טור אורח של גיא שמתגורר במדריד והגיע לישראל למילואים:
כמו כל אחד מכם, אני ציפיתי מעולם הכדורגל למפגן תמיכה חד משמעי בישראל נוכח הזוועות שחוללו בני העוולה בדרום בפיגוע הטרור הכי רצחני מאז פיגועי התאומים.
כמו כל אחד מכם, נדהמתי מהשתיקה. קיבלנו חיזוקים מכמה ממשלות, אבל מהקבוצות האהובות שלנו, שאנחנו מלווים מילדות, שתיקה.
לא אכפת להם. באמת שלא אכפת להם.
דיברתי עם שכנה בשבוע שעבר בדרך לשדה ולא אכפת להם. זה כמו שתספרו לישראלי ממוצע על טבח שבוצע בבנגלדש על ידי טרוריסטים. אומרים ׳אוקיי׳ וממשיכים הלאה בשגרת היום.
זה דומה לדברים ששמעתי כשדיברתי עם ישראלים על המלחמה באוקראינה, כל עוד זה לא נמצא בחצר האחורית שלך, זה לא מעניין. בפיגוע בתאומים זה היה אירוע חדש וזה קרה במדינה הכי מוכרת בעולם, אבל אנחנו? אנחנו לא מעניינים.
אנחנו מעניינים רק כאשר אנחנו משחקים את תפקיד ׳גוליית׳ שפוגע ב׳דוד׳ המסכן וחסר הישע, ואז הם מצדיקים באופן הכי צבוע, ציני ומגעיל שיש, את הפעולות של דוד. וזה מה שקורה עכשיו, בגלל שהתמונות המזוויעות מהדרום הן כבר היסטוריה, העולם המגעיל וחסר הצדק הזה מתמקד במה שקורה בעזה ואת הקרב ההסברתי בזיכרון הקצר קשה לנצח. זאת המציאות הקשה.
הכסף של ארצות ערב שהוזרק לכדורגל האירופאי כיבס את התדמית שלהן וכעת הוא גם בעל יכולת השפעה על יכולת ההתבטאות!
אני יודע שבמדריד הדיבור הוא שריאל ביקשה מקורטואה לא להתבטא יותר בנושא של ׳הקונפליקט׳, בגלל נותן החסות שיש להם על החולצה.
ואני חושד שהשתיקה של קפטן ברצלונה סרג׳י רוברטו, שנשוי לקורל סימנוביץ׳, היא הוראה מלמעלה לא לקחת צד כדי לא לסכן השקעות ערביות בעתיד ולפגוע ׳בדעת הקהל׳ של מיליונים אחרים.
רב הכדורגלנים גזרו על עצמם שתיקה, טומנים את הראש בחול ומחכים שהעולם יעבור להתעסק במשהו אחר, רק שלא יתפסו אותם ׳לוקחים צד׳. כיועץ תקשורת בעבר, עם כל הכאב והצער, זה דבר נכון, במיוחד ׳בקונפליקט׳ הזה. אנחנו טיפה בים ולצד השני יש הרבה יותר כסף והשפעה, במיוחד שהוא טיפח שנים על גבי שנים את תפקיד הקורבן וניכס לעצמו סימפטיה מיידית.
זה גם כישלון הסברתי גרוע מאוד של מדינת ישראל, כי במקום למסגר את זה למלחמה נגד החמאס, השכנה שלי חושבת שאנחנו עוד פעם ׳גוליית׳ הכובש עם המטוסים והטנקים נגד דוד עם הרוגטקה והעוני.
זאת בעיה. הרבה אנשים בעולם הם מה לעשות מטומטמים. והם ויאכלו בכפית את הכותרת הראשונה, הם לא יקראו מעבר לזה, זה לא מעניין אותם.
זה יעניין אותם רק כשזה יגיע לחצר האחורית שלהם. לכל מי שמצפה לצדק, אין דבר כזה.
במקום להתחנן לסימפטיה מאנשים שאנחנו לא מעניינים אותם באמת, נתמקד בלחבק את עצמנו ואת החיילים שלנו.