אינייסטה בראיון למארקה:
מראיין: אתה בברצלונה כבר 21 שנים. עדיין נשאר בך משהו מהילד ההוא מפואנטאלביה?
“יש דברים רבים שנשארו אצלי מהילדות, אולי אפילו רוב האישיות והאופי שלי. הכוונה שלי תמיד הייתה לצמוח ולהתפתח כספורטאי וכאדם יחדיו. עד היום אני מרגיש מרוצה וגאה בדרך שעברתי”.
זכית בהכל עם ברצלונה והנבחרת הלאומית. האם דמיינת וחלמת על הצלחה כזאת כילד?
“חלומות הם דבר שנובע ונגזר מן העבודה שלך. כשהייתי ילד, חלמתי רק על להיות שחקן בליגה הראשונה. בהתחלה החלום שלי היה לשחק באלבסטה, הקבוצה המקומית שלי, שצפיתי בה בכל שבוע. כל מה שבא אחרי זה לא היה חלום, אלא תוצאה של העבודה שלי”.
תמיד אמרת שעברת תקופה רעה בלה מאסיה, אבל עכשיו אתה יכול לראות את זה מנקודת מבט שונה. האם הזכרונות הללו עדיין כואבים?
“אני ממשיך להיזכר בימים האלה כמו שהם היו, מכיוון שאלה היו רגעים כואבים מאוד בשל העובדה שהופרדתי מן המשפחה שלי. אבל זה יהיה קל להחליק עליהם ולפרש אותם בהתבסס על מה שהשגתי בקריירה שלי. תמיד היו לי רעיונות ברורים מהרגע שהגעתי, ידעתי מה היא המטרה הראשית ואני מרגיש גאה על כל מה שצברתי והשגתי מאז”.
האם באמת חשבת לעזוב?
“לא, לא ממש. עברתי תקופה רעה מאוד, אבל הייתי צריך לעבור ולחיות אותה כדי להפוך לאדם שאני היום. היה לי קשה להשתלב ולהסתגל, אבל מהרגע בו החלטתי להצטרף – ידעתי שזה הכרחי להישאר אם רציתי להגשים את החלום שלי”.
פויול, צ’אבי, מסי, פיקה, בוסקטס… האם אתה חושב שזה חלק מהעבודה של המועדון או ‘תבואה’ גדולה של איכות שהגיעה?
“זה הבסיס של העבודה שנעשתה במהלך תקופה של שנים רבות; יש מודל, רעיון של כדורגל וסגנון משחק של לעשות את הדברים האלה בצורה מסוימת. ככל שהשחקנים שזמינים עבורך יותר טובים, כך התוצאות יהיו טובות יותר. האיכות שלהם מאפשרת לך להתקרב למטרות שהצבת. עבור שחקנים כמו אלה שציינת, ברצלונה היא המקום המושלם להתפתח בו”.
איך המשפחה שלך שינתה אותך?
“היא שינתה אותי מאוד, כשאשתי וילדיי הם עכשיו המרכז של כל דבר בחיים שלי. זה היה שינוי לטובה, מעולם לא חוויתי הרגשה טובה יותר בחיי מלהיות אבא לילדים שלי. אני גאה לראות אותם גדלים בבריאות. בכל יום הם טובים יותר. המשפחה עוזרת לך להסתכל על הכדורגל בפרספקטיבה אחרת”.
האם זה מאיים להיכנס לחדר ההלבשה הראשי בפעם הראשונה?
“באותו הזמן, כן, אבל עכשיו העולם השתנה בצורה משמעותית. עבור אנשים צעירים מהדור הקודם, ראינו את הוותיקים בצורה שונה, אז אתה צריך לשים את הדברים בקונטקסט מתאים כשאתה עונה לשאלה הזאת. אני זוכר שלא אמרתי מילה, רק התאמנתי והערכתי את המקצוענים, אבל עכשיו זה כבר לא דומה”.
זכית ב-4 גביעי אלופות עם ברצלונה. איזה מהם היה הטוב ביותר?
“אם הייתי צריך לבחור, בגלל כל מה שהגיע עם זה – הייתי אומר שברומא (2009). זה הגיע אחרי חצי הגמר נגד צ’לסי והשער שלי בסטמפורד ברידג’. הגעתי לגמר הזה עם פציעה וחשבתי שזה יהיה בלתי אפשרי מבחינתי לשחק, אבל בסופו של דבר היה לי משחק נהדר”.
איך מערכת היחסים שלך עם מסי נראית על המגרש?
“אנחנו מבינים אחד את השני באופן טלפתי. שיחקנו יחד בערך במשך כל הקריירה שלנו. אנחנו מכירים אחד את השני באופן מושלם מבחינת התנועות שאנחנו עושים או השטח שאנחנו נמצאים בו, אז אני יכול לדעת איפה הוא נמצא על המגרש אפילו מבלי להסתכל בכלל. מעבר ליכולות הטבעיות שלנו, לשחק עם מישהו למשך כל כך הרבה שנים משפר את היחסים”.
אחרי הניצחון בברנבאו אתם נמצאים בפער של 14 נקודות על ריאל מדריד, האם אתה שולל אותם מהמירוץ לאליפות?
“לא. נשארו עוד הרבה משחקים לשחק והכול יכול לקרות בכדורגל. למה להגיד שלא נפסיד שלושה משחקים ברצף ואז הפער יופחת? כבר ראינו את הסיטואציות האלה פעמים רבות בעבר. האתגר הוא לשמור על הפער זהה. אני שמח מהסיטואציה שאנו נמצאים בה, אבל אני אף פעם לא פוסל את ריאל מדריד”.
האם ספרד יכולה לחלום על גביע עולם נוסף?
“כמובן, אין סיבה שלא נאמין שאנחנו יכולים לזכות. יש לנו קבוצה טובה מאוד שמסוגלת להתחרות היטב. בברזיל, קיבלנו תזכורת מה זה אומר להיות במונדיאל. אנחנו צריכים להיות זהירים ומתונים, אבל בו זמנית גם לשחק ללא פחד”.
האם תפרוש מכדורגל הנבחרות אחרי המונדיאל?
“הכל מצביע על כך שכן, כשהטורניר החשוב הזה יכול לסמן סוף של דרך שבה לקחתי חלק ברגעים בלתי ייאומנים. נראה מה יקרה, אבל בהתחשב בגילי אז הכל מצביע על כך שזה אכן יהיה הטורניר האחרון שלי עם הנבחרת”.
בקיץ האחרון היו ספקולציות רבות על כל שתעזוב את ברצלונה. האם באמת שקלת לעזוב את המועדון?
“זה לא ששקלתי לעזוב את ברצלונה. אני פשוט נמצא עכשיו בעמדה שאני מנסה להנות מכל יום. אני מודע לכך שאני נמצא בגיל בו אני צריך קצת זמן לעצמי בכל שנה, כדי לקחת החלטה על העתיד. אני כן עם עצמי והמועדון הזה נתן לי הכול, אז אני אסיר תודה”.
