הדברים ההזויים שעשיתם בשירות הצבאי בשביל לראות את ברצלונה

במסגרת פרויקט שעלה בדף הפייסבוק שלנו, ביקשנו מהאוהדים ברחבי הארץ לשתף אותנו בדברים הכי הזויים שהם עשו בשירות הצבאי בשביל לראות את ברצלונה. הנאה מובטחת!

נתנאל כהן:

אפריל 2010, טרם ימי האינסטגרם/סלפי/אייפון וכ׳ו.

אני בפילבוקס בגזרת חברון (פילבוקס זה המגדלים האלה במחסומים מי שלא מכיר).גומלין חצי גמר אלופות נגד אינטר המקוללת, לא טלוויזיות ולא בטיח, רואה את המשחק בסוני אריקסון עם מסך בגודל כלום (ז״ל). דקה 92, צריכים עוד שער בשביל לעלות לגמר, כל הפילבוקס 5 חיילים+מפקד ישנים, בוז׳אן מקבל את הכדור ובועט לרשת אני באותו רגע מעיף את הטלפון מהיד, רץ החוצה מקפיץ את כל החיילים על הרגליים מהצעקות (לא מבצעי) וכולם חשבו שהייתה חדירה של מחבל למוצב, כל זה בשביל לגלות חצי דקה אחר כך שהשער נפסל (איחו דה פוטה שופט) וחמוריניו חוגג לי מול הפרצוף. לא יכול לסבול את אינטר מאז.

אוהד עזורי:

היה משחק של ברצלונה בשעה 5. אני סגרתי בבסיס והיה לי כמה גנרטורים לסיים לתקן ולא ראיתי את עצמי מסיים אותם לפני השעה 6 – אז פשוט הרסתי אותם, כדי שיהיו בלתי ניתנים לתיקון ושלחו אותם למקום אחר שיסדרו אותם (מקום מומחה יותר או שהחליפו אותם לגמרי).שיחררו אותי מוקדם יותר, והלכתי לראות את המשחק של ברצלונהאם אני לא טועה היה משחק של ברצלונה נגד אתלטיקו מדריד, ברצלונה ניצחה 1-0 מבעיטה חופשית של מסי

אורן ניסנוב:

אני הייתי צעיר בפלוגה של גולני, הערב של הקלאסיקו, יש טלוויזיה רק בחדר מפל”ג. עומד בדלת בתחילת המשחק כדי לראות קצת, אחד הותיקים רואה אותי ושואל אם אני רוצה להכנס לראות, עניתי בחיוב, אמר לי שיש תנאי לכניסה. לוקח מהדק סיכות ודופק לי 4 סיכות בכתף לפחות זה המספר שבארסה הורידה למדריד על הראש!! היה שווה את זה

עידו הוד:

הרמונטאדה מול פאריס. שרתתי בבסיס מרוחק ליד אילת ולא היה לנו ממיר של יס, רק עידן פולס. שמענו שמשחק משודר בערוץ 2, שמחנו וניסנו להפעיל אותו. מדליקים ויש קליטה רק מירדן (!) אני מכבה ומדליק מכבה ומדליק והממיר קולט רק את הרדיו של ירדן. כולם מיואשים, מבינים שלא הולכים לראות תמשחק, חוץ ממני שאני מנסה שוב שוב ושוב כי אין סיכוי שמפספסים את המשחק הזה .. ואז בום! יש קליטה! הולכים לשקם, קונים חטיפים ושתייה ומתחילים לראות.

אפחד לא באמת האמין שזה אפשרי אבל אז הגיע סוארס ובדקה 3 כבר 1-0 , נכנסים לטירוף בארסה לוחצת וכבר 2-0 וכולם כבר מבינים שזה באמת הולך לקרות. ואז זה כבר 3 כולם בעננים ואז פתאום משום מקום מגיע קבאני , דממה והלם מוחלט. זה כבר היה אצלינו ביד. אבל אז הגיע השואו של ניימאר השפיץ של רוברטו ואת הצעקות שהיה בחדר ב12 בלילה כל הבסיס שמע, חיילים אחרים קמו עצבניים משינה אבל זה בהחלט היה שווה. משחק בלתי נשכח

עמית דנוך:

מרץ 17 חייל צעיר באימון מתקדם, שבוע מחלקה בבסיס נבי מוסא שבדרום, כל הפלוגה נמצאת בשבוע שלם של תרגילי מחלקה, כמובן שאני וחבר לכיתה שלי שאוהדים שרופים של בארסה לא שוכחים שיש משחק שכמעט בלתי אפשרי לנצח אותו, אבל עדיין עם תקוות שיחול שוב הניצוץ ההוא מאי שם מהמשחק במילאן, שבארסה תראה את האופי המדהים שלה, חוזרים מהשבוע שטח המעייף והמייגע הזה, וכל מה שחושבים עליו ומתפללים שיהיה קליטה כדי לראות את המשחק, חדרים מקרטון מטר על מטר, 6 חיילים בחדר, ואכן אנחנו מצליחים למצוא קישור שרואים את המשחק על מיטה מברזל 6 אנשים מסביב לפלאפון אחד קטן, 2 קבוצות כאלה היו אחד מול השנייה חדר מול חדר, הקטע המצחיק ששידור אחד היה בדילאי מהשידור השני אז כל פעם שהיה גול שמענו את החדר השני צועק, אבל הדבר המדהים הוא שבדיוק בגול היחיד והמיוחד שכולנו קוססים ציפורניים ועם דפיקות לב על 200, כן הגול ההוא השישי והמיוחל בדקה האחרונה למשחק 2 השידורים מסונכרנים בדיוק מפחיד, בום הגול השישי, 2 החדרים צרחות בשמיים בכל הפלוגה אפילו המפ יתעורר, כי כמובן היה מאוחר והיינו אמורים לקום ב4 לפנות בוקר לעוד יום שטח, לי אישית היו דמעות בעיניים זה היה אחד הרגעים בצבא שאני לא אשכח אותם!! זו בארסה שאני אוהב זו בארסה המרגשת!

