי והרגשתי שאני חייב לשתף בנוגע לחוויה או יותר נכון לסיוט שהייתי עד אליו.

נתחיל מזה שהאווירה שהייתה במשחק זו האווירה הכי מטורפת שראיתי בחיי, בכל משחק כדורגל, אירוע ספורט, הופעה או כל דבר כזה או אחר, טירוף שמתחיל כמה דקות לפני השריקה ונמשך דקות ארוכות אחרי – הלוואי שהאווירה בקאמפ נואו באותו המעמד הייתה עשירית ממה שראיתי באנפילד.

ישבתי ביציעי ליברפול ממש ליד הקופ ככה שלא יכולתי שלא להבחין כמה טירוף יש בקהל וכמה שהוא משפיע על השחקנים על הדשא.

המשחק התחיל בדיוק כמו שציפיתי, לחץ של ליברפול שברסה לא באמת יודעת להתמודד איתו ופשוט לקוות שזה לא ייכנס, לצערנו זה קרה מהר מידי, ברגע הזה עם כל הטירוף מסביב עם כמה שניסיתי להילחם בזה היה לי ברור שהכיוון לא טוב בכלל, הרי ראינו כל כך הרבה פעמים בשנתיים האחרונות תחת וואלוורדה כמה שברסה הנוכחית מתקשה מול קבוצה לוחצת ומוטרפת.

מסי שהיה מוקף לאורך כל המשחק בחמישה שחקנים ובפאביניו אחד שלא עזב אותו, הצליח להגיע לבעיטות שלו ולחלק כדורי אמן כמו שרק הוא יודע,את החוסר ביטחון שהיה לקוטיניו אלבה וסוארז מול השער לא היה אפשר לפספס, במחצית קיוויתי שוואלורדה יעשה שינוי שיגרום לזה שבמחצית השנייה נצליח לעמוד עם קישור חזק מול הסחף שהיה כל כך ברור שעומד להגיע.

ואז זה התחיל, המחצית השנייה, חמישים דקות של כדורגל הכי טראומטיות שראיתי בחיים(ישבתי על קו השער של טר שטגן במחצית השנייה) התחילו בטירוף של ליברפול ומהרגע שהגיע השני היה לי ברור שזה קורה שוב, ממש כמו לפני שנה נגד רומא, ועוד לפני שהספקתי לחשוב על זה הגיע השער השלישי,משם זה כבר היה עניין של זמן עד שיגיע הרביעי כשאני פשוט לא מאמין למה שאני רואה, ברצלונה לא מפסיקה להעיף כדורים בפאניקה שזה ממש נראה שאנחנו משחקים עם תשעה שחקנים. 

את הרביעי אפילו לא ראיתי, הייתי עם ידיים על הפנים כשהם קיבלו את הקרן שאפילו לא הספקתי להוריד אותן וזה הגיע.

בשלב הזה רק חלמתי שאולי אתעורר מהסיוט הזה ושעוד שנייה מסי יעשה את זה ונזכה לראות גול היסטורי שייזכר לעוד הרבה שנים, אבל זה לא קרה, וזה גם לא הגיע לנו, המחצית הזו הרגישה כאילו קבוצת טופ אירופי משחקת מול קבוצה מליגת העל שלנו.

עמדתי שם עם דמעות בעיניים כשכל שחקני וסגל ליברפול עומדים ממש מולי ומול קהל של 5‪1 אלף אנשים ברגעים שאני בטוח שגרמו לכל אוהד ליברפול שהיה באיצטדיון צמרמורת אדירה כשאני עסוק במחשבה שאני עוד רגע מתעורר מהסיוט הנוראי הזה. 

קשה לי להאשים מישהו, הייתי במגרש והרגשתי את הפחד של השחקנים כמו הפחד שהיה לי החל מעליית השחקנים ושירת הYNWA האדירה של אוהדי ליברפול.

הבועה הזו שמסי מציל אותנו כל פעם מחדש ושומר לוואלוורדה על התחת התפוצצה בצורה הכי לא נעימה שיש, עד עכשיו הייתי מאלו שלא דיברו נגד וואלוורדה כי כל עוד יש תוצאות למה לא, הרי זה ברור שזו לא ברצלונה של פפ וגם לא קרובה לזה, אני מודה שטעיתי, מאמן שפעמיים ברצף נכשל במאני טיים של המאני טיים בתבוסות קשות כשהקבוצה שלו נראית כמו הפועל כפר סבא(ואני מאוד אוהב את הפועל כפר סבא) בלי שום תגובה, בלי שום התאמות פשוט לא יכול להמשיך, רובנו יכולים לעמוד על הקווים כשיש לנו את השחקן הטוב בהיסטוריה ולנצח בהרבה משחקים.

לא מאחל לאף אוהד של אף קבוצה לחוות כזו חוויה נוראית, אולי זה הגיע לי, הרי גם אני גם הייתי שאנן, גם אני חשבתי שאין סיכוי שלא נבקיע איזה גול באנפילד ומי חשב שהם מסוגלים להבקיע לנו כל כך הרבה שערים, בלי סאלח ופירמינו.(ואוי לדמבלה) ובסופו של דבר גם מגיע שאפו ענק לקלופ ולליברפול שהציגו משחק לחץ באמת מהטובים ביותר שראיתי, ממליץ לכל אחד ללכת לאיזה משחק באנפילד, אולי עדיף לא מול הקבוצה שלכם, חוויה מטורפת ומלחיצה שאני לא חושב שכל אחד יכול לעמוד בה.

ועד אז, אנחנו נתאושש, ניתן הכל בגמר הגביע , נסיים את העונה בתקווה לעוד דאבל אדיר, אמנם שוב יהיה את הטעם הטיפה מר בפה , אבל אם זה היה כל כך קל אז כנראה שזה לא היה ברמות הכי גבוהות. 

מאמין ששנה הבאה נחזור עם כמה פנים חדשות בתקווה גם על הקווים ואולי רק אולי נתחיל לתת הצגות גם במשחקי החוץ במפעל. 

למרות השקעה של סכום לא קטן ו90 דקות של הרבה כאב, תודה על ההזדמנות לראות אותך בשלבים האלה… Visca Barca!

טור אורח

מה אוהדי בארסה אומרים

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר!

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו

התוסף שלנו לכרום