רואים 6-6

הכותרת בנאלית כמו חטאפה העלובה שהגיעה לקאמפ נואו וקיבלה 6 בראש מ MSN וצ׳אבייש לי בעיה גדולה עם לואיס אנריקה. מסי, סוארס וניימאר טוחנים את היריבה, על הדשא יש קונצרט של כדורגל וצ’אבי מנצח על ההצגה. ואז נגמר המשחק ואתה מחפש מילה שתתאר את מה שראית, ואין. אצל פפ קראנו לזה פפסטיישן. איך נקרא לזה עכשיו?

 

זה באמת נראה כמו משחק פלייסטיישן, עד שמגיעים לחלק החשוב באמת. פיגור 6:0, חטאפה יוצאת סוף סוף להתקפה ומה עושה בארטרה? מנסה לעצור אותה! חצוף! מה עוזרת לנו קורה?! הלאה, אחרי שאחד עושה פדיחות, מגיע הבלם השני ועושה בושות. נכנס לרחבה שחקן עם חולצה צהובה ו-26 על הגב, מניף את הרגל וכבר מדמיין את הרשת זזה, ואז – משום מקום – מתייה נזכר להיות מרוכז, גולש ומרחיק. לא ייאמן.

 

ורק פיקה יושב ביציע ומתבאס. הוא כבר פינטז איך הוא רואה משחק טניס שני תוך שבוע.

 

בשריקת הסיום נזכרתי בסטטיסטיקה משעשעת שראיתי היום: ב-6 השנים האחרונות, בארסה ניצחה רק 3 קבוצות ב-1, 2, 3, 4, 5 ו-6 (כלומר 0:1, 0:2 וכו’): גרנאדה, חטאפה ו…רעל מדריד! והנה מגיעה עוד שישייה. האמת? זה יכול היה בכיף להגיע למימדי דאבל-פיגרס אם MSN לא מורידים את הרגל מהדוושה. לוצ’ו אפילו שיתף פעולה כשלא החליף אף אחד מהשלישייה ונתן למסי לשחק מאחורי סוארס, ניימאר והצל של פדרו, אבל היה טבעי שהקצב הרצחני מהמחצית הראשונה, ייעצר.

 

המשחק הזה – והסטטיסטיקות שהוא ייצר – היו מדהימים ברמת הביצוע. אני לא זוכר משחק אחד עם כל-כך הרבה שערים יפים. פעם ראשונה שמסי, סוארס וניימאר כבשו ובישלו, ואליהם התווסף צ’אבי ביכולת אדירה. זה מה שקורה כשהוא משחק קרוב לרחבה. משחק הלחץ המצויין עזר ומפה לשם, התיאום של MSN מגיע לשלמות ברגע הכי חשוב של העונה. אני לא מת על זה שלוצ’ו חושב פעמיים לפני שהוא מחליט אם “מותר לו” להחליף את מישהו מהטריו ההתקפי (מבחינתי היה אפשר להוציא שניים מהם – גם את מסי – בנוסף לחילוף הטוב של בוסקטס), אבל בסופו של דבר הנשק העיקרי שלנו מגיעא במצב נהדר למאני-טיים. זה מה שחשוב.

השער של מסי עם הסיבוב לפינה הרחוקה הוא לא פחות ממדהים. כמו הרגע הזה שאתה לוחץ על הכפתור של ה-Finesse ב-FIFA, מכוון בדיוק לפינה ומחכה לראות את הכדור מסתובב לחיבורים. בזמן הבעיטה זה כמעט בלתי אפשרי לראות את זה, אבל מסי קיבל את הכדור, ראה את השחקן שרץ אליו כדי לסגור אותו, חיכה שהוא כמעט יעבור אותו ואז שיחרר את הבעיטה, כמעט מהמקום. ביצוע מושלם.
באופן כללי נראה לי שסוארס היה הכי טוב היום. בשער שלו מהאוויר, הבישול של מסי אולי גנב את הפוקוס, אבל כדאי לשים לב לתנועה המצויינת של ה-9 הבארסאי. אחד החלוצים אם לא ה. כששעברנו לסוג של 4-2-3-1 עם הכניסה של פדרו, היה נראה שיהיו עוד גולים, אבל פדרו לא בדיוק מושך הגנות ואני בספק אם מישהו שם לב שהוא היה על המגרש. מדמיין איך זה היה נראה עם סוארס באמצע, מסי מאחוריו ובכנפיים שני שחקנים עם יכולת אישית אדירה – ניימאר ואדמאה, למשל. זה השלב הבא.
ולמרות 102 השערים של מסי, סוארס וניימאר, מהערב הזה צריך לקחת גם את ההצגה של צ’אבי. לתת לו ולבוסקטס כל-כך הרבה שטחים כשמקדימה יש את MSN זה לעשות צחוק מהעבודה, וחטאפה שיחקה בצורה שכונתית, אבל צ’אבי הראה שגם בגילו הטאץ’ לא נעלם. איזו קלאסה. מהשחקנים שאתה שמח שיצא לך לראות בלייב.

סשה

מה אוהדי בארסה אומרים

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר!

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו

התוסף שלנו לכרום