רועי נודלמן:

תיעוד אין , אבל ב-2001 הייתי לקראת סוף השירות, תקוע במקום שכוח אל .

ואז באחד הימים קיבלתי מאחי Idan Nudelman בדיוק 5 טלפונים .

בטלפון הראשון – “יש !ריבאלדו”

בשני – “שיט רובן בראחה”

בשלישי – “יש !ריבאלדו “

ברביעי -“שיט רובן בראחה”

בחמישי – “יואו איזה גול של ריבאלדו דקה 90 אתה לא מאמין איזה גול מדהים!”.

וככה חוויתי את אחד הגולים הכי יפים אי פעם .

עומר טיבאיב:

ואוו השש אחת האגדי על פריז. לא שחררו אותי מהבסיס אז ראינו תמשחק במועדון חיילים שפתוח עד 11 (עד המחצית). טוב המחצית הגיע ושלוש אפס לנו המפקד מחייג אלי כייודע שאני הולך להיות הבעיה ביציאה מהמועדון ואמרתי לו שיש לי הרגשה שהולך להיות פה היסטוריה ואותו לא עניין כל כך. הלכתי במחצית בבסיס חיפשתי כמה שיותר חיילים להביא למועדון הקטנטן הזה בשביל שיהיה לי גיבוי .

הצלחתי !! דקה תשעים בארבע אחת הוא כברר בעצמו בא ותוך כדי מסע שכנועים שלו ושהוא אומר שאין לנו סיכוי בול 5-1.

הוא כבר נשאר איתנו יחד עם כל המפקדים ואז בוםםם 6-1 !!! כולם צרחו קפצו אחד על השני הרבצנו אחד לשני עשינו ערימת חיילים (יש כאלה שלא הבינו אפילו למה) אבל זה מה שהיה הכי יפה שבשמחה הזאת אפילו אוהדי ריאל קפצו כמו משוגעים כי זה היה אחד הרגעים שלעולם לא נשכח. דרך אגב לא מצטער לרגע על זה שלא יצאתי לבית עד עכשיו נראה לי שבורה לי איזה צלע מהערימת חיילים שעשו עלי

אביב רום הרוש:

זה היה בקורס, היה לי טירונות מטבח ועל המזל שלי כמובן באותו יום היה קלאסיקו בשעה 17:00, שיא ההכנות לארוחת ערב, אמרתי לעצמי שאין מצב שאני מפספס את הקלסיקו הזה, באמצע היום עשיתי לי חתך קטן ביד, עכשיו היה אסור לפעול בתורנות מטבח עם פצעים בידים, הלכתי לחופלת וקיבלתי בתים, ראיתי את המשחק בטלפון בזמן שכולם קרעו תתחת במטבח.

יניר מנדניקוב:

לא היו יותר מדי רגעים מיוחדים כי הייתי עושה יומיות, אבל את המשחק הראשון מול צלסי בצמפיונס יצא לי לראות באבטש במגדל שמירה עם נוף פסטורלי לכפר סילוואד, אין כמו משחק של בארסה עם אווירת מואזין ולייזרים של חמאס על המגדל 

מיכאל פרדמן:

ביקשתי מחברה שתיקח סכין גילוח ותחתוך לי ברגל כדי שזה יראה כמו שריטה של חתול/כלב… מפה לשם המפקד שלי תפס אותנו על זה ועל הרמת השקעה דפק לי שו”ש ונתן לי לצאת הביתה לראות את המשחק

מנואל זלוטניק:

דצמבר 2017, סוגר שבת ויש קלאסיקו צהריים ובדיוק חברה שלי תכננה לבוא לבקר אותי בבסיס בלי קליטה. מפה לשם נוסעים להר ליד המוצב ברכב שלה ועולים הכי למעלה כי יש קליטה טובה יותר. רואים משם את המשחק, תוך כדי התצפיתניות מקפיצות עלינו כוח מהבסיס, מגיעים חיילים שלי ורואים אותי רואה את המשחק באוטו, מצטרפים עד ה2-0 וחוגגים איתי את הגולים. אמנם היה מאוד מאוד מביך כשהם הגיעו אלינו ״ותפסו אותי במעשה״ אבל היה שווה כל רגע. קלאסיקו שלא ישכח.

