לקראת פ.ס.וו בחוץ

המשחק מול אתלטיקו באמת מגדיר היטב דילמה של הכוס החצי המלאה \ ריקה. הוואנדה מטרופוליטאנו העונה, עד כה, הוא לא הבניטו ויימארין, לא ה-RSP של סביליה ואפילו לא הברנבאו. מלבד תיקו ביתי קטן מול אייבאר, אתלטיקו ניצחה בכל משחקי הבית שלה כך שבסופו של דבר לסיים שם ככלות הכל עם תיקו זה מצב יותר ממספק. עם זאת, העובדה שבארסה סיימה כשהייתה צריכה לרדוף אחרי השוויון, בטח אחרי התפתחות המשחק, היא שגרמה לתגובות ההפוכות משמחה של אוהדים רבים. ההרכב הפותח קיבל ביקורות, אבל בסוף המשחק זה די נשכח ביחס לביקורות על ניהול המשחק הבעייתי של ארנסטו ואלוורדה, שלא טיפל בבעיה עצמה שהיא – בארסה משחקת טוב אך המחסום שאתלטיקו מציבה מעייף את השחקנים והופך את המשחק לשבלוני. להכניס את דמבלה ישר אחרי שבארסה חוטפת שער, עיכוב בחילוף או לא, זו מגמה שכבר קרתה בעבר יותר מפעם אחת ובכל פעם היא כמעט שפוגעת בתוצאה. או שאכן פוגעת. די לחילופים המאוחרים.

מה שהיה, תשכח מזה…

אז זו תוצאה שהיא לא רעה אצל אתלטיקו (גם אם חלמנו על יותר) והמקום הראשון לעת עתה אבד, אבל כבר אמרנו זאת שוב ושוב – לפעמים נקודות אבודות הן נקודות שמתחרטים עליהן בהמשך, עם זאת לפעמים נקודות אבודות הן גם מסלול למאני טיים טוב יותר. רק תשאלו את בארסה של ה-MSN בעונתה הראשונה או בדוגמה הפוכה, את בארסה של עונת 15-16. אנו בדרך אל תקופה לא פשוטה במהלך השבועות הקרובים. בארסה מסיימת את חודש נובמבר התקוע עם המשחק הערב באיינדהובן ותצא אל חודש דצמבר שם תשחק 6 משחקים ב-22 ימים: ויאריאל בליגה, קולטורל בגומלין, דרבי קשה בחוץ אצל הפריקוס, נעילת שלב הבתים עם טוטנהאם בבית, משחק קשה אצל לבאנטה ושניה לפני פגרת חג המולד, סלטה ויגו מגיעה לקאמפ נואו.

התקופה הזו לא תהיה פשוטה בעיקר בשל מכת הפציעות הנוכחית. סרג’י רוברטו ייעדר מספר שבועות וישאיר דקות נוספות לסמדו; יאספר סילסן שמצפה כל כך לראות דשא בגומלין נגד קולטורל נפצע וכנראה יחמיץ את הגומלין; ראפיניה גמר את העונה לא בפעם הראשונה ושם קץ לניסוי המסקרן-מוזר של מאמנו; מעל הכל, לואיס סוארס ייעדר מספר שבועות ולא ברור האם בכלל ישוב עד היציאה לפגרה. הגיע זמן מוניר, אלא אם ואלוורדה יחליט להציב את מסי באמצע עם דמבלה \ מלקום וקוטיניו בצדדים. כמו כן, גם ארתור שהוא נקודת האור בקישור העונה נפצע לכמה ימים ולא ברור אם יהיה כשיר לויאריאל. מלבד הפצועים הנ”ל + סאמפר, אל הסגל חוזרים פליפה קוטיניו שאמור לקבל את האישור הרפואי ואיבן ראקיטיץ’ ששב מהשעייתו וכן מפציעתו. ריקי פוץ’, חוקין אסקייטה (שוער בארסה ב’ שיחליף את סילסן), צ’ומי, אינקי פניה ומיראנדה נכנסו גם הם (וחלקם ינופו בהתאם).

מה שלומך פ.ס.וו?

