אבידל מרגש

הדברים הבולטים מתוכנית מיוחדת שנעשתה ב TV3 על אריק אבידל (וקישור לצפייה בתוכנית).

הקישור לצפייה בתוכנית

 

 

אבידל נזכר כשהציגו את הקבוצה בקאמפ נואו, וטיטו אמר שיחכה לו כמה שצריך: “ידעתי שהמאמן ידבר עליי, לכן הייתי נבוך והתחבאתי. כשאמר שיחכו לי הבנתי שכל המועדון אוהב אותי”.
אבידל הודה לטיטו על האמון שלו בו וסיפר על השותפות שמאחדת אותם, מעל הכל בגלל החוויות שלמרבה הצער הם חלקו. “טיטו ואני חווינו דברים דומים. מבלי לומר כלום אנחנו יודעים מה השני חושב. אני עושה את המאמץ בשבילי וגם בשבילו”.

אבידל עבד קשה מאוד כדי לחזור ולהתאחד עם שותפיו לקבוצה. מי כמוהו יודע כמה זה היה קשה. “כל יום כשהגעתי לפסגה אמרתי לעצמי שזה כבוד עבורי לראות את כל מה שאפשר לראות משם למעלה, ולזכור את כל מה שיש לי עוד לראות” אמר על אותם ימים של שיקום על ההר Vall d’Aran עליו טיפס יחד עם הפיזיותרפיסט אמילי ריקארט.
“זה היה שבוע קשה, אבל טוב. שם שיקמתי את המנטאליות שלי. מכיוון שהרגשתי טוב, כל יום רציתי לעבוד יותר קשה כדי לראות אם אני מצליח לעמוד בזה”.
“רציתי מאוד להתחיל שוב לגעת בכדור. שחקן בלי כדור הוא לא שחקן. ידעתי שברגע שאגע בו, הדרך למטרה תתקצר. תמיד צריך לנסות, אם לא תעשה את זה, לא תדע אם אתה מסוגל לכך. לכן רציתי להתאמן, כדי לדעת אם אני מסוגל”.

“אני מרגיש טוב. יש לי כוחות להילחם ולחזור. לפעמים זה היה קשה לי כשהייתי מתעורר בבוקר כי הגוף שלי לא היה רגיל למאמץ, אבל לאט לאט התחלתי להתאמן עם המטרה לחזור, וזה עזר לי. מעולם לא חשבתי על להפסיק לשחק משום שכדורגל, מלבד המשפחה שלי, הוא החיים שלי”.

רבים הופתעו מהכוח שלו, ממצב הרוח שלו כשביקר את חבריו לקבוצה בפעם הראשונה אחרי שהתאושש מהניתוח הראשון, אבל לאבידל ברור מהו הסוד: “כדי לעודד את האנשים עליך להאיר פנים. אפילו שזה קשה, עליך להראות שאתה חזק. החיוך שלי הוא אמיתי, הוא תמיד עליי”.
על החום שקיבל מהאנשים: “זה מאוד חזק להרגיש אהוב. תמיד כשאני מסתכל על התמונות אני רואה שהאנשים אוהבים אותי ושעליי להישאר כאן לתמיד”.
הכוח והמלחמה שלו העניקו שיעור בחיוּת לכולם, אבל אבידל לא שוכח שהוא לא היחיד שנלחם. “אני לא עושה את הדברים כדי להוות דוגמא. זו המנטאליות שלי. המזל שלנו הוא שאנו כשחקנים מייצגים דברים רבים עבור האנשים ואסור לנו לשכוח זאת”.

על הלילה המרגש בוומבלי
חלפה שנה וחצי מאז שבארסה השיגה את תואר הצ’מפיונס הרביעי שלה בוומבלי. באותו יום אבידל הניף את הגביע. מהנקודה הכי גבוהה אבידל לא שכח את עצמת הרגשות שהציפו אותו: “זה היה יום משמעותי מאוד עבורי. כל המשפחה שלי הייתה בבית וצפתה במשחק בטלוויזיה, והתענוג בלהיות הראשון שמניף את הגביע הזה ייצג המון. פויול אמר לי ‘כשאתה מניף אותו, תהיה לך ההרגשה שהעולם עוצר מלכת’ והוא צדק”.
“לא ציפיתי לשחק. זו הייתה הפתעה עצומה עבורי. אני רוצה להודות לגווארדיולה על האמון שלו בי. אמרתי לו שאם הוא זקוק לי אני מוכן”.

על הדקות במשחק נגד מדריד בקאמפ נואו: “אמנם אלו היו שתי דקות של משחק, אבל הן היו כל כך חשובות עבורי. אני רוצה להודות לאוהדים, הם דחפו אותי. בכל משחק היה לי עור ברווז כשהם שרו ‘אבידל, אבידל’. מעולם לא חוויתי משהו דומה. אני רוצה לומר להם שתמיד אהיה שם בשביל המועדון הזה”.

בארסה, קבוצה ממנה יש מה ללמוד
אבידל הפליג בשבחים על חבריו לקבוצה. כשהוא מתרגש בראותו את התמונות של חבריו מקדישים לו את גביע המלך שהושג נגד אתלטיק בילבאו, הוא אומר שיש הרבה מה ללמוד מהם: “כאן כולם כוכבים. לאו הוא הכי צנוע, החיוך של פינטו, הבדיחות של ואלדס, התמיכה והרגש של פויול, ההתבדחויות של צ’אבי, ההתנהגות של אנדרס… לכל אחד יש מה ללמד את יתר הקבוצה. אני מנסה ללמוד משהו מכל אחד כדי להיות יותר טוב כל יום”.

רות

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו

חולצות ברצלונה ב-80 שקל? המדריך המלא לרכישה

מדריך קניית חולצות ברצלונה 2023