אמיר אילן:

הייתי בטירונות בטיול של הפלוגה. היה בדיוק את הרמונטאדה המוכרת והאהובה נגד פאריס. כל הפלוגה הלכה לישון קצת אחרי הגול של קאבאני, ואני הייתי ער ושמרתי. שמעתי מפקד של מחלקה אחרת רואה את המשחק בטלפון, ניגשתי אליו והתחננתי לראות איתו. אחרי הרבה ריצות הלוך חזור הוא הסכים לי. בבוקר אף אחד בפלוגה לא האמין לי שבארסה עלו ויצא לי שם של שקרן לכמה שעות טובות עד השעת טש בערב

כפיר גירש:

Ido Ben Harosh אמצע מסדר מ”פ לפני יציאה לפעילות כולנו הסתכלנו על הטלויזיה לראות את המשחק המטורף נגד פריז. בסוף לאותה פעילות לא יצאנו בגלל חוסר מוכנות (כולל של הקצינים שחלקם אוהדי ריאל)

איתי אבני:

בקלאסיקו האחרון הייתי בתרגיל בשטח בזמן המשחק, ואמרתי שאין סיכוי בעולם שאני הולך לפספס קלאסיקו, אז הבאתי את הפלאפון והדבקתי אותו עם איזולירבאנד לקת של הנשק , וכמובן שצעקתי כל התקפה מסוכנת שהייתה שכל הצוות ישמעו , צפיתי בכל המשחק ככה בלי הפרעות

דידי צוברי:

קלאסיקו 2015 חודש מרץ קור אימים שלג מטורף חצי מטר גובה בחרמון, אני ועוד חבר עולים על ג’יפ ונוסעים לחטיבת 810 שנמצאת בהר למעלה לראות קלאסיקו, אין סיכוי שמפספסים משחק של ברצלונה ועוד קלאסיקו! מפה לשם ניצחנו 2-1 והתענוג היה מספק.

עדן דוידובסקי:

לא יודעת אם זה נחשב אבל ננסה, ה3-1 נגד דורטמונד בקאמפ נואו. בתור תצפיתנית שלא יכולה להזיז את העיניים מהמסך אין לי אפשרות לראות את המשחק בזמן משמרת ולצערי הייתי במשמרת באותו זמן, הייתי חייבת למצוא פתרון כדי לראות את המשחק!

ואז חשבתי לעצמי שאולי במשמרת העיניים שלי תפוסות, אבל לא האוזניים

 אז הסתובבתי יום שלם בכל הבסיס למצוא רמקול ואחרי כמה שעות טובות של חיפוש מצאתי!! עולה משמרת אחרי חוסר בשעות שינה יש להגיד(שינה לתצפי זה דבר מאוד נחוץ) מודיעה לכל המשמרת שיש מאורע מאוד חשוב אז אני צריכה לחבר את הרמקול לטלפון שלי. הפקדתי את הרמקול והטלפון בידי המפקדת שלי (כי במשמרת גם אסור לי לגעת במכשירים אחרים) וככה בעצם רק שמעתי את המשחק אבל לגמרי דמיינתי אותו בראש שלי. יש לציין גם שמאותו יום הבנות שהיו במשמרת ביקשו עידכונים על כל המשחקים שבאו אחר כך! תצפי זה הלב

מיכאל מויאל:

קלאסיקו על האליפות, תקוע עם המפקד האישי באילת בבסיס ליד העיר, השעה של המשחק מתקרבת ועוד עסוקים והוא עוד מתכנן לחזור באותו ערב צפונה, מפה לשם מנסה לשכנע אותו להישאר וכשלא מצליח, פשוט מנצל רגע שהוא עסוק ובורח לחפש מקום לראות בעיר…אחרי חיפושים לא מעטים נמצאה פיצוציה שעשתה לי את היום, נגמר 2-1 עם שער של מתייה מרלבורו האגדי ולואיסיטו.

מיכאל אשר:

2019. הגומלין המקולל נגד ליברפול. אני נהג בוס של של מח”ט רק מחכה שהוא ירדם וישר מוציא את הטלפון ופותח את השידור על הכביש המהיר מנסה איכשהו לשלב בין המשחק לנהיגה. יותר מקשיב, פחות מסתכל. אחרי הגול השלישי מתחילות הדפיקות לב והלחץ, מגיע לצומת, רמזור אדום, ואז, הגול הרביעי… הלם מוחלט, בקושי מצליח לתפקד על הכביש, כולם צופרים ואז…הוא מתעורר, מכבה מהר את הטלפון וככה זה נגמר.

קובי פילו:

גומלין חצי גמר צמפיונס בדרך לטרבל היסטורי, סחבק בסגל של פלוגת טירונים בשיזפון, החיילים באימון בשטח… ביחד עם כמה אוהדים נוספים הפעלנו לחץ על כל מי שצריך עד שהמגד הודיע על עוצר אימונים לשעתיים, וביקש שייתנו לו לראות את המשחק בשקט ! בשער של אינייסטה כמובן שהיה טירוף שכולנו לא נשכח !!

