מספיק בקושי

בארסה ביכולת מזעזעת גנבה 3 נקודות מאלמריה. סווארס פיקד על רמונטדה של ניימאר וג׳ורדי אלבה.עוד לפני שמדברים על הרוטציות (מנהג מגונה שעשה הלוצ׳ו עוד בבארסה ב׳ ובהמשך גם ברומא), צריך לדבר על השיטה. או האין שיטה. כמו נגד סלטה ויגו ואייאקס, לוצ׳ו ממשיך בניסוים. לניסוים טובים צריך טיימינג טוב (פפ עשה זאת בכיף במשחקים של 0-3 במחצית), וגם מומנטום כללי שפיר של הקבוצה. עם רצף מגמגם בליגה, ללוצ׳ו אין את הפריבלגיה עכשיו לעשות ניסויים. תייצב את הספינה, תרוץ קצת ואז תעשה FINE TUNING. לא מהפכות. די עם ״המהפכות״.

 

אין שיטה כשבוסקטס משחק ליד הבלמים ואנחנו כמעט לא רואים אותו מכניס את הכדורים החותכים המפורסמים באמצע כדי לשבור קו הגנה הראשון. אין שיטה כשראקיטיץ׳ וראפיניה משחקים כל כך רחוק אחד מהשני ושוב כמעט לא מחליפים מסירות ביניהם. אין שיטה כשאין משולש באמצע. אני מרגיש אני חופר לגבי המשולשים, אבל זה ה DNA שלנו. זה הרונדו, וזאת השיטה הכי אפקטיבית לשבור קווי הגנה וקווי לחץ. ואין לנו את זה. המשולשים הם לא רק באמצע, הם משפיעים גם על החלק ההתקפי. מסי מקבל כדור 40 מטר מהשער, ואין לו משולש מקדימה כדי לשבור קו בדאבל פס. זה היה מביך במיוחד במחצית הראשונה, ועושה פלאשבק מדכא במיוחד לימים בהם המשולש היה בשיאו.

 

אין שיטה כאשר אנחנו עדיין תלויים בחסדים של צ׳אבי. שחקן שהיה עם רגל בחוץ הקיץ. אין שיטה כאשר ראקיטיץ׳ משחק קשר ימני וראפיניה שמאלי. ברור שראקיטיץ׳ עם הרגל הדומיננטית יבחר ללכת כל הזמן למגן הימני, וברור שראפיניה עם רגל שמאל ינדוד שמאלה לקו. בפעם היחידה שראפיניה הגיע מצד שמאל עם הרגל החזקה לכיוון חיתוך פנימה, זה שיבש את ההתגוננות של אלמריה. זה לא קרה מאז.

 

ראקיטיץ׳ הוא עוד קורבן של השיטה. נסו להזכר מאיפה הגיעו הרגעים המפורסמים של הקרואטי בסביליה? ההקפצה מעל פפה והבישול? הגולאסו בברנבאו? מצד שמאל. כשהוא חותך פנימה עם הרגל הדומיננטית הרבה יותר קל לו לנפק דברים.

 

נחזור לרוטציות – הנה משפט מהמיני ביוגרפיה שכתבתי על לוצ׳ו בתחילת הקיץ:

 

יש משחק מפורסם מאוד של לוצ׳ו בסנט אנדראו, בפלייאוף על העלייה לליגה השנייה – הוא הושיב על הספסל את תיאגו, ויקטור ואסקס וסרג׳י רוברטו, ועלה עם קישור גרזנים של רואדה ואוריול רומאו עם ג׳ונתן סוריאנו (!) בעמדה ממש אחורית. זה היה רחוק מאוד ממשחק ברצלונה טיפוסי והסתיים ב 0-0. בגומלין הוא עלה עם הרכב יותר התקפי ועלה ליגה.

 

אין שום הצדקה לרוטציות לפני פגרת נבחרות. פשוט אין. מילא אם היה משחק חשוב בליגת האלופות באמצע השבוע. אבל מה אכפת לנו לשמור שחקנים בשביל וירוס פיפ״א? אני בטוח שדל בוסקה וטאטה מודים מקרב לב ללוצ׳ו.

 

אני נשמע כמו תקליט פגום, אבל כרגיל אנחנו ממשיכים לחיות על ההברקות של השלישיה מקדימה. כולנו פינטזנו על השלישיה הזאת בקיץ, ובצדק. אבל השלישיה הזאת לא תתפקד בלי קישור מאחוריה. וזה לא רק עניין של שחקן ורוטציה, זה עניין של שיטה.

 

___________________________________

 

בצד הפחות רע: מסי בצד ימין והכנסות הכדור לסווארס (פעם אחת בישול, פעם נוספת מצב קורץ). סווארס כחלוץ זה משהו אחר לגמרי. מסצ׳ראנו התרוצץ בלי הפסקה היום וגרם לכולנו לחשוב יש 3 כאלה במגרש. אלבה טפו טפו עם משחק שני טוב ברציפות. וזהו.

 

לפחות יצאנו לפגרה המחורבנת הזאת עם הרגשה סבירה ולא לשלשת יונים בגרון שהייתה יכולה להווצר לנו אם היינו מפסידים –  ומקבלים פי 1000 יותר חפירות על מצבנו המזעזע גם ככה.

 

כשחוזרים מהפגרה – פאקינג סביליה. עם פאקינג דניס סווארס, השחקן שהיה מתאים מכל לרוטציות האלה, במקום העציץ בספסל סרג׳י רוברטו.

 

רק בחירות יושיעו את המועדון.

 

הטוב: ניצחנו.

 

הרע: היכולת.

 

המכוער: נחנקנו שגיא, נחנקנו.

 

ההרכב:

 

בראבו (5).

אדריאנו (5), מסצ׳ראנו (8), ברטרה (6), אלבה (7).

ראקיטיץ׳ (5), בוסקטס (5), ראפיניה (5).

מוניר (4), מסי (6), פדרו (2).

 

חילופים: סווארס (8), ניימאר (6), צ׳אבי (6).

סשה

מה אוהדי בארסה אומרים

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר!

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו

התוסף שלנו לכרום