היהלום הצרפתי התראיין למגזין אונזה:
המעבר: “דיברתי המון עם המאמן החדש ועם סמו (אומטיטי) לפני שהגעתי לברצלונה. זה עזר להכל להרגיש הרבה יותר טבעי”.
החודשים הראשונים: “זה הלך היטב. המשחקים הראשונים עזרו לי להשתלב ולהסתגל”.
“נפצעתי, אבל ניסיתי להישאר רגוע. חשבתי לעצמי והרגשתי שעדיף שזה יקרה בתחילת העונה מאשר לקראת הסוף, כשהמשחקים הגדולים והחשובים באמת יגיעו”.
“שכרתי אוסטיאופת וטבח. דיאטה טובה היא חיונית עבור שחקן ואני צריך לדאוג לעצמי”.
סוארס ומסי: “אני ולואיס הסתדרנו היטב אחד עם השני. התחברנו מהר מאוד. שנינו אוהבים להתלוצץ ולהתבדח יחד”.
“עבדתי קשה כדי להגיע לאן שאני נמצא. תמיד ידעתי שיום אחד אני הולך לשחק עם מסי”.
סגנון: “אני אמבידקסטרי (שולט בשתי הרגליים במידה שווה). אני מעדיף לכדרר ברגל שמאל אבל לבעוט ברגל ימין”.
“אני לא אנוכי על המגרש. אחרת לא הייתי מסיים עם 21 בישולים בעונה שעברה”.
ההופעה הראשונה עם ראן: “הייתי קטן מאוד. שכחתי את הנעליים שלי. אז הם הביאו לי נעלי פומה וכבשתי איתם צמד”.
למה עזבת את צרפת כל כך מוקדם? “ראיתי פרויקט טוב. שוחחתי עם דורטמונד, בעיקר עם המאמן תומאס טוכל. הוא אמר לי שאם אהיה טוב, אשחק תמיד. הסכמתי”.
“מה שאהבתי לגבי דורטמונד הוא שהם היו הראשונים שהתעניינו בי, מוקדם מאוד”.
אילו עוד מועדונים רצו אותך? “היו הרבה. שוחחתי בעיקר עם שלושה מועדונים כשעזבתי את ראן: דורטמונד, ליברפול וברצלונה. הייתה לי פגישה עם בארסה. אמרתי להם: ‘בעונה הקרובה, זה לא יהיה אפשרי. אבל בפעם הבאה שתיצרו איתי קשר, אני אגיע’. זה מה שקרה”.
מאוכזב מהצורה בה עזבת את דורטמונד? “כן ולא. לא יכולתי לסרב לבארסה בפעם השנייה. זה היה בלתי אפשרי מבחינתי (מרים את הידיים לשמיים) – אני נמצא במועדון משוגע עכשיו, בכל עונה פחות או יותר, המועדון נמצא בחצי או בגמר האלופות!”
“מאז שהייתי בראן ועד שחתמתי כאן, תמיד הייתי בקשר עם בארסה. קיבלתי מבארסה הודעות לעיתים קרובות, בעיקר מהמנהל המקצועי. ואז ניימאר עזב. הם אמרו לי: ‘עכשיו, אנחנו צריכים אותך. אנחנו רוצים שתהיה בברצלונה בעונה הבאה'”.
“כן, נפגשתי עם הבעלים של פ.ס.ז’ נאסר. זה הלך מצוין, הוא נשיא טוב מאוד”.
זה לא פיתה אותך? “(מהנהן שלא)”.
אתה שחקן מאוד בלתי צפוי על המגרש. זה משהו שאתה עובד עליו או שזה מולד מבחינתך? “זה מולד, זה בגנים שלי. אני מגיע מול היריב ואפילו אני לא יודע מה אני הולך לעשות עד השנייה האחרונה בהחלט”.
אם היית צריך לספר לי על עוסמאן דמבלה, מה היית אומר? “הוא בחור שקט, מתבדח המון, אוהב לשוחח. הטוב ביותר בפיפ”א. תשאל את האחרים לידי, הם יגידו לך. אני לא כזה ביישן כמו שכולם חושבים”.
מה נבחרת צרפת מייצגת עבורך? “וואו… הכל! ללבוש את החולצה הכחולה זה משהו אחר. אתה מייצג את המדינה שלך, אתה אחד מהשחקנים הטובים ביותר במדינה שלך, זו גאווה. לייצג את המדינה שלך ברחבי העולם זה כבוד”.
אחרי הפציעות, בכמה היית מעריך את הסיכויים שלך ללכת למונדיאל ברוסיה? “אני לא יודע, תצטרך לשאול את המאמן. אני לא אוהב לנסות לקדם את עצמי עם תעמולה ולהגיד: ‘כן, אני כאן, אני כאן’ רק כדי שהמאמן ישים לב. לא, לא, אני לא כזה”.