שביט מיכאלי:

קלאסיקו 2016, ה1-1 המקולל שראמוס הבקיע דקה 90. יום למחרת אני חייב להגיע ב8 חזרה לבסיס, עליתי על טיסה ב12 בלילה מברצלונה, נחיתה ב5 בנתבג, נסיעה ברכב והגעה לבסיס ב7 וחצי. הכל על השניות, רק על הזכות לראות קלאסיקו. ויסקה בארסה 

ישראל בראון:

ראיתי את ה6-1 בפלאפון תוך כדי שמירה בעמדה מרוחקת בשבטה. ב3-1 נגמרה לי הבטריה, אז ירדתי מהשמירה למגורים (15 דק הליכה) להביא מטען נייד רצתי כמו משוגע, וכשחזרתי והמכשיר נדלק היה 4-1 וכדור של פריז מהחצי, וגם גיליתי שהתחיל תרגיל במקביל. ב6-1 צרחתי כמו משוגע, והבהלתי את הקצין שבא לוודא שאני לא עם פלאפון. בזכות סרג׳י הספקתי להחביא את הפלאפון בלי לקבל עונש!

דורון פישר:

פברואר 2018, גבול לבנון, משחק ליגה גנרי לחלוטין נגד חטאפה. כל הבסיס בלי קליטה נורמלית חוץ ממקום אחד – עמדת השמירה של הבונקר. אני וחבר החלפנו שמירה כדי לראות את המשחק בלי הנפצות והתראות, כשהם מגיעים להחליף אותנו בדיוק במחצית לארוחת ערב. העמדה נמצאת במרחק של כמה דקות הליכה מהחדר אוכל והם הגיעו רק בדקה ה-50. רצנו לחדר אוכל, לקחנו משהו לדרך וחזרנו לעמדה תוך עשר דקות.

כמובן שבזמן הזה השידור נתקע והקליטה בעמדה לא חזרה על עצמה, כשגם ביקור של מפקדים הפסיק את הצפייה המשותפת. נגמר 0-0

עידן פרץ:

מרץ 2017, אני מ״פ הכשרת לוחמי מסייעת בהכנת סגל. קצת לפני גיוס חיילים והתחלת טירונות- עושה מסדר על החדרים והציוד שהחיילים אמורים לקבל. כל מ״כ בחדר של החיילים שלו, הכל שטוף ומסודר וקיטבגים פרוסים.

כשהתחלתי את המסדר בדקה 85 כבר ידעתי שבארסה בחוץ והתחלתי לבדוק. כמה דקות עוברות שומע צעקת ״יואו איזה שער״, נו אומר לעצמי, הם נלחמים על הכבוד. עוד שתי דקות עוברות- צרחות, יש פנדל. את מה שקרה 5 דקות אחרי אני כבר לא באמת זוכר, סוג של טירוף. מיותר לציין שהמסדר לא הגיע לסיומו עד עצם היום הזה, ומחזור מרץ 17 של מסייעת שריון היה מחזור אגדה.

ביבום גטוסו:

הו, וואו, פאק, אממ, טוב, קודם כל לפני הכל -ה-8 במרץ 2017, שנה אחרונה בצבא, 8 חודשים לפני שחרור. הרמונטאדה על פאקינג פריז סן ז’רמן.

קחו 3 וחצי שבועות +/- אחורה, בארסה משותקת בפארק דה פראנס אל מול פריז אכזרית במיוחד עם 4:0 שמנפץ כל טיפת אמונה מעונת מאניה-דיפרסיה די הזויה.

כמה דקות לפני הגומלין, אני ואמרה בורחים ממסדר מ”פ לפני איזה שבוע גיהינום שהיה לנו באימון חורף ברמת הגולן (ד”א, רק לפני יומיים התווכחתי עם חבר; מה יותר גרוע ברמת הגולן – הקיץ או החורף? תכריעו בתגובות:), מצאנו את עצמנו נזרקים על משהו בין משאית לאופטימוס פריים בשטח אש נטוש, פורצים את דוד-דודה שלה בכדי שנתמקם כמו שצריך, נכנסים לקבינה, כל זה כש-10 דקות לפני אנחנו מצטיידים באייפד של ביטון, ב-JBL של Kosovski, באייפון שלי (אהלן נקודת גישה) ובאמונה של Yosef & Asraf (אהלן הכל) ופשוט מושבתים 87 דקות אל מול כל הטירוף הזה. למה 87 דקות? ניחשתם נכון. או שלא… החופשית של ניימאר הביאה איתה בנוסף לכל הטירוף מסביב, כמה מאמינים וסקפטיים כאחד שפשוט התחילו לפתוח טלפונים ולשבש לנו את הקליטה. ואת החיים. מכאן לשם, את הפיינל טאץ’ של סרג’י ראיתי על 240 פיקסלים. איכות של ״מוש השור״ בתקופות הפחות טובות.

שניה אחרי שריקת הסיום, לרקע לוצ’ו מתפרץ למגרש, ביקשתי מ-NG להתקשר כי לא מצאתי מספיק ליריקה שתעבור מסך, וכל מה שיצא לי מהפה זה ״אנג’י, מה קרה כאן? מה פאקינג קרה כאן?״. יש רגעים שאתה זוכר בדיוק איפה היית, ויש רגעים שאתה פשוט יודע שאתה עושה את הדבר הנכון… גם אם הוא הכי לא נכון בעולם.ותודה לאל על הלילה הזה.