האיכרים מאיינדהובן שולטים ביד רמה בליגה בלשון המעטה ולמרות שהם אחרונים בביתנו בליגת האלופות, לא אבדו תקוותיהם. נתחיל מהליגה שכאמור, היא פשוט לא כוחות. המשחק הבא של איינדהובן לאחר שיצאה מובסת מהקאמפ נואו 4-0 היה משחק עונה נגד איאקס אליה הגיע עם 5 ניצחונות רצופים ב-5 המחזורים הראשונים. גם במשחק העונה הזה פ.ס.וו ניצחה בקלילות 3-0 שנקבע כבר לאחר 35 דקות (פריירו, לוק דה יונג, לוסאנו) ראשונות של משחק. אחרי בארסה, הסיפור של פ.ס.וו בליגה פשוט… נשאר אותו הדבר. חניכיו של מארק ואן בומל כבר עם 13 ניצחונות רצופים בליגה בלי תוצאות תיקו או הפסדים כאשר נתון הוא שמאז בארסה, פ.ס.וו כבשה 25 שערים ב-8 משחקי ליגה וספגה 2 (!). עם זאת, היא הודחה כבר בשלב השני של הגביע ההולנדי מול RKC ואלויק מהליגה ההולנדית המשנית. לאחר שתארח את בארסה תחכה לה פיינורד למשחק עונה נוסף בליגה ההולנדית. ספק אם זה מזיז למוליכת הליגה שפתחה פער של 5 נק’ מיריבתה האמסטרדמית.

בליגת האלופות, מטרתו העיקרית של מארק ואן בומל, האיכרים צפו רק אתמול באיאקס יריבתם וסגניתם מנצחת 2-0 את א.א.ק אתונה ומבטיחה את מקומה בשמינית הגמר. בינתיים, פ.ס.וו לעומת זאת עם נקודה אחת בלבד בתום 4 מחזורים ועם סיכוי קלוש להגיע לליגה האירופית. לאחר תבוסה מרה בקאמפ נואו אחרי יותר מ-20 שנה שלא ביקרה בביתנו, אירחה את אינטר. פבלו רוסריו העלה את פ.ס.וו ליתרון והנה החזיר את הצבע לפניהם, אבל אינטר אחת מנוסה יותר חזרה עם צמד שערים במחצית השניה ושמרה על היתרון. במחזור הבא, במשחק של להיות או לחדול, אירחה את טוטנהאם שהסתבכה גם היא עם 2 הפסדים רצופים. גם שם עלתה ליתרון ראשונה משער של לוסאנו, גם שם איבדה את היתרון ועמדה בפני הפסד, אלא שאדום שהוגו לוריס קיבל נתן ללוק דה יונג את ההזדמנות להשוות ל-2-2 ולהשאיר את ההולנדים בחיים. מגיעים למחזור הרביעי, הפעם בוומבלי. מחזור שלישי ברציפות שפ.ס.וו עולה ראשונה ליתרון (לוק דה יונג) והפעם זה היה כואב מתמיד עם צמד שערים שטוטנהאם כובשת ב-10 הדקות האחרונות ומשאירה לפ.ס.וו מעט מאוד תקוות.

ההרכב בהפסד מול טוטנהאם: זוט; דמפריס, שוואב, וירגבר, אנג’לינו; הנדריקס, רוסריו; לוסאנו, פריירו, ברגווין; דה יונג.

המצב לקראת המשחק הערב מזכיר משהו את המצב מול איאקס מעונת 13-14. לא בסיכויים עצמם בהכרח אלא באמוציות. קודם כל, אתם תצחקו מרוב שזה מדהים אך גם אז משחק הפתיחה היה בין איאקס לבארסה בקאמפ נואו, גם אז בארסה ניצחה 4-0 וגם אז מסי כבש שלושער! מטורף! אני לא רגוע. בכל מקרה, אל המשחק באמסטרדם ארנה איאקס הגיעה עם הגב אל הקיר אחרי ניצחון אחד בלבד ב-3 המחזורים הראשונים. היא ניצחה כזכור לכם. זה לא הספיק לה לשלב שמינית הגמר אך כן הספיק לליגה האירופית. כך או כך, בערב ההוא איאקס ניצחה.

נחזור להיום – אז הסיכוי של פ.ס.וו כמעט אפסי אבל איננו גמור. בזמן שתארח את בארסה הפצועה והמבולבלת משהו, אינטר וטוטנהאם נפגשות לקרב אדיר, גורלי וקשה מאוד בוומבלי. ניצחון של טוטנהאם סוגר סופית את הסיפור בפניה של מוליכת הארדיויזה, בעוד שניצחון של אינטר יכול לתת סיכוי לפ.ס.וו להיצמד לטוטנהאם ולכל הפחות לדחות את גזר הדין למחזור האחרון עם שביב של תקווה. אני אומר את כל זה בהתחשב בכך שבכל מקרה, מבחינת ואן בומל ופ.ס.וו הם עולים הערב לנצח ולא פחות. לא מעניין אותם דבר והדבר האחרון שבארסה יכולה לעשות זה לזלזל ולו לרגע. המחזור האחרון יהיה קלוש אף יותר – בארסה שכבר עלתה תוכל לעלות בהרכב חסר מול טוטנהאם שחולמת לעקוף את אינטר, אינטר תארח את פ.ס.וו והיא האחרונה שתרצה לתת לה להרוס לה את חלום שמינית הגמר.

