אם נבקש ממך לבחור רגע אחד או שניים מהעונה הזו שאתה רואה כחשובים ביותר, מהם הרגעים הבלתי נשכחים הללו?
מבחינתי, אולי חלק יופתעו שאני לא בוחר משחק גדול, אלא את משחק הדרבי נגד אספניול. זה היה משחק קשה מאוד, במיוחד מכיוון שריאל מדריד כבשה שער חמש שניות לפני סיום המשחק שלהם, מה שהגביר את הלחץ עלינו.
כולם אמרו לי שההתמודדות מול אספניול לא תהיה קלה, וזה נכון – הם היו מאוד מאורגנים והגנו נהדר, והיוו סכנה עלינו עם התקפות הנגד שלהם. אבל בסופו של דבר, יצאנו עם ניצחון נקי של שני שערים ללא ספיגה, ולאמין ופרמין כבשו, וזה היה נפלא.
לראות שחקנים צעירים באיכות ובנחישות כזו ברגע מכריע של העונה היה אחד הדברים היפים ביותר השנה. הניצחון הזה העניק לנו דחיפה גדולה לעבר התואר.
הקבוצה הראתה גמישות רבה העונה, וכינוי "קבוצת הרמונטאדה" (קבוצת הקאמבקים) דבק בה. אבל עד כמה הכושר הגופני היה חלק מכריע ביכולת הזו לחזור למשחקים?
העניין אינו רק פיזי, אלא בעיקר מנטלי. השחקנים יודעים לשחק כדורגל, אבל הלחץ והאתגרים המתמשכים דורשים מנטליות חזקה.
ברור, הצד הפיזי היה חיוני. בכמה משחקים שמנו לב לקשיים מסוימים בלחץ, אבל העבודה שביצע הצוות הפיזי, בהובלת חוליו טוס, הייתה מדהימה.
דיברתי עם דקו על החשיבות של להביא את מומחי הכושר הטובים ביותר, והיה לנו צוות נהדר: חוליו, חרמן, פפה, ראפה… כולם תרמו להעלאת הרמה הפיזית של הקבוצה.
השחקנים הצליחו לשמור על מוכנותם, ורשמו ארבעה אימונים בשבוע ברמה גבוהה. הפרטים האלה עשו את ההבדל.
חוליו טוס אמר שהמפתח הפיזי בכדורגל המודרני הוא יכולת השחקנים לספק מאמץ חוזר ונשנה במשך 90 דקות. האם אתה מסכים עם דעתו? ואיך ראית את זה בקבוצה, במיוחד בגמר גביע המלך?
כן, אני מסכים לחלוטין. בגמר הגביע, השער של ז'ול קונדה בדקות האחרונות הוא הדוגמה הטובה ביותר. הלחץ בדקה ה-116, משחקן שמשחק כמגן ימני, והולך לחלץ כדור מול רחבת ריאל מדריד, ואז כובש בעצמו… זה מראה הכל.
זה ז'ול, זה הסגנון שלנו. ז'ול שחקן מדהים, תמיד מוכן, תמיד מרוכז. גם כשהוא נפצע בסוף העונה, התגעגענו אליו מאוד. אבל השער הזה, באיכותו ובריכוז שלו, מגלם את מה שאנחנו עובדים עליו יום-יום: שהקבוצה תהיה מרוכזת, מסוגלת פיזית, ומוכנה מנטלית עד הרגע האחרון.
לאמין ימאל חטף את אור הזרקורים העונה. איך אתה מתאר אותו?
לאמין הוא גאון, אין תיאור אחר. הוא רק בן 17, אבל הוא משחק כאילו הוא מקצוען כבר שנים. אבל צריך להגן עליו, לדאוג לו. הכל נראה קל עכשיו, אבל זה לא כך.
כדי לשמור על הרמה הזו בשנים הבאות, עליו להתאמן קשה, להיות נוכח מנטלית תמיד.
הוא חכם, אבל הוא צריך לעבוד. יש אמון גדול בו, והוא מוקף בחברים לקבוצה כמו ראפיניה שעוזרים לו. ראפיניה סומך עליו מאוד, וזה נפלא.
ומה לגבי פדרי? ראפיניה תיאר אותו כ"לב הקבוצה", האם אתה מסכים?
כן, בהחלט. פדרי נפלא. כשהוא נוגע בכדור, אתה רואה קסם אמיתי. הוא משתפר, מתפתח כל הזמן.
אני זוכר במשחק נגד ולנסיה כאשר הכנסנו אותו במחצית השנייה, הוא שינה את המשחק לחלוטין. יש לו רק 22 שנים, אבל הוא מחזיק במה שדרוש כדי להיות מנהיג בשנים הקרובות.
אעשה הכל כדי לעזור לו להפוך למנהיג הזה, כי יש לו את כל הכישורים.
מהן מטרותיך לעתיד? האם הזכייה בליגת האלופות היא המטרה הגדולה ביותר?
עכשיו ליגת האלופות היא הצעד הבא. כן, אנחנו רוצים את התואר הזה, אבל עלינו להישאר מאוחדים, להוכיח את עצמנו על המגרש, הגנתית והתקפית. זו הקבוצה שאני רוצה לראות.
