מה נגיד, האהבה שלנו לבארסה אינה תלויה בדבר אך יותר מזה, העובדה שהיא לא מושלמת באופן מושלם (ולא, ג’ון לג’נד לא המציא את המשפט הזה). עוד משחק הגנתי רפוי ביותר לרפרטואר של העונה שבו אף אחד לא חף מפשע – לא הבלמים שפשוט לא התאמצו מדי לכסות את שטחם טוב, לא הקישור שהעניק בזה אחר זה מתנות ליריבה ומעט ללחוץ, לצערנו גם טר שטגן חרף כמה הצלות טובות ידע משחקים טובים יותר. זה לא יספיק לשלבים הבאים וזה ברור, זהו תמרור אזהרה גדול ובוהק לואלוורדה. דבר שמאוד הדאיג הוא מה קורה לקבוצה בהיעדרותו של אחת מקרנות האור הגדולות של העונה, ארתור. השקט שהוא מעניק לקישור ובכלל ההרגשה שהוא מעניק כי אם לא מדלגים על הקישור כמו שנהגנו לעשות לא מעט בעונות האחרונות עם לוצ’ו, זו כשלעצמה תרומה קריטית מאוד לקבוצה ודבר שהיה חסר לנו עבור הסגנון של הקבוצה, ממנו היא לא זזה לא משנה כמה וריאציות ואלוורדה ינסה. גם עם ארתור חייבים לשפר את היכולת הההגנתית, אך אין ספק שהדברים הטובים שאנו חווים עד כה מהעונה הזאת קשורים מאוד אליו.
מה שהיה, תשכח מזה…
אז חתמנו את נובמבר עם ניצחון רעוע אבל חשוב מאוד אצל פ.ס.וו אינדהובן, מה שישלח כנראה את הצעירים והמחליפים לנסות להרשים במחזור חסר החשיבות האחרון מול טוטנהאם. חודש חדש ובו בארסה תשחק 6 משחקים ב-20 יום בערך. הערב זה מתחיל מול ויאריאל בבית כאשר אתלטיקו תשחק שעתיים לפנינו וסביליה, המוליכה, תשחק שעתיים אחרי כן. אחרי ויאריאל, דרבי קשה מאוד אצל הפריקוס שכרגיל יהיו מאושרים לקחת לנו כל נקודה אפשרית וכל האמצעים כשרים ומשחק חוץ קשה נוסף אצל לבאנטה. בין שני אלה יתקיימו גם הגומלין מול קולטורל ומשחק הגארבג’ מול טוטנהאם (ה-5 לחודש וה-11 לחודש בהתאמה). ב-17 נצפה בהגרלת השמינית ואת החודש תסיים בארסה לקראת הפגרה במשחק ביתי נגד סלטה ויגו.
הסגל לויאריאל בעייתי מתמיד וגורם למספר שבועות בלי מסי להיראות כמו גן עדן בהשוואה. ארתור, סוארס, אומטיטי, סרג’י רוברטו, ראפיניה, ורמאלן, סאמפר וסילסן פצועים \ לא כשירים ולא נכנסים לסגל. מיראנדה, צ’ומי ואינאקי פניה (שוער מחליף בהעדרו של סילסן) הצעירים בפנים.
מה שלומך ויאריאל?
רע, רע, רע. ויאריאל במצב די עגום ומתחילה להיזכר במה שקרה בעונת 11-12 אז ירדה ליגה בתדהמה. הצוללת הצהובה ממוקמת במקום ה-17 כרגע עם 3 ניצחונות העונה בלבד כאשר הניצחון במחזור האחרון, על בטיס בבית, הגיע אחרי 6 משחקים ללא ניצחון (3 הפסדים, 3 תוצאות תיקו). אחרי שבעונה שעברה ויאריאל סגרה את המקום החמישי והעונה רואה קצת אירופה, נראה כי העונה זה כל מה שיש לה ולמרות ששם היא מסתדרת (נגיע לזה), הליגה במצב קריטי הרבה יותר.
