בוסקטס התראיין ל-ESPN השבוע ודיבר בעיקר על מה זה אומר לשחק בבארסה, איך זה להיות בן של כדורגלן ואיך זה משפיע על הצורה בה הוא מתמודד עם לשחק במועדון המוצלח בעולם, על פפ גווארדיולה, שמועות על עזיבה, התופעה של MSN ומה הן המטרות שלו והדברים בהם הוא מתרכז. “בארסה היא המועדון שלי, הבית שלי”, “יש שני אנשים שיכולים להוציא אותי מפה – אשתי וגווארדיולה, אך אני בספק”
מראיין: אתה כדורגלן שאין לו את ההשפעה התקשורתית שיש לאחרים, אבל כשאתה על המגרש זה נראה כמעט בלתי אפשרי לחשוב כי בארסה תשרוד בלעדייך. איך אתה שולט בזה ומנהל את זה?
“אני מרוצה מאוד; זה מה שתמיד רציתי. רציתי שיכירו בעבודה שלי על מה שאני עושה על המגרש ולא בגלל דברים לא קשורים מחוצה לו כמו התקשורת או פרסום. ואני שמח שהשבחים שאני מקבל הם בגלל שאני משחק טוב ועוזר לקבוצה”.
מראיין: עם היותך אחד מהשחקנים שאין להם תחליף בבארסה, אתה יוצר רושם שאתה חי באושר מחוץ לאור הזרקורים המתמקד בכוכבים גדולים, שאתה לא רוצה את תשומת הלב של התקשורת.
“זה נכון. אני לא יודע אם זה בגלל שתמיד הייתי כזה והתנהגתי בדרך הזו או שזה בגלל שחוויתי את החיים של כדורגלן כילד כשאבי שיחק, אבל תמיד רציתי להיות אדם נורמלי, להישאר הרחק מחוץ לאור הזרקורים, לעשות דברים היטב ולחיות בשלום בחיי היום-יום שלי. בהתחשב בכל מה שמגיע עם להיות שחקן כדורגל מוכר, אני מנסה להיות רגוע ככל האפשר”.
מראיין: מה אתה חושב על הורה שאומר לילד שלו: ‘אל תתמקד במה שמסי עושה, פשוט תסתכל על בוסקטס’?
“אני חושב שהם צריכים להסתכל על כולם. זה ברור שליאו הוא כמעט חייזר, שהוא עושה דברים שאף אחד לא יכול ויוכל לעשות ואולי מה שאני, שחקן שעושה דברים עם עבודה וקצת כישרון אתה יכול להתקרב לרמה שבה הם בדרך כלל משחקים באקדמיה”.
מראיין: האם אתה יודע איפה נמצאים חברייך לקבוצה על המגרש לפני שאתה מקבל את הכדור?
“כן, אני מנסה לדעת את כל המיקומים על המגרש. לפעמים אתה משחק ע”י זיכרון ולפעמים אתה יוצר תמונה כמה שניות לפני שאתה מקבל את הכדור ואני חושב שזה מושלם לעמדה שלי ולמשחק שלי כי אתה צריך לעשות את מה שאתה רוצה תוך כמה שפחות זמן שאפשר. לשחק בקבוצה כזאת מקנה לך מעט מאוד זמן כדי לחשוב ומעט מאוד מקום ושטח לזוז בגלל איך שהיריבים משחקים”.
מראיין: האם אתה יודע איפה נמצאים חברייך לקבוצה על המגרש לפני שאתה מקבל את הכדור?
“כן, אני מנסה לדעת את כל המיקומים על המגרש. לפעמים אתה משחק ע”י זיכרון ולפעמים אתה יוצר תמונה כמה שניות לפני שאתה מקבל את הכדור ואני חושב שזה מושלם לעמדה שלי ולמשחק שלי כי אתה צריך לעשות את מה שאתה רוצה תוך כמה שפחות זמן שאפשר. לשחק בקבוצה כזאת מקנה לך מעט מאוד זמן כדי לחשוב ומעט מאוד מקום ושטח לזוז בגלל איך שהיריבים משחקים”.
מראיין: עם הרבה שחקנים יש עניין שכשחידושי החוזים שלהם במשא ומתן, יש הרבה רעש בתקשורת על זה. אבל איתך מעולם לא נראה שיש בעיה.
“זה ברור שכוונת הצוות, כוונת המועדון וכוונתי כרגע היא שאשאר פה לעוד הרבה זמן. הם יודעים מה אני חושב ואני יודע מה הם חושבים. עניין המשכורת שלי לא יהווה בעיה. זה ברור שאני רוצה שהעבודה שלי תהיה מזוהה מכל נקודת מבט, אבל אם זה היה רק עניין של כסף אני בטוח שיהיו מועדונים אחרים בהם אני יכול להשיג הרבה יותר”.
מראיין: שיחקת כמעט 400 משחקים בקבוצה הראשונה ובבארסה ב’ יחד ואתה רק בן 27. אתה רואה תקרה לזה?