דורון יאלו:

דצמבר 2017, שבת נוראית ורותחת בבא”ח קריות, שבת הגנ”ם של שמירות אפילו יותר מצער, מזיז שמירות עם כל העולם ואשתו רק כדי שהשמירה שלי לא תיפול על הקלאסיקו, לוקח טלפון עם מטען נייד וסוללת חטיפים ושתייה מהשק”ם, 3-0 אדיר בברנבאו, מסי מבשל בלי נעל, מאמן שנרדם על הקווים ובכל זאת מנצח משחקים גדולים, לא יכולתי לבקש יותר טוב מזה 

רון אשכנזי:

הגומלין מול פריז. הייתי בצבא טכנאי מטוסים, וביום של הגומלין מול פריז היה תרגיל אז עבדנו עד מאוחר. בזמן העבודה אני ראיתי התראות בפלאפון שכבר 2-0 במחצית ההתלהבות הייתה בשמיים, אחריי זה עלינו ל3-0 ואכלתי את זה עצמי שאני לא רואה. קצת אחריי כבר היה 3-1 ובשלב הזה התבאסתי בטירוף ובדיוק הפסקנו לעבוד. רציתי עדיין לראות וכל השידורים בפלאפון לא עבדנו כמו שצריך, אבל למזלי (מזכיר שלא ישנו בחדרים שלנו אלא בדת״ק מטוסים) מצאתי עידן פלוס בצד וחיברתי לטלוויזיה קטנה בחדר של המפקד שלי (במזל המשחק שודר בערוץ 12 שזמין בעידן פלוס). זה היה סביבות דקה 83 ולא באמת ציפיתי ליותר מידיי. דקה 88 לא ראיתי את החופשית של ניימאר כי היה לנו כמה דברים לעשות, חבר סיפר לי ושמחתי קצת כי ראיתי בזה כגול ניחומים. שתי דקות אחריי אותו חבר אומר לי ״רון קיבלתם פנדל״, ישר רצתי לראות. במשך 5 דקות אני במתח מטורף מקווה שאחריי יום קשה ומחורבן של תרגיל נצליח לעשות את הלא יאומן, ואז הגיע סרגי רוברטו והשאר היסטוריה. אומנם את כל המשחק לא ראיתי אבל את הדקות הכי חשובות חוויתי בלייב 

טל מובשוביץ׳

באימון המתקדם אחרי הטירונות היה קלאסיקו (השנה שנגמר תיקו 0) והייתי אמור לסגור שבת. אמרתי למפקד שלי שאין מצב אני לא רואה את המשחק לא משנה מה ואני לא עומד לראות כמו מסכן בטלפון בשידור מעפן שמאחר ב5 דקות עם שדר פורטוגזי שאני לא מבין מילה. מפה לשם המפקד חתר להקרנה לכל הכיתה בשבת בערב אחרי שבוע שטח שפירקו לנו ת’תחת. קיצור גם בצבא אפשר להנות מבארסה גם שהיא לא במיטבה בשנים האחרונות..

הראל צפריר:

כשהיינו בחיסונים לקורונה אני לא עמדתי להתחסן אז במקום לשבת בצד זכרתי שיש משחק נגד קאדיס ונורא רציתי לראות אותו… אז מה שקרה הלכתי לשירותים הכימיים למשך כל המשחק וצפיתי בו עד ששמעתי צעקות שכל החרפ חיפש אותי… אז יצאתי חטפתי צעקות של החיים ועונש לא נעים כלל… מה גם שהפסדנו אז לא יודע כמה זה היה שווה את זה

אמיר מילר:

מחלקת פיקוד בקו חברון לפני כמעט שנתיים, כבר לקראת סוף הקו אז מתחילים עניינים של מסדרי סמגד/מגד לקראת היציאה לקורס מכים, השעה היא 20:00, קלאסיקו מתחיל ב21:00, פנאן מתקתקים את המסדר וישר לפתוח את השידור בטלפון, אבל צהל כמו צהל אוהב להתעכב אז המגד מאחר למוצב והמסדר מתעכב לשעה 21:00, מפה לשם כל החברה שוברים תראש איך אנחנו רואים את הקלאסיקו ומבריזים מהמסדר מגד הזה שגם ככה עשינו אותו עשרות פעמים בצורות שונות לאנשים שונים, קיצר עלינו על רעיון, משאירים תמיד חייל אחד מחוץ למסדר שעם שידור וכל 5 דקות מתחלפים על המשחק ראש בראש. שרדנו 20 דקות עד שהמגד התחיל לשים לב שאנחנו מתרוצצים לו מול הראש וישר אמר לנו במקום שאנחנו נעלה אצלו משפט על זה, בראש ״כן כן העיקר הקלאסיקו״, בסוף המסדר נגמר בהפסקת מחצית, קיבלנו 28 לפנים מהמפ, וגם המשחק נגמר ב0-0, יותר מזה נשתגע

דורון קדם:

אמנם זה לא לראות משחק (שבשביל לא לפספס אף אחד עליתי שמירות לפעמים ברווח 2) ביקשתי בטירונות מהמפקדת שלי שתגיד לי כמה נגמר ברצלונה ליברפול, במסדר לילה היא אמרה את זה מול כל הפלוגה, סיימתי את הלילה בלצעוק בלי הפסקה 3-0 תוך כדי שהמפקדים מריצים אותי מצד אחד של הבסיס לצד השני ,שווה את זה סהכ

דביר כהן:

21.11.15, כלוחם כיפת ברזל שמגן על שמי הדרום. אני ועוד חבר אוהד בארסה נמצאים בשטח עם שני אוהדי ריאל ועוד מפקד שכלל לא אוהב כדורגל. לקראת הקלאסיקו באותו ערב שמשודר לראשונה בערוץ one, אנחנו עושים כל מאמץ לארגן שידור טוב ועל מסך גדול ככל שניתן, מפאת מספר הצופים המכובד. לאחר מסע לחצים ושכנועים שנמשך כל אחר הצהריים – מצליחים לרתום את המפקד למאמץ ובסופו של דבר השידור מאורגן דרך הלפטופ שלו, כשחברי אוהד בארסה מספק את הנקודה החמה באייפון. רגע לפני שריקת הפתיחה אנחנו עושים התערבות מול אוהדי ריאל כשהמפקד הנייטרלי משמש כעד.

