אתמול, כשבארסה הובילה 0:2, אמרו לידי שהמשחק גמור. ואז מתייה עמד להיכנס ואמרתי: “רוצה שוויון? הנה בא השוויון שלך”. בשער אחד ביטלו את הגודל שלו בכלל בלי להתאמץ ובשני הוא בכלל לא היה בפריים. כן, בוסקטס עשה טעות גדולה, אבל אתם יודעים מה ההבדל בין השניים? בוסקטס יעשה את הטעות הזו פעם בחצי שנה – בערך – ומתייה יעשה שטות כל משחק. ואז יקבל צ’אנס במשחק הבא.
וזו הבעיה האמיתית. שהוא ממשיך לקבל צ’אנס גם כשלא מגיע לו. אם הוא לא טוב מספיק – אחלה, אין בעיה – שיישב בחוץ. אי אפשר לעשות שוב ושוב את אותה טעות ולצפות לתוצאות שונות. קורה שטועים, אבל צריך ללמוד מזה. ואגב, זה אותו דבר כמו שקורה לבארסה בשני המשחקים האחרונים. אחרי מה שקרה במסטאייה, בארסה הייתה צריכה לעשות הכל (!) כדי שזה לא יחזור גם נגד דפור (שעשתה את זה גם בסיום הליגה בעונה שעברה!), אבל כמו שבוסקטס סיפר, השחקנים חשבו שהמשחק גמור. חבל שלא סיפרו את זה לשחקני דפור. יהיה מעניין איך בארסה תגיב בפעם הבאה שתיקלע לסיטואציה הזו כי זה בטח יישב לשחקנים בראש.
אם יש עוד משהו שמפריע לי אחרי המשחק הזו, זו הגישה נגד מוניר וסנדרו. כן, הם בקושי מבקיעים וכולם בטוחים שהם פח, אבל בחייאת – שחררו. כל מי שנכנס בהם לא מבין עד כמה ביטחון חשוב לשחקן צעיר והרבה יותר מזה – לא מסתכל על התמונה הכוללת. הם לא משחקים בעמדה שלהם, הם נזרקו לספסל ונשכחו שם ברגע שסוארס החל לשחק ואז, פתאום, כשצריכים אותם מצפים מהם לניסים. חלאס, נמאס. לוצ’ו היה חייב לתת להם יותר דקות כמחליפים, אבל בשביל זה היה צריך להחליף את סוארס, מסי או ניימאר ו…נו, הבנתם. מוניר וסנדרו צריכים עונת השאלה כדי לשחק ולצבור ביטחון ואז כולם ידברו עליהם אחרת (וכן, הם חומר לקבוצה הראשונה), אבל בשלב זה בארסה טעתה והשאירה את שניהם בסגל. כרגע הם כאן ולציין כמה הם פחים בכל משחק לא יעזור לאף אחד. אני רק חושב מה היה קורה אם במקומם היה איזה שחקן צעיר אחר שהיה מתחיל עכשיו את תהליך ההשתלבות שלו בקבוצה הראשונה. נגיד אחד שהוא קשר. ונגיד שקוראים לו צ’אבי. אני תוהה מה היו אומרים עליו. רמז: זה קשור לחנוכה.
בכל מקרה, זה איבוד נקודות מעצבן, אבל לא כזו דרמה. אתלטיקו תתקרב לבארסה עוד יותר והפער מריאל רק 2 נקודות, אבל אנחנו אחרי היעדרות ארוכה של מסי. את החלק הקשה עברנו. קורה שנופלים פה ושם – גם אחרי ניצחונות החוץ המרשימים בתחילת בליגה, אף אחד לא ציפה שננצח 38 משחקים. הדבר הכי חשוב הוא ללמוד מזה.