טאטה טען שסונג לא היה אמור להיות 50-50 על המשבצת של צ’אבי, אלא להיות הקשר האחורי כשבוסקטס הופך לבלם שלישי. הוא ציפה לויאריאל שתעלה עם 2 חלוצים (2-4-4 זה מה שהיא אכן עשתה בכל המשחקים האחרונים שלה), ובגלל זה עשה את השינוי הטקטי הזה, שהפך ללא רלוונטי מול ג’ובאני דוס סנטוס אחד בהתקפה. למזלנו הוא חיכה “רק” רבע שעה במחצית השנייה כדי להכניס את צ’אבי ומשם הכל נפתח.
על המצבים הנייחים האיומים שלנו וססק כפאלסו אפשר להמשיך להלין, כל כך מבוזבז שזה מרגיז. לזכות טאטה במקרה של ססק, ניימאר עבר לשחק באמצע כבר מתחילת המחצית השנייה. אני לא חושב שזה היה משחק שיא של ניימאר, אפילו די בינוני. אי אפשר לקחת ממנו את המיקום ועשר הדקות האחרונות, אבל אלכסיס התעלה עליו אמש, במיוחד בדקות שהברזילאי נימנם.
מילה לגבי מונטויה – אם נדמה שאלבס לא חושב שהוא מרים, מונטויה פשוט חושב יותר מדי, ומחרב התקפות באופן סדרתי. אתמול טאטה נראה זועם אחרי ביזבוז הרמה נוסף שלו, וכנראה יהיה לו שיעור תורה בעניין השבוע.
לא עשינו כלום אם לא ניקח נקודות במדריד בשבוע הבא אצל חטאפה העקשנית. לא מאמין שיבטלו לניימאר את הצהוב, וזה יהיה קשה שבעתיים.
הטוב: 5 הפרש.
הרע: יכל להיות גם 6.
המכוער: גם התשקורת של מדריד מסכימה שהיה פנדל של ויאריאל, העיקר ששגיא מקשקש.
