קאמפ נואו

הגלובליזציה של בארסה היא חרב פיפיות והמשחק נגד פרנקפורט רק העצים אותה.

שי: לא יהיה פודקאסט השבוע, אבל אתם יכולים להסתפק בעוד כמה נקודות למחשבה 😉

רבות נכתב על הביזיון ביציעי הקאמפ נואו שראינו ביום חמישי, הנה הפרספקטיבה שלי לכל הסיפור. אמ;לק – ראינו את זה מגיע. אבל יש לזה הסבר מעמיק.

  1. כמה עובדות קצרות. לבארסה יש 85,000 מנויים בקאמפ נואו (הם נקראים ׳אבוניוס׳) בשביל להפוך למנוי בצורה הסטנדרטית צריך להיות סוסיו כמה שנים טובות ואז לחכות עוד כמה שנים טובות ברשימת המתנה בציפייה שאיזה מנוי ילך לעולמו מבלי להוריש אותו למשפחה הגרעינית שלו.
  2. העונה בארסה איפשרה ל-26 אלף מנויים להקפיא את המנוי שלהם ולא לשלם את המחיר השנתי. מה שאומר שישנם 57 אלף מנויים ו-26 אלף כרטיסים נוספים לקהל הרחב בכל משחק.
  3. אפשר כמובן גם להשכיר או לקנות מנוי מסוסיו חמדן. לא חוקי לפי החוקה של המועדון, אבל עושים את זה בלי להניד עפעף. זה יכול להיות כמה מאות יורואים למקום תיזנבי ובשיא עידן מסי זה נמכר בעשרות אלפי יורואים.
  4. במשחק הראשון שלי בקאמפ נואו, עם הילד חאבייר סביולה והכוכבים גברי וקריסטנבאל, הקהל היה ברובו המוחלט מקומי. תיירים היו, אבל מעט מאוד והורכבו מכאלה שבאו לראות את הסגרדה פמיליה והמדריך טיולים המליץ להם על הדרך להגיח לקאמפ נואו ולשלם סכום שווה ערך ל-50 יורו של ימינו.
  5. הקאמפ נואו של תחילת שנות האלפיים ראה תפוסה ממוצעת של 60-70 אלף אוהדים במשחק (עם כמובן תפוסה מלאה בקלאסיקוס, משחקים מכריעים בליגה ובאירופה). אבל רצוי שתפנימו: כדורגל בברצלונה תמיד נתפס כלחם שעשועים של המעמד הבינוני ומעלה. הם אלה שיתפסו את המקומות הטובים בטריבונה ובלאטרל, בעוד שהאוהדים מהרחוב ישבו מאחורי השערים או בפינות למעלה. הם הסיבה העיקרית שהקהל המקומי נתפס כ׳קהל קונצרטים׳, כשהם מגיעים בחליפה לראות ׳הצגה׳. הם לא יעודדו לאורך 90 דקות, מקסימום ימחאו כפיים או יגידו ׳וואו׳ בהשחלה או מסירה יפה.
  6. מאז תקופת קרויף, המועדון העלה בהדרגה את המחירים לקהל הרחב שאינו מנוי במטרה למקסם הכנסות אבל גם להרחיק את הקהל המקומי הפחות מבוסס.
  7. בעשור וחצי האחרונים, ההפיכה של בארסה לאחד ממועדוני הכדורגל הפופולרים ביותר בעולם היוותה חרב פיפיות עבור בארסה. מצד אחד הכנסות שיא למועדון כדורגל ומצד שני הפיכת האיצטדיון הביתי לאטרקציית ׳חובה׳ עבור התיירים, כאילו מדובר בעוד מוזיאון של גאודי או פיקאסו.
  8. חלק לא מבוטל מהמנויים של בארסה, ראו את הפוטנציאל הכלכלי של עידן מסי והפכו את כרטיס הפלסטיק שלהם למכרה זהב של הכנסות. או באמצעות מכירה פרטית של המנוי שלהם, או ספסור שלו לטובת חברות כרטיסים גדולות. בכסף הזה חלקם קנו בתים, שיפצו דירות והתחדשו ברכבים נוצצים. הם התגאו בכך שאת בארסה אפשר לראות תמיד אבל ההכנסות האלה מעידן מסי לא ישארו לעד.
  9. שתבינו, השכר החודשי הממוצע בקטאלוניה עומד על כמעט 2,000 יורו בחודש. למכור כרטיס לגרמני ב-700 יורו זאת אחלה קופה בעיניים של המנוי, שלא מחשיב את הליגה האירופאית כמפעל מעניין ומציב בראש סדר העדיפויות את הרווחה של עצמו על פני המועדון. את בארסה הוא יראה בטלוויזיה עם ארנק מרופד ובעיניים שלו זאת לא בעיה בכלל.
  10. זאת הסיבה שהמשחק נגד פרנקפורט היה תקדימי מבחינת הכמות אבל לא היה הפעם הראשונה. בקלאסיקו של הסופרקופה ב 2017, נכנסו כמעט 20 אלף אוהדי מדריד, רובם תיירים. הם לא עשו משהו מיוחד, בדומה לאוהדי פרנקפורט, הם פשוט ניצלו את העובדה שיש מנויים שמספסרים ויש מנויים שמחזירים את הכרטיסים למערכת של המועדון ואז הם ניתנים לרכישה בקלות באתר הרשמי, בלי הגבלות.
  11. זאת אגב לא תופעה יחודית לברצלונה. זה קרה גם בגומלין של הסופרקופה במדריד מוצפת התיירים, או ב 2-3 של מסי בברנבאו, עם השערות של כמה אלפי אוהדי ברצלונה בתוך האיצטדיון, את חלקם רואים בבירור חוגגים בהנפת החולצה של ליאו.
  12. הנשיא לאפורטה אמר שבהנהלה יעשו הכל כדי שהדבר הזה לא יקרה שוב ואמר שבעונה הבאה במסגרת האירופאית תתאפשר כניסה למגרש רק עם הצגת תעודת זהות בצמוד לכרטיס.
  13. בגדול, בספרד אין ממה לחשוש, הרב המוחלט של האוהדים שם לא נוסע למשחקי חוץ. באירופה, מעט מהקהלים הם פנאטיים (ומבוססים) ברמה של פרנקפורט, אבל כל עוד יש פירצה והמכירה לקהל הרחב פתוחה + האוהדים המקומיים לא מתגייסים בהמוניהם בשביל לתמוך – אי אפשר ממש למנוע את זה. זה החיסרון הגדול באיצטדיון כל כך גדול עם קהל שהפך להיות יותר ויותר מפונק ככל שחולפות השנים.
  14. נ.ב, אמרתי כבר בעבר – הקהל האמיתי של בארסה, נמצא איתה במשחקי החוץ שלה.

שי

חי ונושם בלאוגרנה מאז 1991. הקים את ״בארסה מאניה״ כפרויקט צד בתיכון, והשאר היסטוריה.

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו