הגאוניות של מסי

האם אתם זוכרים את המשחק ההוא בו מסי הבקיע במספרת מדהימה? לא? טוב, גם אני לא. אוקיי, בוא ננסה עוד אחד: מה עם המשחק בו הבקיע שער מ-40 מטר? אתם יודעים, השער ההוא שנכנס בדיוק בחיבורים? העניין הוא, אני לא. ואני מקווה שגם אתם לא, כי מסי מעולם לא הבקיע שער כזה. כמובן, יכול מאוד להיות שזה צירוף מקרים שאף אחד ממאות שעריו של מסי לא מתאים לתיאורים האלה. אני חושב שזה לא. אני חושב שהמידע הזה מצביע על משהו יסודי יותר לגבי “הפרעוש” ולמה הוא באמת גאון יחיד במינו. זה מספר לנו משהו על הרציונליות שטבועה במשחק של ליונל מסי.

אנשים מכנים את סגנון המשחק של מסי בכל מיני צורות: קסם, על-אנושי, גאוני, לא ייאמן… תשמעו את ריי האדסן במשחקים של בארסה ואוצר המילים שלכם יתרחב בקלות בזכות התיאורים שלו למסי. שום דבר ממה שאומר אמור לבוא כנגד האפיונים האלה. אכן, המשחק של מסי הוא לרוב, ואני מתכוון, ממש ממש לרוב, מרהיב, אבל בו זמנית, חייבים להסכים שזה אף פעם לא יותר מרהיב ממה שזה צריך להיות. כשמסי מתחיל לשחק בצורה מרהיבה, זה תמיד כאמצעי לסיום ולא כסיום עצמו. אם הוא יכול להבקיע בפשטות, הוא יעשה זאת. אם יש מסירה ברורה, הוא ימסור אותה. אם לכדרר בין ארבעה שחקני יריב, לשם שינוי, לא תהיה האופציה הטובה ביותר, תהיו בטוחים שהוא לא ינסה את זה אלא יעש את הדבר ההגיוני יותר במקום. אם אתם רואים אותו מבקיע איזה שער נפלא אחרי שעבר 6 שחקנים, אני בעיקרון מבטיח לכם שזו הייתה האפשרות הטובה ביותר שעמדה בפניו. הנקודה שלי היא: מסי לא מסבך דברים. הוא גאון, גאונות שלא מתלווה לה שיגעון, אלא רציונליות.

כשאתם צופים במשחקים בהם שיחקו אגדות העבר, אתם תשימו לב שרובם היו די שונים. פלה, לדוגמה, היה שחקן שפעמים רבות ניסה לעשות את הבלתי אפשרי. ופלה הצליח בזה מדי פעם. מראדונה, לפחות בכמה משחקים, היה די דומה לזה. לפני לא הרבה זמן צפיתי בכמה משחקים שדייגו עצמו אמר שהם הטובים ביותר שלו. אפילו במשחקים האלה, קבלת ההחלטות שלו הייתה רעה מאוד. הוא ניסה בכוח לעשות דברים מרהיבים, בלתי אפשריים, כשהייתה אפשרות הרבה יותר קלה שתוביל לאותה מטרה. רונאלדיניו הוא דוגמה קצת יותר עדכנית. כל קולה אוהב את רוני, וכן, הוא היה שחקן יוצא דופן. אבל אם אתם רק צופים בסרטונים שלו ביוטיוב, אתם כנראה תחשבו שהוא היה טוב באותה מידה כמו מסי. העניין הוא, הוא לא היה. הוא אפילו לא קרוב. והסיבה העיקרית לכך היא שרונאלדיניו לא היה קרוב לרציונליות של מסי. אפילו בשיאו, הוא היה שחקן שיכול, ולרוב גם יכול, לנצח משחק ברגע, אבל כדי לעשות זאת הוא היה צריך לנסות את הבלתי אפשרי הרבה פעמים במהלך אותו המשחק. רוב הזמן זה פשוט לא עבד. לא כי הוא לא שחקן ענק, אלא כי הבלתי אפשרי הוא, טוב, לא מילולית הבלתי אפשרי, מאוד מאוד קשה. הקסם שלו בא עם מחיר. של מסי לא.

