איך בארסה בכלל יכולה לחלום על ארלינג הלאנד?

רבים מכם שאלו שוב ושוב: כיצד בארסה מתכננת פוטנציאלית לממן רכש כמו של הלאנד אם היא התקשתה כלכלית במשך חצי השנה האחרונה בדברים שעל פניו הרבה יותר פשוטים? העיתונאי אדריה סולדווילה הסביר את הנוסחה המתוכננת של בארסה ולה ליגה כדי להחתימו בכתבה האינפורמטיבית הבאה:

“ליעד מספר אחת של ברצלונה בקיץ הקרוב קוראים ארלינג הלאנד. זה לא חדש. זה היה ככה כבר מאז שלאפורטה זכה בבחירות ונכנס למשרדי הקאמפ נואו ב-7 במרץ, וזה נשאר ככה גם היום, על אף הקשיים הכלכליים שבארסה מתמודדת איתם, כאלה שלא מאפשרים לה להשלים אפילו את המעבר של אלברו מוראטה עם חוסר היכולת לרשום אותו בליגה בשל מחסור בתקרת שכר גבוהה מספיק כדי לכלול את שכרו בסגל השחקנים. זה כבר היה סיוט מספיק גדול לרשום את פראן טורס – נאלצו למשל להאריך חוזה לאומטיטי עם קיצוץ ודחייה של שכרו, ועכשיו הם צריכים, אם הם רוצים את מוראטה, להיפטר גם מעוסמאן דמבלה – או להאריך לו חוזה – בחמישה ימים שנשארו לחלון. מצב מאוד מורכב.

יחד עם זאת, המפה להשגת החתמתו של הלאנד כבר מצוירת. וזה דווקא לא מייצר את אותם מתחים כלכליים כמו האופרציות שבוצעו בקיץ האחרון, שלא לדבר על אלה של חלון החורף, זאת למרות העובדה שמחיר העברתו צפוי להיות 75 מיליון יורו, העמלות יכולות להגיע ל-40 מיליון והשכר של השחקן מוערך ב-50 מיליון יורו ברוטו בשנה. המפתח להכל נקרא הכנסות. תזרים כספים. ברצלונה יודעת את זה ולה ליגה יודעת את זה, מה שמוביל לכך שצירופו של החלוץ הנורבגי עובר דרך מכירת נכסים, ביניהם זרוע ההפקה של המועדון Barça Studios. ‘אם אתם מוכרים את בארסה סטודיוס – כל העניין כבר נפתר”, אמר נציג בכיר של מנהלת הליגה לחבר הנהלה של בארסה לפני כמה ימים. רעיון המכירה של 49% ממניות חברת ההפקה (ברצלונה רוצה להשאיר לעצמה את הרוב) התקבל ע”י אסיפת הסוסיוס ב-23 באוקטובר, והמועדון מעריך את עלות המכירה ב-100 מיליון יורו – מתוכם 50 מיליון בתשלום ישיר שייכנס לחשבונות – ו-50 מיליון שמיועדים להשקעה במוצר.

“המכירה הזאת מחתימה את הלאנד”, התעקש נציג בכיר של הליגה, מאז שנאמר שההכנסות יכולות ללכת באופן מלא למטרות רישום כדורגלנים, מבלי להיות תלויים בנוסחת ה-1/4 שבארסה עדיין מוגבלת בה היום. הנוסחה הזאת חלה על מועדונים שמפרים את מגבלת השכר. לפי מגבלה זו, לבארסה צריכים להיות משכורות בסך של לא יותר מ-98 מיליון יורו, אך תקציב השכר שלה עדיין עומד על יותר מ-400 מיליון. זאת אומרת, הפרש של 300 מיליון. מסיבה זאת, עד שהמגבלה הזאת תעלה, המועדון יכול להוציא רק מיליון אחד על כל 4 מיליון שהוא מכניס (נוסחת ה-1/4). עם זאת, הכנסה כמו המכירה של Barça Studios אינה נחשבת לחסכון אלא משפיעה לחלוטין ובאופן ישיר על תקרת השכר, המחושבת תוך התחשבות בהפרש בין הכנסות והוצאות שאינן קשורות לסגל הספורטיבי. המשמעות היא שניתן להשתמש בה במלואה להחתמות.

תקרת השכר תגדל:

בקיץ, כשהחשבונות של עונת 2021-22 יסגרו, לברצלונה תהיה תקרת שכר משמעותית גבוהה יותר מהנוכחית. להפסדים בגובה 481 מיליון יורו שמקורם בעונת 20-21 הייתה השפעה מאוד שלילית על התקרה, שצנחה תוך שנתיים: מ-671 מיליון יורו ב-2019-20, ל-348 ב-20-21, עד ל-98 מיליון כעת, עם סגל שממשיך להתקיים תחת משכורות יקרות מדי גם אחרי שהושגו מספר קיצוצים. המטרה של בארסה הייתה לסגור את השנה עם רווח של 5 מיליון, דבר שלא יקרה אלא אם כן יתרחש נס, בין היתר בשל ההדחה של הקבוצה הראשונה בשלב הבתים של ליגת האלופות – מה שהוביל להפסדים של יותר מ-20 מיליון. עם זאת, המועדון מנהל מו”מ על מכירה של מספר נכסים מסחריים כמו המקום על החזה והשרוול של המדים, בנוסף למדי האימונים – בעלות קרובה ל-80 מיליון יורו כפי שדווח ע”י עיתון ARA. אם המועדון יקבל תשלום מראש, גם לכסף הזה הולך להיות השפעה גדולה על תקרת השכר, שהבלאוגרנה מעריכים שתתקרב ל-400 מיליון יורו.

אז איך השכר של הלאנד יכלל שם, אם הוא אמור להרוויח 50 מיליון והמשכורות של בארסה עומדות עכשיו על סביב 420 מיליון? כפי שמסבירים במועדון – אסור להירגע בתהליך העזיבות של שחקנים שלא נמצאים בתכניות של צ’אבי הרננדס. הראשון שיעזוב, בהנחה שבסוף לא יאריך את חוזהו, יהיה עוסמאן דמבלה, שבלעדיו תקציב השכר כבר יצטמצם במידה ניכרת. אבל יחסרו עוד כדי להשוות עד תום את המספרים. נטו, סרג’יניו דסט, סמואל אומטיטי ומרטין ברייתווייט, בנוסף לממפיס דפאיי – ומי יודע אם דלת היציאה תהיה פתוחה גם בפני פרנקי דה יונג. בעזרת המכירה של כמה מהם, המטרה של איזון תקציב השכר וההגעה לתקרה שהציבה הליגה – תושלם.

המשימה: לשחזר את זכויות התדמית;

נכון להיום, המכירה של Barça Studios עוד לא נמצאת בכיוון. הבעיה הראשית, שמוכרת ע”י כל הצדדים, היא זכויות התדמית של שחקני הקבוצה הראשונה. במשך עשרות שנים, זכויות התדמית היו בבעלותם של השחקנים עצמם, שלרוב מוכרים אותן לצד שלישי ומרווחים מכך כמויות גדולות של כסף. זה מונע מברצלונה את האפשרות להפיק תוכן של השחקנים האלה באופן אישי. במילים אחרות, המועדון לא יכול היה להקליט ולשדר דוקו על חיי היומיום של מארק-אנדרה טר שטגן, אלא אם כן ישלמו לו כדי לרכוש ולהשתמש בזכויות הצילום שלו.

מה שכן יש לבארסה אלה זכויות קולקטיביות, שאיתן היא רשאית להשתמש בצילומים של מספר שחקני בלאוגרנה בו זמנית. עד לפני כמה חודשים, המינימום עמד על 5 שחקנים. כעת, אחרי מו”מ מתמשכים, המועדון הצליח להשיג שבמקרים מסוימים אפשר להשתמש רק בשלושה. אבל עדיין אין לו את האפשרות שרק אחד מרכזי יופיע.

הבעיה הופכת לקושי נוסף כשזה מגיע למכירה של 49% מBarça Studios, שגם אין בידיה את זכויות הטלוויזיה, אותן המועדון כבר מוכר דרך הליגה. ‘נניח והמנה השלמה היא המבורגר עם תפוחי אדמה. אם אין לך את ההמבורגר – שהוא זכויות הטלוויזיה, וגם אין לך את תפוחי האדמה – שהם השחקנים, אז מה בעצם אתה מוכר? את החסה?’, כך מסבירים במחלקה המסחרית של המועדון בתור המחשה. החסה הזאת, לפי אותם מקורות, תתאים לאפשרויות הפקה אחרות כגון סיפורים מהלה מאסיה או משחקי אגדות-בארסה. ‘לאף אחד לא אכפת מזה’, הם אומרים. ‘אף אחד לא ירכוש את בארסה סטודיוס מבלי היכולת למשוך את האוהד. והאוהד רוצה שערים ולראות את פיקה ואנסו פאטי קושרים את הנעליים שלהם בחדר ההלבשה’, הם מוסיפים.

במהלך החודשים האחרונים, וזה ימשיך להיות כך בחודשים הבאים, אחת מהמטרות של ברצלונה הייתה להחזיר חלק מזכויות התדמית של השחקנים. בחלק מהמקרים, למעשה בחוזים האחרונים שנחתמו, מתאו אלמאן הצליח להשלים בהצלחה את המו”מ על כך. ההיבט הזה הוא כל כך חשוב עבור הארגון עד כדי כך שז’ואן לאפורטה התערב בכך באופן אישי.

עידן

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו

חולצות ברצלונה ב-80 שקל? המדריך המלא לרכישה

מדריך קניית חולצות ברצלונה 2023