קצת על הרכש: ויאריאל איבדה 2 רכישות קריטיות – רודרי שעשה עבודה פנטסטית בקישור של הצוללת נמכר לאתלטיקו תמורת 20 מיליון יורו והותיר בור בקישור האחורי – רודרי שווה הרבה הרבה יותר כרגע. סמו קטייחו הנהדר שהיה אחראי לבערך 90% מהמהלכים החיוביים של ויאריאל בכל משחק בעונה שעברה, נמכר תמורת 25 מיליון יורו למילאן ושוב, כמו רודרי אין תשובה. בין השמות שהגיעו תוכלו למצוא את ג’רארד מורנו בן ה-26 שהגיע מאספניול והעונה כבר עם 5 שערים במדי ויאריאל. עוד הגיע החלוץ הצעיר קרל אקמבי הצרפתי מאנז’ה הצרפתית וכבש גם הוא 4 שערים. מיגל לאיון המקסיקני שיחק זמן מה בסביליה עונה שעברה בהשאלה אך העונה נרכש ע”י ויאריאל אך לא הרשים מדי במספר המשחקים המועט שבהם פתח. אי אפשר גם בלי לציין את החזרה של קרלוס באקה ושל סנטי קסורלה הותיק שהופך לאט לאט לאגדה במועדון ומרבה לשחק העונה במטרה לתת את הניסיון החסר לחבריו.
הבעיה העיקרית של חאבי קאייחה היא חוסר היכולת להתמודד עם הפציעות שתקפו את הקבוצה כמו של חאבי פווגו וברונו סוריאנו הותיק, והאין תגובה לעזיבות של 2 שחקני מפתח כמו רודרי וקאסטייחו. סנטי קסורלה בן ה-33 זה לא מספיק. ו-ויאריאל היא לא מועדון עני, היא הוציאה מעל ל-80 מיליון יורו על רכש העונה ולמרות הרכש ההתקפי שעד כה כן כובש בהינתן ההזדמנות, קאייחה לא יכול להסתמך על יותר מדי מעבר לקישור האחורי שלו.
מילים טובות כן אפשר לתת העונה לסרחיו אסנחו, שוער שבאמת ראוי להערכה. למרות כל מה שעבר, הבחור חוזר כל פעם לכושר נהדר והוא אחת הסיבות לכך שויאריאל לא ממוקמת מתחת לקו האדום ושגם מהמקום ה-17, ויאריאל עד כה ספגה פחות שערים מכל הצמרת להוציא את אתלטיקו. מקום 4 בטבלת הסאמורה עד עכשיו. עוד אפשר לתת מילה טובה ולשים עין על סמואל צ’וקווזה, הקיצוני הימני הניגרי בן ה-19 שהחל לקבל הזדמנות מקאייחה בליגה לא מזמן וכבש בשני המשחקים האחרונים אצל ראיו ומול בטיס.
ההרכב מול בטיס במחזור האחרון: אסנחו; גספאר (מיגלון), רואיס, מורי, פדראסה; טריגרוס (מורלאנס), קאסרס; צ’וקווזה, פורנאלס, קסורלה; מורנו (באקה).
לאורך ההיסטוריה ויאריאל ידועה במפגשים מול הגדולות ומול בארסה בפרט כאחת שתבוא לאתגר ולהעז משום שהסגנון שלה לפעמים דומה לשלנו. כך שלא ברור האם זה המערך שקאייחה יפתח איתו, או האם יעז יותר ויצרף אל מורנו את באקה או את אקמבי. מצד אחד ויאריאל יכולה להמשיך את המומנטום החיובי לאחר הניצחון על בטיס מול בארסה שברירית במיוחד, מצד שני להסתכן בלרדת מתחת לקו האדום זה טו מאץ’, מה גם שהכיסא של קאייחה לא ישאר בטוח עוד הרבה זמן בקצב הזה.
כאמור, כל הסגל מלבד ברונו, חאבי פווגו ומריאנו ברבוסה השוער המחליף נסע לברצלונה.
