אני חושב שכל ההתנהלות שלנו במשחק שידרה שאנחנו לא הולכים על ניצחון בכל מחיר (היו רגעים בהם המשחק ממש התנהל בהליכה). לפפ יש את העקרונות שלו למשחקים כאלה, כפי שראינו ברב המוחלט של משחקי החוץ שלנו בליגת האלופות, והוא שמר עליהם אתמול. זה לא משחק ליגה בו חייבים ללכת על ניצחון באטרף, אלא התמודדות כפולה, בה עדיין ניכר שצלקות עבר כמו בסן סירו נגד אינטר או מול ארסנל, עדיין קיימות אצל פפ, והוא מוכן להגביל את יצר ההרפתקנות של הקבוצה.
מצבים כאלה, של 4 מול 8, הם מצבים בהם הקבוצה סומכת על הכישרון בלבד לייצר גולים, ופחות על מוכנות של כולם להתפרע ולשטוף. הגישה הזאת סירסה לבד את משחק ההתקפה שלנו ובגישה אחרת סביר להניח שהיינו כובשים, אך גם יכול להיות שהיינו סופגים.
הדשא היה מזעזע. לקבוצה שסומכת על משחק הרגל בצורה כל כך כבדה, זה לא קל. מעבר להחלקות ולמסירות הקצרות שלא הגיעו, הרגע בו בוסקטס התחיל לותר על כדורים חותכים באמצע, כדורים שהוא מעביר בעיניים עצומות והם חלק כביר בהתקפות המעבר שלנו, זה כבר אומר משהו.
קייטע היה קייטע ושוב שיחקנו ב-10 שחקנים, בדיוק כמו במשחק מול אינטר, פאולים על שחקני מילאן ומשחק אגרסיבי ו”פיזי” אינם עושים עליי רושם. הוא שוב השתתף בכדור פחות מכולם וגם מסר כדורים פחות כמעט מכולם (רק מסצ’ראנו ופויול מסרו פחות). הצרה אתו במשחקים שכאלה, הוא שנוכחתו משתרשת ודוחקת את אינייסטה לפינה, מעלימה לנו קשר 50-50 שיכול להצטרף לבקושי 4 שחקנים מקדימה, וחונקת את צ’אבי. לא נעים, אבל מקומו בספסל בגומלין צריך להיות מובטח.
הפנדלים אתמול, אצל כל קבוצה שאינה בארסה, היו מקבלים שריקה (בטח אם פויול היה נופל במקום להמשיך לשעוט לכדור). שישו ושימחו היה בפורומים האחרים אם מילאן לא הייתה זוכה להם, אבל אצל ברצלונה? משחדת השופטים הגדולה? אסור, גם אסור. אותה אפשר לאנוס שיפוטית פעם אחר פעם, שלא יבכו, למה כולם זוכרים מה היה לפני.
אין לי מחמאות על “משחק טקטי מזהיר” של מילאן שבסה”כ החנתה את האוטובוס (מה שאלגרי הבטיח שהוא לא יעשה), יש לי מחמאות לנסטה ומקסס וגם אמברוסיני, שלמרות גילם נתנו מעל ומעבר.
משחק הגנה טוב שלנו (למעט הפאניקה בדקה השנייה), למסצ’ראנו היו תיקולים של הרגע האחרון ופיקה היה משובח במשחק ההגנה האוירי, קצת פחות במשחק הרגל, אבל בטח לא הזוועה שהתרגלנו.
בקאמפ נואו אנחנו שווים עלייה, עם דשא נורמלי ובעיקר קישור נורמלי. אנחנו גם שווים טרגדיה, כי המועדון הזה עדיין נושא תג של לוזר סדרתי ותסריט “זאלייטה” יכול להתרחש גם הפעם.
יהיה חם.
הטוב: אפשר לתקן.
הרע: אפשר לעוף.
המכוער: יורם ארבל המרדים בע”מ.
ההרכב:
ואלדס (7).
דני אלבס (7), פיקה (8), מסצ’ראנו (8), פויול (8).
צ’אבי (7), בוסקטס (6), קייטע (5).
אלכסיס (6), מסי (7), אינייסטה (6).
סטטיסטיקה:
בעיטות לשער:ברצלונה 19, מילאן 6.
למסגרת: ברצלונה 5, מילאן 2.
עבירות: ברצלונה 8, מילאן 15.
החזקת כדור: ברצלונה 62%, מילאן 38%.