עם כל גול שהובקע באותו לילה קסום בברנבאו קפצנו יותר ויותר גבוה. הניצחון בסיום היה הרבה יותר מתוק בהתחשב בהתערבות, שסידרה לי ולחברי שבוע של שמחה ללא גבולות.

עידן גודלמן:

במהלך מעצר בגזרת שכם תוך כדי שאנחנו בבית היה משחק של בארסה והטלפון של החשוד היה אצלי ובדקתי מה הדקה ותוצאה של המשחק אצלו בפלאפון תוך כדי החיפושים!

עידן דאוס:

יום רביעי, ה-8.3.2017 אימון מילואים בבא”פ לכיש לפני עליה לחברון, ישנים בפריקסטים על מיטות מרופטות בערב משחק גומלין ליגת האלופות ברצלונה – פסז’ – אין שידור בשעות האלה בשקלית, וגם כולם כבר הספידו אותנו אבל אין מצב שאני לא רואה. גול מהיר של ברצלונה ועוד 2 על גבול המחצית הכניסו את כל החבר’ה לכוננות לילה, יושבים על המיטות וצופים דרך מחשב נייד שהבאתי מבעוד מועד מחובר לאינטרנט בטלפון.

דקה 62′ בום! קבאני מוריד לכולנו את האוויר מהמפרשים ושולח את רוב החבר’ה לישון, מחר קמים מוקדם.

ברצלונה זו ברצלונה אז אין סיכוי שאני מוותר, דקה 80 אני כבר ספון מתחת לשמיכה ומציץ למחשב ולטלפון לסירוגין.

דקה 88 ניימאר בכדור חופשי מטורף, לא עוברות 3 דקות ופנדל נשרק לטובתנו, זה כבר 5-1, אני יושב דרוך, מתלבט אם להעיר את החבר שלידי אבל בכל זאת לא רוצה לבאס אותו. דקה 95 אני שוב במצב מאוזן ואז הגיע רוברטו (לפני שקורל השפיעה עליו) ושם את הכדור ברשת. תוך שניות אני קופץ מהמיטה, רץ יחף באמוק בין הפריקסטים וצועק ישששש גולללל לא היה כדבר הזההההה! מסתבר שיש עוד פריקסט שצפה במשחק וכבר כל הרחבה התמלאה חיילים שלא הבינו מה נפל עליהם. מיותר לציין שבבוקר קמתי עם חיוך מאוזן לאוזן.

שמעון בן לולו:

ב2018 זכיתי בצמד כרטיסים לקלאסיקו בברנבאו (שבו ניצחנו 3-0 עם הבישול האגדי של מסי בלי נעל) טסתי עם Boaz Bitran שנינו היינו חיילים ואוהדי ברצלונה שרופים, וזכיתי יומיים לפני הקלאסיקו וכל הבסיס היה סגור בגלל ההדממה של חנוכה אז לא נתנו לנו אישור טיסה, אבל זה היה ההזדמנות הראשונה שלי לראות את מסי אז לא יכולתי לוותר, אז טסנו בלי אישור וכשגילו את זה נכנסנו למשפט אצל סגן אלוף (רצו להעיף אותי מהתפקיד, מהישיבת הסדר בזמנו, להכניס אותי לכלא והרבה עונשים אבל בסוף זה הסתדר) אבל אני שמח שהלכתי כי לראות את מסי זה אחד הרגעים הכי מרגשים שהיו לי בחיים, וברור שהחוויה הכי טובה שהייתה לי בצבא

נ.ב הכרטיס שקיבלתי היה ליציע ריאל, אז נכנסתי ליציע עם חולצת ברצלונה מתחת לסוודר וכשהתחיל המשחק הורדתי את הסוודר בנס לא פירקו אותי מכות…

יוסי לוי:

תרג”ד ענקי ברמת הגולן ברגע שהגענו לנקודת כינוס כוחות אחרי שעות של תרגילים ומסעות נכנסתי לאחת המשאיות של הגדוד יחד עם אחג הנהגים והדלקנו ברצלונה פריז בקאמפ נואו באותה 6-1 היסטורי מלאי אמונה שאפשר לעלות תוך כדי שאנחנו מוקפצים יצאתי מהמשאית עם הפלאפון בתוך הווסט עם השידור של המשחק וצפיתי בו תוך כדי התרגיל בכל רגע שהתאפשר

סתיו בן דוד:

אמצע הכשרת לוחם בסיירת , מבקש אישור מהמפקד לטלפון בטענה שאני מרגיש שמשהו רע יקרה בבית , במציאות צופה בבארסה מפסידה 8-2 לבאיירן ואז המפקד שואל למה אני בוכה , ואמרתי לו שמת לי הכלב.

קובי:

 אני לאחר שירות צבאי קרבי בגבעתי. בזמן המשחק המדובר נגד פאריס סן ז׳רמן ה6-1 כמובן, היתי מ״מ בגדוד צבר. בזמן המשחק היתה לנו סוג של פעילות מבצעית באיזור איו״ש ( איזור ללא קליטה). כדי לראות את המשחק הזה פיצלתי את הצוות ל-2 צוותים ונתתי לכל חצי לצפות במחצית באינטרנט על גבעה עם הסוואה שרק בה היה קליטה של אינטרנט.

דותן:

אוהד ברצלונה כבר 20 שנה. אח תאום אוהד ריאל שרוף. (חוויה בפני עצמה – אישתי כמובן בארסה ואישתו ריאל).

שירתתי בגבעתי, לוחם, מפקד וקצין (מפקד מחלקה). כבר בגיבוש של הסיירת כל לוחם היה צריך לדבר על נושא מסויים חמש דקות וכמובן שכולם בחרו בנושא מתוחכם מתוך נושאים מדעיים שונים (פיזיקה, פילוסופיה וכו’). אני החלטתי להרצות על העליונות של איניסטה מעל כולם (כןכן, במובנים מסוימים גם מעל רונלאדו ומסי). לא התקבלתי לסיירת אבל היה מדהים 

אחרי כמה שנים טובות, באחד המסעות לקראת המסע כומתה של החיילים שלי, אני מוביל 38 חיילים מאחורי בשני תורים ולאט לאט אני מגביר קצב, מוציא את הפלאפון ומתחיל לראות את הקלאסיקו (0-0). אף אחד מהחיילים שלי עד היום לא יודע על זה, אבל כולם ידעו שבמשחק של בארסה לא פונים למפקצ, ופונים רק לסמל או למ”כים.

עמית ברלינסקי:

1) באימון המתקדם, אפריל 2016, היה קלאסיקו במוצאי שבת. ביקשתי מהמפקד שלי אישור לצפות במשחק איפשהו בבסיס. הוא אמר שאי אפשר, אך אישר לי לא להיות במסדר של סוף שעת ט”ש, ולהישאר ער ולצפות בטלפון שלי. בסוף נוהל שבת, מעט לפני שהקלאסיקו התחיל, היינו צריכים להתארגן לירידה לצאלים למחרת, אז היה מסדר ציוד וסחיבת מיטות צרפתיות. ידעתי שהזמן הזה הולך לפגוע לי במשחק, אז פשוט רצתי וסחבתי בנגלות את הציוד של חברים שלי, שהתעכבו. רצתי עם כמה מיטות בנגלות בכל פעם. הייתי ברמת הפעילות הכי גבוהה שהייתי בה בשירות. לצערי לא הספקתי לצפות בתחילת המשחק, והספקתי לראות החל מדקה ארבעים. השתדלתי לא להעיר את החברים שלי כשפיקה כבש.

2) באמצע האימון המתקדם, סיפרתי לחברים שלי בצבא שאני משנן תוצאות של משחקים בזמן השמירות כדי להעביר את הזמן. אמרתי שאני זוכר תוצאות של עונות שלמות אחורה. הם התלהבו ובחנו אותי. השמועה הגיעה גם אל הסגל. במסע כומתה הייתי קשר של הסמל, והוא שלח אותי למסור הודעות לסמלים האחרים ולמ”כים האחרים במחלקה. במקום ההודעות, הם שאלו אותי על תוצאות של בארסה וחיפשו להפיל אותי. לא הצליחו.

3) השמועה המשיכה גם כשהייתי בסדיר. הייתי עם תנאים טובים יותר, והייתה לי הפריבילגיה לצפות במשחק של בארסה בגביע. תוך כדי, הרס”ג הגיע סתם לעבור בין החדרים, וסיפרו לו על היכולת המיוחדת שלי. הוא ניסה לשאול אותי כמה שאלות, ומבלי להפנות אליו כל כך את המבט, עניתי לו את תוצאות המשחקים וכובשי השערים. בשאלות על קלאסיקואים ציינתי גם תאריכים. הוא ניסה להתקיל אותי וסתם שלף תאריך. הוא אמר שאם אני עונה נכון הוא נותן לי פרס. התאריך שנתן היה – 11/3/2007. הוא שאל מה בארסה עשתה באותו יום. עניתי שכלום, כי יום לפני כן היה קלאסיקו שנגמר ב3-3. הוא חיפש את המשחק בגוגל והיה בהלם. הוא הלך, וחזר עם רמקול קטן ונתן לי אותו.