במפגשי העבר

Image result for p s v eindhoven barcelona 1997

פ.ס.וו אינדהובן היא אחת מ-6 קבוצות הולנדיות שבארסה פגשה בעבר: איאקס, פ.ס.וו, פיינורד, אוטרכט, אלקמאר וניימכן. רק את 3 הראשונות פגשו בליגת האלופות. מול פ.ס.וו יש לבארסה 6 מפגשים בהיסטוריה (לא כולל את זה המוקדם יותר העונה) מול פ.ס.וו, 4 בגביע וופ”א (כיום הליגה האירופית) ו-2 בליגת האלופות.

– חצי גמר גביע וופ”א, עונת 77-78: פ.ס.וו של שנות ה-70 רק חלמה לעשות את מה שהצליחה לעשות בסוף שנות ה-80. אבל באותה עונה, היא מבחינתה הייתה שם. בחצי הגמר הזה הביסה אינדהובן את בארסה של רשאק, אסנסי, נסקינס, מיגלי ויוהאן קרויף בעונתו האחרונה בקבוצה שפתח בשני המשחקים. המשחק הראשון נגמר ב-3-0 מהדהד להולנדים והגומלין המר שמעליכם נגמר ב-3-1 לבארסה (צמד לרשאק, פאקו פורטס) שלא הספיק לאחר השער של ניק דיסי בתחילת המחצית השניה. פ.ס.וו המשיכה לזכות בגמר בתואר האירופי הראשון בהיסטוריה שלה, אחד מבין שניים.

– רבע גמר גביע וופ”א, עונת 95-96: כן, עונה שלא נרצה ממש לזכור. עידן הדרים טים הזוהר גוסס ובארסה מחפשת את המשך דרכה כשיוהאן קרויף, הפעם כמאמן וגם הפעם בעונתו האחרונה בתפקיד. ברבע הגמר הזה, למרות זאת, היא הסתדרה דווקא. פ.ס.וו עם שמות מוכרים כמו ארתור ניומן, רונלד ווטראוס השוער, וים יונק שהפך לאחלה סקאוטר (במנג’ר), ארנסט פאבר ופיליפ קוקו, אז בן 26 ובעוד כמה שנים יגיע לבארסה. בארסה פותחת עם לא הרבה יותר מפיגו, באקרו וגווארדיולה ומסיימת בביתה רק 2-2. בגומלין הדרמטי, באקרו ופיגו מעלים ליתרון היסטורי אצל ההולנדים, אלו משווים מרגלי אייקלקאמפ ובודווין זנדן, עוד אקס (מיותר) של בארסה וסרג’י מנצח את המשחק בדקה ה-81. בארסה המשיכה לחצי הגמר שם הודחה על ידי באיירן מינכן, הזוכה הסופית.

– שלב הבתים של ליגת האלופות, עונת 97-98: זו הפעם הראשונה והיחידה שנפגשו השתיים בליגת האלופות. לואי ואן חאל מחליף את בובי רובסון ועומד על הקווים. אי שם באוקטובר, אז התקיים המשחק הראשון, לא תיארנו שזוהי תחילתן של 6 שנים ללא כל תואר. בכל מקרה, זו אותה פ.ס.וו, כמעט אותו שלד שצוין קודם + יאפ סתאם וגם אז, עדיין עם דיק אדבוקט האגדי. בארסה עם יודאס, לוצ’ו, ריבאלדו ואפילו איבן דה לה פניה בהרכב, מסיימת שוב ב-2-2 בביתה מול ההולנדים לאחר צמד של לוצ’ו (קוקו הבקיע לאורחים). במשחק השני בדצמבר, דווקא אבלרדו היה זה שכבש עבורנו את הראשון, פ.ס.וו הפכה את התוצאה ומי שהצליח להשוות הוא ג’יובני סילבה ששיחק 3 שנים במועדון וכבש סך של 18 שערים. 2-2 בסיום, צמד משחקים נאים.

קצת מעל ל-20 שנים עברו ומוקדם יותר העונה שוב הגיעה פ.ס.וו אינדהובן לקאמפ נואו. עבדכם הנאמן ישב והתענג על כל רגע, על השלושער של מסי והשער הפשוט מבריק של עוסמאן דמבלה. אפרופו מסי, האם אנחנו מסוגלים לקבל כמובן מאליו את העובדה שלאיש הזה, מול 2 קבוצות בסך הכל מהולנד, יש סך של 9 שערים ב-5 משחקים? 6 שערים מול אייאקס ב-4 משחקים והשלושער מוקדם יותר העונה מול פ.ס.וו. מדהים מדהים מדהים.

 

ויסקה בארסה!

 

תומר

כשאתה צריך את בארסה היא שם בשבילך ואתה מאושר. כשבארסה צריכה אותך, אז אתה צמא לה יותר מלכל דבר אחר. ואתה מאושר.

מה אוהדי בארסה אומרים


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר!

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו