הפנינים של ג’ורדי אלבה בראיון ל’ספורט’:
“כל המאמנים שהיו לי היו טובים. טיטו, טאטה, לוצ’ו ועכשיו ואלוורדה. אבל זה נכון שאני מרגיש יותר בנוח עם ואלוורדה. הוא נתן לי ביטחון עצום ישר מהדקה הראשונה”.
“הלוואי שהוא יאריך חוזה, הלוואי שנאריך חוזה שנינו”.
“אני לא יודע אם זה הייתה השנה הכי טובה שלי, אבל בלי ספק היא הייתה אחת הטובות”.
“לא חשבתי שאני אחזור לבארסה אחרי שעזבתי את הלה מאסיה. תמיד האמנתי שאני אחזור לליגה הראשונה, אבל לא לברצלונה ובטח לא לנבחרת”.
“הזיכרון הכי טוב שלי הוא תמיד בתארים, אבל גם במשחקים אחרים, כמו ב 0-4 על מילאן”.
“השאיפה שלי היא להמשיך בבארסה. עבדתי קשה כדי להגיע לאן שאני כעת. יש לו פה את המשפחה, את העידוד מהקהל, מהחברים, אני לא חושב שיש מקום אחר בו אהיה מאושר כמו בבארסה”.
“מאז שאני פה אני מרגיש מוערך על ידי המועדון. אני רוצה להמשיך פה, אני רוצה לפרוש פה”.
הערה של שי – המו”מ בין בארסה לאלבה תקוע כרגע בגלל שאלבה דורש (בצדק) להיות במדרגת השכר השנייה במועדון. זה מה שקורה שלא בונים היררכיית שכר ברורה.
“עם ליאו יש לי חיבור מיוחד מאז שהגעתי לפה. גם במגרש וגם מחוצה לו. הוא מכיר אותי בצורה מושלמת, והוא תמיד מחפש אותי. גם אני אותו”.
“בארסה תמשיך להיות בארסה גם אחרי מסי ,אבל זה ברור שנתגעגע אליו מאוד. אולי אני טועה, אבל זה יקח עוד יותר מאמץ לזכות בתארים בוודאות. כי ליאו מנצח לבד משחקים, זוכה בתארים, אליפויות. הוא השחקן הגדול בהיסטוריה, וכל עולם הכדורגל יתגעגע אליו כשהוא לא יהיה כאן”.
“אני זוכר שנים שחגגנו את האליפות של 100 הנקודות, וחגגנו ממש, גם אם לא זכינו באלופות ועפנו בגביע. זה לוקח הרבה מאמץ לזכות באליפות. אולי עכשיו הקהל התרגל לזה ופוזל לתארים שלא זכינו בהם לאחרונה”.
“מדריד היא מדריד, איכשהו היא תצליח לקחת תואר. אי אפשר לפסול אותם”.
“מרינדה וקוקורייה הם צעירים מאוד. הרבה פעמים דיברתי עם מירנדה ויש לי יחסים טובים עם קוקורייה מהימים שהוא היה מתאמן איתנו. אמרתי למירנדה שיהיה סבלני. אני הייתי סבלני והגעתי לברצלונה בגיל 23. זה לא קל להכנס למועדון כל כך חשוב שדורש ממך מאמץ מנטלי ופיזי ברמה מטורפת”.
“ריקי פוץ’ הוא טוב כמו שנראה מבחוץ, אבל אנחנו צריכים להיות סבלניים עם כל הצעירים. בסוף הזמן שלהם יגיע”.
“ברור שבארסה צריכה להשקיע בלה מאסיה, אני אשמח שיגיעו משם יותר שחקנים”.
“אני לא חושב שיש אמת בחזרה של ניימאר. בחדר ההלבשה לא דיברנו על כך. הוא שחקן גדול, מהטובים בעולם, שהחליט לעזוב אני לא מוצא הרבה הגיון בזה שיחזור לפה”.
“האליל שלי היה סטויצ’קוב. אני אוהב שחקנים עם אופי. הייתי בר מזל והוא היה בא להתאמן איתנו כשהיינו ילדים, ולהדריך אותנו כיצד לשחק כדורגל טוב יותר”.
