האפודות שחוסכות פציעות

חיכיתי בסבלנות עד סוף העונה לפני שאני מתרגם את המאמר הזה של קווין ויליאמס מ-G14. הדבר האחרון שרציתי זה לעשות מנחוס. אני רק מדמיין איך אנשים היו סוקלים אותי באבנים על פציעתו של לואיס סוארס אם הייתי פותח את המקלדת מוקדם מדי. חיכיתי ועכשיו זה הזמן לתרגם ולהביא בפניכם את המאמר.

אם אתם רואים מוצר כלשהו משווק ככלי מונע פציעות, וארסנל היא אחת הקבוות שמשתמשת בזה, זה נורמלי להיות חשדן כלפיו. אבל עכשיו ברצינות, אחת הדרכים בהן הכדורגל מתקדם בצעדי ענק לעידן המודרני היא באמצעות טכנולוגיות לניטור ביצועים.

כהמשך לכתבה באל פאיס שסיפרה על כך ששחקני בארסה לובשים אפודות ניטור כחלק מהאימונים ומתכנית מניעת פציעות, זה נראה שווה לחפור עמוק יותר לגבי המוצר של STATSports, ללמוד מה זה עושה ולנסות להסביר אפילו קצת איך זה עובד.

ספורטאי נפצע בזמן משחק וכולנו רואים איך אנשי צוות מגיעים עם ספריי הקסם, מהלך שדומה בצורה משעשעת לנשיקה של אימא כשהיינו ילדים. שחקנים עושים את אותן שגרות חימום במשחק שמייצר הררי כסף, ועדיין לפעמים מסתמך על וודו כשמדובר בתחזוקת שחקנים. אפודות הניטור האלה מהחברה STATSports שמצפון אירלנד הן פשוט מגניבות מדי, בייחוד עבור חנונים אוהבי טכנולוגיה שבמקרה גם אוהבים כדורגל.

כרוכב אופניים, אני רוכב עם מד עוצמה שנותן לי את כל המידע הרלוונטי כבר במבט מהיר: דופק לב, אינטנסיביות אימון, תפוקת עוצמה, מהירות, גובה… זה אפילו אומר לי איך להגיע הביתה אם אני עייף מדי למצוא דרך בעצמי. הערך של המידע הזה הוא שהוא מאפשר לספורטאי ליצור תכנית אימון ולהיצמד אליה, גישה שמבוססת על פרמטרים מדעיים. אם אפילו אני יכול להרשות את זה לעצמי, הכדורגל ראוי למשהו קצת יותר רציני מאיש צוות שצופה מהצד ואומר “אדריאנו נראה עייף. אולי כדאי שניתן לו לנוח מחר.”

האפודה של STATSports, מה שהשחקנים לובשים באימונים, היא צעד בכיוון הזה. באמצעות מעקב GPS בין היתר, נאסף מידע כגון מרחק, מהירות, דופק לב והשונות שלו, תאוצות, האטות, עצירות, עומס ולחץ ואפילו נתון חדש שנקרא “כוח מטבולי”. בהדרגה, אנשים מתחילים להבין שפצעות זה לא עניין של חוסר מזל, אלא של עייפות ותשישות החומר. שריר עייף מאבד מהאלסטיות ומהחוסן שלו. תמתח או תכווץ אותו לא טוב פעם אחת יותר מדי, והוא נקרע. ואז באיירן דורסת אותך 7-0 בזמן שהכוכב שלך מדדה לו על המגרש. אם אתה רוצה לנהל אימון באותה אינטנסיביות של משחק, אתה יודע מתי אחד השחקנים מתחמק ונמנע מכך.

בואו נתבונן על הסטטיסטיקות שהאפודה של STATSports יכולה לעקוב אחריהן ונראה איך אפשר ליישם אותן על שחקן ברצלונה:

מרחק – קילומטרים שכוסו. כמה השחקנים רצו בסך הכול. אם המאמנים יודעים ששחקן ביום טוב רץ 12 קילומטר למשחק, והוא כבר עשה 8 קילומטרים במחצית הראשונה, למאמנים יש מושג טוב יותר את מי להחליף.

