רועי בית לוי על מחנה האוהדים הכי גדול בספרד, שלא שמח לשמוע שרונאלדו החלים – האנטי מדרידיסטה. “אין כמו לשמח לאיד, בהפסד של מדריד” הוא הרבה יותר מסתם משפט גרידא.
מנו הוא סוחר סמים. ברוב שעות הערב והלילה הוא מבלה ועובד בכיכר ג’ורג’ אורוול, הידועה יותר כ”כיכר הטריפים”, בלב הרובע הגותי של ברצלונה. במהלך הימים האחרונים מנו מסתובב כשחיוך גדול במיוחד נסוך על פניו והפעם, לשם שינוי, לא צריך לזקוף את זה לזכותה של הסחורה אותה הוא מוכר במחירים מופקעים לתיירים התמימים והפזרניים אשר גודשים את הרחובות הקטנים מסביב לכיכר הכי מלוכלכת, אך הכי חופשייה בעיר. החיוך של מנו גם לא קשור לתוצאות הבחירות האחרונות, או אפילו לאביב שממתין מעבר לפינה ומקצר, בהדרגה אך בעקביות, את שמלות הנשים היפות אשר חולפות על פניו. לא, הפעם מנו מחייך דווקא בגלל הצרות האחרונות של ריאל מדריד.
עיתונאי הספורט הספרדי פרננדו קרנייו כתב בספרו “ההיסטוריה השחורה של ריאל מדריד” כי הגדולה של ריאל מדריד היא כי מיליוני השונאים שיש למועדון הזה, פחות או יותר כמו מספר האוהדים שלו, לא זקוקים לכך שהוא ייכשל כדי להזין את אש השנאה נגדו. השנאה תתקיים בכל מקרה, גם, ובעיקר, אם ריאל תצליח בכל המטרות שלה. בשביל האוהדים של ריאל, המועדון הלבן הוא אחת מהפסגות בהיסטוריה של ספרד. מוסד שבלעדיו פשוט אי אפשר להסביר את הכדורגל. סך כל הערכים החיוביים בחיים ובספורט: כבוד, ג’נטלמניות, אלגנטיות והצטיינות. עבור אוהדים אלו, כל אותם הישגים ספורטיביים ואחרים, אשר הושגו לדעתם ע”י מצוינות נקייה על המגרש, הקנו בצדק למדריד את התואר של הקבוצה הכי גדולה בעולם. האנטי-מדרידיסטאס, לעומתם, סבורים כי ריאל מדריד היא המוסד הכי דומה למאפיה שמעז להציג את עצמו בפומבי ובגלוי. עבורם אצטדיון הסנטיאגו ברנבאו הוא מאורה של אופורטוניסטים ורמאים, של שחקנים לא הוגנים ואלימים, שבו יש התנהלות נכלולית הכולל אוהדים אגרסיביים, שופטים ידידותיים יתר על המידה וקשרים פוליטיים הדוקים מדי.
מר קרנייו ממשיך לגולל את השערוריות הקשורות בריאל לאורך 208 עמודים, אך השורה התחתונה קצרה וברורה הרבה יותר: הרבה אנשים לא אוהבים את ריאל מדריד! השנאה הזו מחלקת, פחות או יותר, את ספרד לשניים. קחו למשל את הסיקור של מפגש ליגת האלופות ביום רביעי בין ריאל למונאקו ע”י העיתונות הספורטיבית במדריד לעומת אזורים אחרים בספרד. העיתונים המדרידיסטים בחרו להבליט הצהרות אופטימיות של חורחה ואלדנו, המנהל המקצועי של המועדון, אשר אמר כי ריאל תתגבר על הקשיים הזמניים וכי השחקנים שלה, הם אותם שחקנים שהביאו אותה למצב המצוין שבו היתה אך לפני שבועיים. ואלדנו לא הסתפק בהבטחה מעורפלת אלא הוסיף כי הוא משוכנע שריאל מדריד תזכה השנה הן בליגת האלופות והן באליפות ספרד.
בעיתונות האנטי-מדרידיסטית, לעומת זאת, טרחו והדגישו את דברי המחאה של שחקני ריאל, מיצ’ל סלגאדו ופאקו פאבון, אשר הגנו על שחקני הבית של המועדון, אותם האשים קרלוס קירוש בכך שהם לא עומדים בסטנדרטים של הכוכבים הגלקטיים. בעיתון אל מונדו דפורטיבו הכתירו את דברי השחקנים בכותרת החד משמעית: “נמאס להם מקירוש”. עוד דוגמה לכך שבמציאות הספרדית כל חצי אמירה של חצי שחקן היא הזדמנות טובה כדי לתסכל עוד קצת את אנשי ריאל.
גם מנו, כיאה לאנטי-מדרידיסטה מנוסה, נהנה מהרגעים הקשים של מדריד כל עוד הם קיימים. “צריך להיות מציאותיים” הוא אומר “מדריד יזכו כנראה באיזה תואר העונה. המערכת שלהם גדולה, רצינית, מקושרת וחזקה מספיק כדי להבטיח להם את זה. אבל זה כבר לא משנה. גם המתיקות של תואר האליפות או הזכייה בליגת האלופות לא תימחה את הטעם המר של גמר גביע המלך או רצף התוצאות הגרועות שלהם בליגה בשבועות האחרונים. מהכישלונות של מדריד צריך ליהנות עד הסוף, כמו מכמות קטנה של חומר טוב שיש לך. כי אתה אף פעם לא יכול לדעת מה, אם בכלל, יביא אתו המחר”.