חן טוריאל:

חיכיתי למשפט בבסיס היו כמה אנשים אחריי בתור למשפט, בלי לשים לב נתתי לכולם לעקוף במשך שעתיים בישביל לראות ברצלונה סביליה והשיא היה שהרסרית יצאה למסדרון עצבנית וחשבה שברחתי מהבסיס בלי להישפטֿ

רז אסף:

אני באבט”ש במחסום ארז והשמירה שלי נופלת בדיוק על הקלאסיקו. לא מוצא מחליף, מבקש מכל העולם ואין. עושה דיל עם הקצין, תן לי שעה וחצי לראות את המשחק, אני מחזיר לך 3 שעות שמירה. הוא הסכים ואני (ועוד מלא חיילים אוהדי בארסה) צורחים לשמיים. בחיים לא שמחתי לשמור שעה וחצי אקסטרא בצבא. תודה לאטו ולצמד של רונאלדיניו

אורי כהן:

חצי גמר ליגת האלופות ב2019, ברצלונה נגד ליברפול. לא אספר כל הגומלין שצפיתי בו בחדר ועשה לי חור בלב, אלא דווקא על המשחק הראשון בו ניצחנו 3-0. ארגנתי פעילות חינוך למספר חיילים (היה היום האחרון שאפשר לקיים אותה) וכשהתחתנו את פעילות החינוך פשוט פתחתי את המשחק במחשב. החיילים שאלו לפשר המעשה ואני הסברתי להם בנימוס שאין חינוך יותר טוב מלראות את ברצלונה משחקת על המגרש! בחוויה הייחודית הזאת נכח גם אוהד ליברפול שבאותו משחק קיבל שיעור חינוך אישי ובגומלין לימד אותי שיעור על צניעות.. מה שנקרא מכל מלמדיי השכלתי…. סיפור אחד מיני רבים על צפיה במשחקי בארסה בבסיס

שי וינטרוב:

במשחק האחרון של בארסה נגד אתלטיקו העונה חבר הוקפץ להחליף אותי בשמירה כי במקרה כאבה לי מאוד הבטן ולא יכולתי להמשיך לשמור הוא לא בדיוק אהב את זה 

עמית דנוך:

מרץ 17 חייל צעיר באימון מתקדם, שבוע מחלקה בבסיס נבי מוסא שבדרום, כל הפלוגה נמצאת בשבוע שלם של תרגילי מחלקה, כמובן שאני וחבר לכיתה שלי שאוהדים שרופים של בארסה לא שוכחים שיש משחק שכמעט בלתי אפשרי לנצח אותו, אבל עדיין עם תקוות שיחול שוב הניצוץ ההוא מאי שם מהמשחק במילאן, שבארסה תראה את האופי המדהים שלה, חוזרים מהשבוע שטח המעייף והמייגע הזה, וכל מה שחושבים עליו ומתפללים שיהיה קליטה כדי לראות את המשחק, חדרים מקרטון מטר על מטר, 6 חיילים בחדר, ואכן אנחנו מצליחים למצוא קישור שרואים את המשחק על מיטה מברזל 6 אנשים מסביב לפלאפון אחד קטן, 2 קבוצות כאלה היו אחד מול השנייה חדר מול חדר, הקטע המצחיק ששידור אחד היה בדילאי מהשידור השני אז כל פעם שהיה גול שמענו את החדר השני צועק, אבל הדבר המדהים הוא שבדיוק בגול היחיד והמיוחד שכולנו קוססים ציפורניים ועם דפיקות לב על 200, כן הגול ההוא השישי והמיוחל בדקה האחרונה למשחק 2 השידורים מסונכרנים בדיוק מפחיד, בום הגול השישי, 2 החדרים צרחות בשמיים בכל הפלוגה אפילו המפ יתעורר, כי כמובן היה מאוחר והיינו אמורים לקום ב4 לפנות בוקר לעוד יום שטח, לי אישית היו דמעות בעיניים זה היה אחד הרגעים בצבא שאני לא אשכח אותם!! זו בארסה שאני אוהב זו בארסה המרגשת!

יונתן אבולפיה:

11 לנובמבר 2018 , משחק ראשון שאני טס במהלך הצבא (משחק ראשון שאני לוקח את הבת זוג שלי) , מתחילה הסלמה בעזה. לצערי מפסידים 4-3 לבטיס, אחרי המשחק מתקשרים אליי שאני אחזור לארץ. גם הפסד וגם מוקפץ לארץ…

רון לויט:

לפני שנתיים במשחק של ליברפול נגד ברצלונה החצי גמר הראשון כמובן שזה יפול כמו כל שנה על ערב יום השואה. התאספנו בחדר בבסיס משהו כמו 10 איש והתחלנו לחפש קישורים לצפייה ואין כלום עד שלבסוף מצאנו קישור ביוטיוב עם מסך 2 אינץ’ ומלא כתוביות בערבית מסביב למסך המשדר את המשחק(מזל שהיה איתנו חבר דרוזי שתרגם את מה שהשדרן שידר ואת כל המסביב) בשער המטורף של מסי הלך לכל החדר הגרון צרחות של החיים יום למחרת התחילו לרוץ בבסיס שאלות אם מישהו שמע צעקות צרחות חשבו קרה משהו למישהו ללא ספק אחת החוויות משחק הכי גדולות ומצחיקות שהיו לי עם ברצלונה.

דוד זוסמן:

אימון באל פורן, אני מפקד נגמ״ש מחלקה 7, מול המסך דוקר נ״צ לירי מרגמות, ומעל המסך הזה…מסך אחר עם רבע גמר ליגת האלופות ברצלונה נגד אתלטיקו (2016).

מערכת בארסה מאניה

מה אוהדי בארסה אומרים

פנקו את עצמכם ואת הבית שלכם!

מוצרי ברצלונה מקוריים עם משלוח לישראל

הסקר!

האפליקציה שלנו

התוסף שלנו לכרום