לשם מה? סתם פסקאות שיעלו עובש אינטרנטי. השתן של לואיס אנריקה נמצא כבר בלבל סטרטוספרי, ואין שום חשק לכתוב על משחק כל כך חשוב כשאנחנו עולים אליו ב-8 שחקנים (מינוס הגדול בהיסטוריה ואחד הטובים שלנו העונה), ובלי שיטה, בלי כלום. השחצנות של לואיס אנריקה גרועה יותר פי 1000 מכל ״רציתי שמסי יגע בכדור כמה שפחות״ של טאטה. מאמן שבטוח שהוא יודע הכל יותר טוב מכולם, ולא יודע כלום. מאמן שממשיך לחיות בהכחשה גם אחרי המשחק עם ״התוצאה אינה מוצדקת״. נו פאקינג שיט.
אני לא חושב שלוצ׳ו יפוטר מיידית (אני כן חושב שהכיסא שלו רוקד שעות נוספות). לכל אלה שחולמים על דה בור ואוסקר גארסיה – הם מזוהים עם קרויף, וברתומאו אלרגי לכאלה, גם זובי. בכל מקרה, את תהליך איבוד חדר ההלבשה הוא החל כבר בחטאפה, ונהיר לכולם שמסי לא יחבב ספסל במשחק כל כך קריטי – זה יעשה את הגלים שלו.
נ.ב 1, אני באמת מאמין שאם לא יהיה פרויקט ספורטיבי חדש בקיץ עם נשיא חדש – מסי יעזוב. יש גבול לחרא שהוא צריך לאכול.
נ.ב 2, זובי פתח אתמול את הצוהר לפיטורין שלו: ״מר ברתומאו יודע את הסיטואציה מול פיפ״א יותר טוב ממני, הוא היה הסגן הנשיא הספורטיבי״.
לא דמיינתי שיהיה מישהו יותר גרוע מגספארט – התבדתי.
הטוב: רעל מדריד הפסידו.
הרע: גם אנחנו.
המכוער: וכל זה לצלילי שגיא כהן.
ההרכב:
בראבו (6).
מונטויה (4), מסצ׳ראנו (6), מאתייה (5), אלבה (5).
צ׳אבי (5), בוסקטס (5), אינייסטה (6).
מוניר (3), סווארס (4), פדרו (3).
מחליפים: מסי (5), ניימאר (5), אלבס (לא שיחק מספיק).