מהירות – כמה מהר השחקנים רצו בכל רגע. אם שחקן מגיע ל-30 קמ”ש במחצית הראשונה אך רק ל-20 בשנייה, משהו חייב לקרות. עם נתונים בזמן אמת, ירידה שכזו בביצועים עלולה להיות סימן לפציעה מתקרבת או למשבר עייפות, וכששמים לב לכך ניתן מיד להנחות את השחקן להוריד את הקצב, לאפס את הנשימה לקראת הספרינט הא.

שונות בדופק הלב – לכל אדם יש דופק שונה במנוחה, בחימום, בספרינט ובין מאמץ למאמץ. לספורטאי בכושר ובמצב גופני טוב יחזור לדופק במנוחה כעבור איקס שניות לאחר מאמץ. אם זה לוקח יותר זמן, זה סימן מעולה לתשישות. לספורטאי עייף יהיה קשה הן להגביר את הדופק שלו לטווח התקין למאמץ והן להוריד אותו חזרה לקצב רגיל. דופק הוא אחד הפרמטרים המשמעותיים ביותר כשמנתרים ביצועים.

תאוצה – כמה פעמים וכמה מהר. משתמשים ב-GPS כדי לדעת כמה מהר השחקנים מאיצים כל פעם, וזה יכול לעזור לצוות האימון להחליט שאלבה צריך להקטין את כמות הספרינטים שלו. הם רואים תוך כמה מאמצים מרוכזים אלבה מתעייף ומאיץ פחות טוב, וחשוב שהוא יהיה מסוגל לתת את כולו כל 90 הדקות. אפשר גם לשים לב שמסי הולך ומטייל לפעמים במקום לעמוד במקום. הכוחות שמופעלים על שריר שבלאו הכי בתנועה הם קטנים באופן משמעותי מאשר בתאוצה מעמידה להליכה או ריצה. כך שהסיכוי שמסי מהלך ייפצע הוא נמוך יותר מאשר מסי עומד. זו לא התנועה כי אם הכוח הדרוש ליצור את התנועה.

תאוטה/האטות – אלו פעולות הרבה יותר אלימות ולוחצות מאשר האצות מאותה הסיבה שזה הרבה פעמים קשה יותר ללכת או לרוץ בירידה מאשר בעלייה. מדובר בשרירים שונים, בנוסף לכך שהלחץ בהאטות גורם לשרירים להתכווץ בדרך אלימה יחסית בהשוואה למתיחה שלהם בעת האצה. דוגמה לכך אפשר לראות בוויקטור ואלדס – האטה בעת נחיתה לא מוצלחת שינתה לו את הקריירה לגמרי. יש שחקנים עם יכולת האטה טובה משמעותית מאחרים. למשל, מסי וניימאר עוצרים באותה זריזות שהם מתחילים לרוץ, יכולת אתלטית יוצאת דופן שדורשת גמישות וחוזק של מספר שרירים וגידים. הסיבה שניימאר מסוגל לבלום בזמן שהשומר ממשיך לרוץ לא תלויה רק בעובדה שניימאר מודע לפעולות שלו לפני השומר. השימוש באימון על האטה ועצירות הולך וגובר כדרך למנוע פציעות לרצועות הצולבות ולשריר הירך, בין היתר. הדרך בה שחקן מאט חשובה כמו הדרך בה מאיץ.

עוצמת פגיעה – כמה קשה. יותר מכך, מסתכלים גם על הכוח המופעל על השחקנים כל הזמן. חלק מהמבחנים שעורכים על ספורטאים זה מה גודל המעמסה שהמפרקים שלהם יכולים לשאת. קפיצות קופסה או קפיצות מעל למשוכות מפעילים על הרגליים לחץ גבוה. ככל שקופצים גבוה יותר ונוחתים מגובה רב יותר, כך עוצמת הפגיעה תגדל כשנוחתים. שחקן שרץ בספרינט מייצר כוח רב מאוד. עוצמת הפגיעה גבוהה מגדילה את הסיכוי שהשחקן ייפצע. אמנם לפעמים אנחנו חושבים על עוצמת פגיעה רק בתור כמה חזק בעטו באינייסטה, זה לא רק זה. כמה חזק הייתה הנפילה לקרקע מריצה תהיה משמעותית יותר לצוות האימון ברוב המקרים. לחטוף בעיטה זה סוג שונה של פגיעה מאשר ריצה או קפיצה. השניים האחרונים יהיו לרוב מעניינים יותר לצוות האימון בתכנית האימון הפיזית של השחקנים.