“אף פעם לא הגדרתי לעצמי מטרות כמו מס’ הופעות או דברים כאלה. אני מתרכז בלשחק היטב בכל עונה, לנסות להיות זמין ולשחק את המשחק שלי הכי טוב שאני יכול כדי להשיג את הכמות המרבית של המשחקים, לדאוג לעצמי כך שלא אפצע… אני מקווה שכשאסיים את הקריירה שלי כאן בבארסה אוכל להיכנס להיסטוריה לא רק כשחקן טוב שזכה בתארים ועזר לקבוצה, אלא גם כאחד מהשחקנים שיש להם את הכי הרבה משחקים עבור המועדון הזה.
תמיד אמרתי שיש רק שני אנשים שיכולים לגרום לי לעזוב – אשתי, שהיא אוהדת בארסה אז זו לא בעיה מנקודת מבט אישית, ומנקודת מבט מקצועית – האדם השני יהיה פפ גווארדיולה. זה ברור שאני חייב לו הרבה ולעבוד איתו שוב יהיה כבוד גדול עבורי. הוא האמין בי מההתחלה. אבל הוא יודע שזה המועדון שלי, הבית שלי, אז אני לא יודע אם הוא ינסה להוציא אותי מפה. זה גם המועדון שלו והוא יודע שהדבר הטוב ביותר עבורי ועבור המועדון הוא שאשאר כאן אז אני בספק שהוא יבקש ממני לעזוב”.
מראיין: אני מניח שאתה לא שם לב ומתייחס לשמועות על כך שפפ רוצה לקחת שחקנים מבארסה בקיץ במיוחד כי אתה חושב שפפ הוא קולה והוא לא ירצה לפגוע במועדון.
“לא, כמו שאני מכיר אותו אני חושב שהוא לא יעשה את זה. ברור שיש את הדוגמה של תיאגו לפני כמה שנים, אבל אם שחקן רוצה לעזוב זה לא משנה אם זה לקבוצה הזו או לקבוצה ההיא, אם זה אצל פפ או לא, שחקן משחק במקום בו הוא רוצה. אבל אני בטוח שפפ לא מתכוון לקחת את השחקנים ששמחים פה ושמהווים את עמודי התווך של הקבוצה”.
מראיין: אתה מרגיש שהרמה של הביקורות החיצוניות הישירות בקבוצה גדלה הרבה ב-6-7 השנים האחרונות?
“כן, כי אנחנו בדינאמיקה חיובית וכולם, לא רק בתקשורת, אלא גם האוהדים והאנשים שמעורבים וקשורים לכדורגל באופן כללי, רגילים לראות אותך משחק ברמה הכי גבוהה וזוכה בתארים, אז כשאתה עובר תקופה קשה בה אתה לא משחק היטב או אפילו רק עושה כמה תוצאות תיקו זה נורמלי שהביקורות מתחילות להגיע. זה הכדורגל ויש ביקורות בכל יום”.
מראיין: האם היריבות עם מדריד חזרה לרמה נורמלית?
“כן, היא כן. זו היריבות הרגילה של הקלאסיקוס, של שתי קבוצות שבאות עם מטרה לנצח ולזכות בהכל – היריבות בין השחקנים, האוהדים וכולם באופן כללי. וככה זה צריך להיות, זה בסה”כ ספורט ואנחנו צריכים לשמור על היריבות הזאת בריאה ככל האפשר”.
מראיין: אמרת לי מוקדם יותר שמסי הוא כמעט כמו חייזר. אתה חושב שאיתו, עם ניימאר ועם סוארס, לבארסה יש את ההתקפה הטובה בכל הזמנים?
“קשה לומר כי היו שחקנים גדולים לאורך השנים שזכו בהרבה תארים ואפילו פה זכיתי ליהנות מכמה חלוצים גדולים, אבל אני חושב שהם חוד ההתקפה הטוב ביותר שראיתי בכדורגל ב-27 שנותיי. בהתבסס על נתונים סטטיסטיים, על הדרך בה הם משחקים, על המחזות שהם מספקים – הם הטובים ביותר שראיתי”.
מראיין: מה היית מגיב לאנשים שטוענים שבארסה תלויה בקו הקדמי שלה יותר מדי?
“זה נכון חלקית, כי מנקודת השקפה התקפית הם עמודי התווך שלנו, הם אלה שבעצם עושים את ההבדל. שערים מנצחים משחקים ומביאים תארים והם כובשים הרבה, אבל בסופו של דבר אנחנו קבוצה, שיש לה תכונות ואיכויות אחרות ושחקנים נהדרים בכל עמדה ועמדה”.
מראיין: בארסה היא הקבוצה האחרונה שזכתה בשני גביעי מלך ברציפות, עכשיו יש בידיכם את ההזדמנות לעשות זאת שוב, לעשות עוד היסטוריה.
“אני תמיד אומר שכשזכינו בטרבל הראשון ואז בסקסטה עם פפ, כולנו חשבנו ששום קבוצה לא תוכל להגיע לזה שוב למשך הרבה הרבה שנים, ו-6 או 7 שנים לאחר מכן, עשינו זאת שוב. בשביל זה אנחנו פה, לעבוד, לעשות כמיטב יכולתנו, ועל מנת להמשיך לעשות היסטוריה כדי שהרגעים הנפלאים הללו יוכלו להימשך זמן רב ככל האפשר”.