במובנים מסוימים, סגנון המשחק של כריסטיאנו רונאלדו הוא ההיפך המוחלט לרציונליות של מסי. תחשבו על המספר העצום של הבעיטות שכריסטיאנו לוקח. לא מעט מהן מגיעות ממרחקים או זוויות שבהם הבקעת שער היא אפשרות מאוד לא סבירה. אבל כריסטיאנו לוקח את הבעיטות האלה בכל מקרה, אף על פי שברור שזה לא הדבר הרציונלי לעשות. לנסות להבקיע מ-30 מטר בסופו של דבר יסתיים בשער נאה מאוד שבהחלט מוסיף לסרטונים ביוטיוב. הרבה אנשים יותר ממוכנים לשכוח את עשרות או אפילו מאות הפעמים בהן הבעיטות האלה פשוט הביאו לאיבוד הכדור. אבל הדברים האלה משנים! לעשות את הדבר האנוכי במקום הרציונלי הופך אותך לשחקן טוב פחות, כי לעשות את זה פוגע בקבוצה שלך.

מסי שונה. לא רק שהוא בקושי מנסה את הבלתי אפשרי כשבבירור יש מהלך אפשרי אחר עדיף, הרציונליות שלו נראית בכמעט כל דבר שהוא עושה. תחשבו על הסיומת שלו. כולנו זוכרים מקרים בהם הוא קרע את הרשת העליונה עם איזה טיל, אבל הסיומת הטיפוסית של מסי שונה מאוד מזה. היא נראית כמו משהו כזה. זה מסי מבקיע את השער הפותח בצמד המפגשים נגד באיירן מינכן ברבע גמר ליגת האלופות 2008/09. הסיומת היא רציונליות טהורה. ברוגע הוא מנחה את הכדור לפינה הרחוקה. לשוער אין שום סיכוי להגיע לזה, יש עשרות סנטימטרים של רווח בין הקורה לבין איפה שהכדור חוצה את קו השער כדי לוודא שהכדור מגיע למטרה. הכול מאוד פשוט, אבל בו זמנית, 100% קטלני. יש יופי בפשטות של מה שמסי עושה. הצורה נובעת מהמטרה.

יתר על כן, סגנון הכדרור שלו הוא כמובן מרהיב ועוצר נשימה. אבל יש בו מעט מאוד “קישוטים”: פדאלדות? אלסטיקו? עקבים? אתם בקושי רואים אותו עושה דברים כאלה (אולי כדאי שהוא יתחיל לעשות זאת בפתאומיות באיזה משחק גדול, כי אף אחד לא יצפה לזה). כולו שליטה בכדור, הדבקתו לרגל, שינויי קצב ותמרון היריב. אפילו כשהוא משחיל פה ושם, יש בכך פשטות מסוימת. אחרי הכול, זו הדרך הישירה ביותר שניתן לדמיין כדי לעבור את היריב שלך.

אתם מבינים, למרות הכישרון האינסופי שלו וכל הדברים הלא יאומנים שהוא מסוגל לעשות, מסי הוא בוגר לה מאסיה אמיתי. מכיוון שהוא יודע שכדורגל פשוט, שהוא הכי קשה ליישום, הוא בסופו של דבר הכדורגל הטוב ביותר שיש. מסי הוא מעין מראדונה, אך עם רציונליות במקום שיגעון. וזה למה אני חושב שזה מאוד לא סביר שהוא יבקיע ממספרת או מבעיטה מ-40 מטר בזמן הקרוב. כי רוב הזמן, לנסות את הדבר הזה הוא פשוט לא הדבר הרציונלי לעשות. ומסי הוא התגלמות הרציונליות בכדורגל.

מערכת בארסה מאניה

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו

חולצות ברצלונה ב-80 שקל? המדריך המלא לרכישה

מדריך קניית חולצות ברצלונה 2023