אני לא מחפש שלמות, אלא התקדמות. מטרתי היא לראות את הקבוצה משתפרת, כל שחקן מציג את הגרסה הטובה ביותר של עצמו עבור המועדון הנפלא הזה. אנחנו עובדים קשה כדי להגיע לרמה הגבוהה ביותר.
איך היו חייך בברצלונה במהלך השנה הזו? האם הרגשת שהפכת לחלק מהעיר הזו, המועדון והאוהדים?
כן, כך הרגשתי מההתחלה. אני זוכר את יומי הראשון, ראיתי את התשוקה בתוך המועדון ומחוצה לו.
במהלך מצעד הגביעים באוטובוס, זה היה מדהים. ראיתי אוהדים בוכים מאושר, ראיתי גאווה והכרת תודה. זהו הדבר היפה ביותר בעבודתנו: לשמח אנשים. צעירים ומבוגרים, כולם הביעו רגשות נפלאים.
זה מה שגורם לי להרגיש אחריות כלפיהם. אעשה כל שביכולתי למענם בעונה הבאה, ואעשה זאת במסירות מלאה.
הנשיא לאפורטה דיבר רבות עליך כבחירה אישית שלו, ואמר שהוא התייעץ עם מאמנים גרמנים לשעבר. באיזו מידה אתה חש את תמיכתו?
בהחלט! זו סיבה מרכזית לנוכחותי כאן. הנשיא בטח בי, וכל מה שאני יכול לעשות הוא לתת את המיטב שלי. ואני לא עובד לבד, יש לנו צוות גדול של מאמנים, רופאים, מטפלים, אנליסטים..
כולנו עובדים למען מטרה משותפת: פיתוח השחקנים והשגת הצלחות. אנחנו מהווים קבוצה מצוינת של מקצוענים שמקדישים את מאמציהם כדי להפוך את הקבוצה הזו לטובה יותר.
אחרי חידוש החוזה שלך עד 2027, האם משהו השתנה בפרויקט שלך? מה אתה מתכנן לשנים הקרובות?
לא, הפילוסופיה שלי תמיד זהה. זה קשור לסגנון שאנחנו רוצים לבסס, לערכים ולדרך העבודה שאנחנו מעבירים לשחקנים ולקבוצה.
טוב לדבר עם דקו ובוז'אן על עתיד המועדון, לא רק לעונה הבאה, אלא גם לשנים שאחריה.
אנחנו מתכננים לכמה שנים, ודנים כיצד נוכל לשמר את הסגנון הזה ולפתח אותו. אני מרגיש שאנחנו בדרך הנכונה, ונמשיך בפרויקט ארוך הטווח הזה.
מבחינת תוצאות, ברצלונה העונה זכתה בשלושה תארים מקומיים והגיעה לחצי גמר ליגת האלופות. איך אתה מעריך את המאזן הזה למרות הקשיים שעברתם באמצע העונה?
מבחינתי, היה קשה להיות רחוק מהספסל בתקופות מסוימות. לא היה נעים להיות בלתי מסוגל לעזור לקבוצה מתוך המגרש, להיות בחדר קטן שאף אחד לא שומע אותי בו.
זו הייתה חוויה קשה ברמה האישית. אבל מה שראיתי מהקבוצה שלי, במיוחד במשחק נגד אתלטיקו, היה נפלא. אמרתי לקבוצה שאם נשחק בסגנון הזה, ננצח שוב. אחרי הפגרה, עבדנו קשה כדי לשמור על הרמה הזו ואף לשפר אותה. התחלנו את השנה טוב, והחזרנו את הביטחון, והקבוצה התפתחה ממשחק למשחק.
אתה יודע שהדברים על הנייר שונים מהמציאות. האם אתה רואה שהקבוצה באמת התפתחה כפי שדמיינת, במיוחד אחרי עונה ארוכה ומלאת אתגרים?
כן, כי אני תמיד מייחס חשיבות רבה למה שקורה באימונים. כאשר אתה רואה שלשחקנים יש מוטיבציה והם אוהבים לעבוד, זוהי אינדיקציה מצוינת. ראיתי שיש רוח גבוהה ואיכות ביחידות האימון, וזה השתקף במשחקים. מה שאמרנו מההתחלה הוא שננסה להיות טובים יותר בכל יום.
ברור שהיו רגעים קשים, במיוחד בחודשים נובמבר ודצמבר, אבל נשארנו רגועים והאמנו בעבודה שעשינו. זו הייתה תקופה קשה, אבל היא הסתיימה בצורה טובה, והקבוצה הראתה את אופייה.
כשאתה מסתכל לאחור לפני שנה, האם הדברים התנהלו כפי שציפית? והאם הקבוצה התפתחה כפי שתכננת?
אני תמיד חושב בצורה חיובית, וזו הדרך הטובה ביותר לעבוד. בתקופת ההכנה, היו לנו שחקנים צעירים מאוד, כמו טוני פרננדז. היה מדהים לראות מה הקבוצה מחזיקה מבחינת איכות ורוח לחימה, התנהגות ומנטליות חזקה. ראיתי פוטנציאל רב, ועבדנו קשה, ואני חושב שעשינו הרבה דברים נכון. אימון מבחינתי הוא הגורם החשוב ביותר, כי כשהאיכות של האימון גבוהה, אפשר לצפות לאותם ביצועים במשחקים. זה מה שקרה, והקפדנו להשתפר בכל יום״.