עומס לחץ דינאמי – זה מתקשר להאצה ולהאטה. פציעות מתרחשות לרוב כשיש עלייה בלתי שגרתית בעומס הלחץ הדינאמי באזור שנפצע. הפציעה של ואלדס אולי נראית כמו מהלך שגרתי למשחק, אבל אם יכולנו להתבונן בעומס הלחץ שמופעל בזמן הנחיתה לאורך הברך זה היה מאוד מעניין. ספורטאים צריכים לא רק לדעת איך לרוץ בהתאם לגוף שלהם, אלא גם איך להאט ולעצור.

כוח מטבולי – כמה כוח נדרש כדי להתחיל תנועה. ואט זה המדד השולט באימוני אופניים. כולם משתמשים בוואט כדי להגדיר ביצועים, בין אם ואט מקסימלי לאורך זמן, שיאים של ואט או ממוצע לאורך תקופה. כשמתחילים לרוץ ספרינט זה לא רק הכוח שנוצר, אלא גם הוואט שדרוש לכך. כדי לתת דוגמה ספציפית יותר, אימוני האופניים שלי מורכבים מספרינטים. כשאנחנו עובדים על עצירת זינוק (להתחיל כשהאופניים מוחזקים ועומדים), מידע נאסף במספר שלבים, עוצמת שיא, עוצמה ל-5, 10, 30 ו-60 שניות. עוצמה, שמוגדרת על ידי עומס עבודה, תפחת לאורכו של מאמץ ממושך. כך שבעוד בשיא אולי מגיעים ליותר מ-2,000 ואט, הנתון של 60 השניות יהיה ככל הנראה חצי מכך.

כשמסי רץ בספרינט, הכוח המטבולי שהוא מייצר יהיה עצום. אמנם אין לנו נתוני עוצמה על מסי, באליפות העולם של 2009 ליוסיין בולט היה שיא של 2,619 ואט, שנוצרו בשנייה הראשונה של המאמץ שלו, מספר מדהים. זה הגיוני מכיוון שכשמתחילים בעמידה, יוצרים את הכמויות הגבוהות ביותר של ואט. זו עוד סיבה לכך שעדיף מסי מהלך ומשוטט מאשר מסי עומד: פחות כוח מטבולי נוצר כדי לאפשר את הריצה, מה שמאפשר למסי לרוץ יותר פעמים ומהר יותר לאורך זמן.

נתוני ביצועים נכנסו לשימוש כבר לפני מספר שנים, אך זו השנה הראשונה בה בארסה ממש אימצה את הטכנולוגיה לחיקה. הכתבה באל פאיס מספרת שהאפודות ממש מזהירות לגבי פציעות על ידי כך שמצליחים לכמת את כל המדדים שרלוונטיים לעייפות החומר והשרירים. זה למעשה הרבה יותר מורכב מכך, מכיוון שהאפודות לא באמת יכולות לכמת ולמדוד כמה השריר עייף… עדיין. אך הן כן יכולות למדוד את כל הפרמטרים למעלה, וכשצוות האימון מתבונן, מנתח ומשווה את הנתונים ללא הרף, ניתן לחזות ולהעריך הרבה יותר טוב את מצב העייפות והחוזק של השרירים. עם כמות פציעות שנחתכה בחצי ועם שתי פציעות בלבד בירך (בהשוואה ל-9 אשתקד), נראה שיש הוכחה לכך שהאפודות עשו את עבודתן.

מערכת בארסה מאניה

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו

חולצות ברצלונה ב-80 שקל? המדריך המלא לרכישה

מדריך קניית חולצות ברצלונה 2023