מפגשי העבר:
קצת מספרים…
סטטיסטית, בארסה יכולה להגיע למשחק הזה במצב רוח די מרומם (חמסה, חמסה) כאשר ב-8 משחקי הבית האחרונים בכל המסגרות ידינו על העליונה וב-6 משחקים מתוכם הבקענו לפחות 3 שערים. מאזן השערים ב-8 משחקי הבית האחרונים עומד על יח”ש אסטרונומי של 28-6 לזכות הקטאלונים.
ששת המפגשים האחרונים בין הקבוצות בכל המסגרות מביאים איתם גם מספרים מאוד חיוביים שכוללים 5 ניצחונות ושתי תוצאות תיקו.
הפעם האחרונה בה בארסה הפסידה לויאריאל הייתה אי שם בעונת 2007/2008, כאמור עונת שיא בהיסטוריה של הצוללת הצהובה, בסופה גם סיימו במקום השני בליגה. ויאריאל הגיעה לסיבוב השני של הליגה לקאמפ נואו וניצחה 2-1 מפנדל של מרקוס סנה וג’ון דאל תומאסון כאשר בשורותינו צ’אבי האגדי רק צימק את התוצאה. היא האחרונה אגב שאיננה ריאל מדריד שניצחה את בארסה גם בבית וגם בחוץ.
כולנו זוכרים את אחד הגולים הזכורים ביותר של הגאון הברזילאי הבא נגד ויאריאל בקאמפ נואו בעונת 2006/2007 (שזה אולי אחד הרגעים הבודדים שנרצה לזכור מהעונה הזו), בארסה מגיעה לקאמפ נואו מול ויאריאל ובמשחק שוטף מנצחת 4-0 מצמד של דיניו גאושו שפתח וגם נעל את מסכת השערים. זה התחיל בפנדל בעבירה שבוצעה על איידור גודיונסון ממהלך שדיניו בעצמו התחיל, המשיך עם שער של האיסלנדי בנגיחה, איינסטה אהובנו המשיך בחצי מספרת במהלך שלא רק השער היה החלק היפה בו… ואז הגיע הגאושו… רונאלדיניו גאושו… והשאר זה רק מילים שיורידו מגודל הביצוע.
איך אפשר בלי מסי בכל הנוסטלגיה הזו, שעונה אחרי עונה זה כל פעם רסיטל נגד יריבה אחרת. עונת 2014/2015 בארסה מגיעה לקאמפ נואו מול ויאריאל, ממש במחזורים הראשונים של פתיחת הסיבוב השני של לה ליגה במשחק שהלך והתפתח וגם קצת הסתבך והגיע למצב של 2-2 בין הקבוצות, ובדקה ה 55 דיוס עושה זאת שוב… רגל ימין!!!
עונת 2011/2012 , אחת כזו שאני באופן אישי מעדיף לשכוח, אבל אם כבר לזכור משהו מהעונה הזו, זה הזיכרון, תיאגו אלקנטרה, ססק פברגאס, אלכסיס סאנצ’ס וצמד של דיוס נותנים מאניטה מתוקה בבית מול ויאריאל חסרת אונים.
והנה המאניטה המדהימה מהעונה שברה, 5-1 על ויאריאל במחזור ה-34, כמה משחקים אחרי שבארסה שוברת את השיא הישן של ריאל סוסיידאד. ויאריאל לא הייתה זו שעצרה אותה.
נחזור למסי. מדד מסי. דיוס היה צריך לשחק 7 משחקים מול ויאריאל, מדצמבר 2005 ועד אחרי עונת הטריפלט הראשונה, בשביל לכבוש את הראשון מול הצוללת הצהובה. היה זה במאי 2010, ליאו פותח ונועל את החגיגה עם צמד ב-4-1 אצל ויאריאל ומאז לא יודע שובע. למסי יש 14 שערים בסך הכל מול ויאריאל כאשר כולם נכבשים ב-15 המשחקים האחרונים (!) ומעבר לכך, הפרעוש כובש כבר ב-4 משחקים רצופים מולם ויש לו 5 שערים באותם מפגשים. לא נורמלי.
