ג׳רי התראיין ליוטיובר המפורסם והיה פחות פוליטקלי קורקטי מראיון עם עיתונאי ממוצע.
לא זוכר חסד נעורים לברתומאו: “אני חושב שהעבודה של הנשיא היא לנהל את המועדון בצורה שאפשר לפתור כל בעיה שמגיעה לדלת. ברתומאו עשה דלגציה לכל בעיה, התחמק ולפעמים הוסיף אש למדורה קיימת. בסוף במקום לפתור בעיה אחת נהיה הר של בעיות”.
“היחסים שלי איתו היו רשמיים. כבן אדם הוא לא היה רע, אבל הוא לא לקח פיקוד. הזמנתי אותו למתחם האימונים כמה פעמים להיות בחדר ההלבשה, הוא לא הופיע”.
“זאת הייתה תקופה מורכבת עם ברתומאו ולא רק בגלל הקורונה. נשיא צריך לנהל גם במצב קשים ולקבל החלטות לא פופולריות”.
“פלורנטינו פרס מחזיק באישיות כזאת, ברתומאו לא. שים לב להארכת החוזה של ראמוס במדריד, שם לנשיא יש כוח ולשחקן פחות”.
“כששחקנים יודעים דברים שהנשיא לא, שם מתחילות הבעיות. וזה רק התדרדר משם. הם יכולים להגיד שהם ניהלו את המועדון בצורה הטובה ביותר שהיה אפשר אבל זה לא היה ככה בפועל. אם השחקנים קיבלו החלטות, זה בגלל שביקשו מאיתנו לקבל החלטות שאף אחד לא רצה לקחת עליהן אחריות. בסופו של דבר השחקנים כאן לשחק כדורגל, כמה פחות החלטות שהם יקבלו, יותר טוב”.
“אני לא חושב שמסי וראמוס שולטים מקבלים החלטות. יש להם קול והם יכולים להביע דעה, אבל משם החלטות יכולות ללכת לכאן ולכאן. כשיש הנהלה חזקה ונשיא חזק, לשחקן אין הרבה מה להגיד”.
“בדיחות הנוביטה? אני לא יודע מאיפה זה הגיע, אבל שמעתי עליהן הרבה”.
“כשגדלתי בלה מאסיה האשימו אותי כשאני שם בגלל קומבינות עם סבא שלי, שהיה חבר הנהלה”.
“אני ארצה לפרוש בבארסה. אני משחק רק כי אני אוהב את המועדון הזה. כשאראה שאני לא יכול יותר לתרום, אפרוש. אני יודע שמצפים לי חיים אחרים אחרי שאתלה את הנעליים”.
על סוארס באתלטיקו במתנה: “תשאל את מי ששיחרר אותו, זאת לא האשמה שלי”.
“אני בחיים לא אלבש חולצה של מדריד. אם כי בבית יש לי חולצות של כריסטיאנו, ראמוס ובנזמה. יש לי יחסים טובים עם ראמוס, כמו שאר שחקני מדריד”.
על הפציעה: “אני במצב טוב יותר ממה שחשבתי שאהיה בו. אני צריך עוד לחזור לרוץ, להתרגל לזה, אבל זה הולך טוב. ההחלטה לא לנתח וללכת על טיפול שמרני הייתה בינתיים נכונה”.
“אני יודע שלשחקן הגנה בפרופיל שלי זה מורכב לצאת להגן ליד הקווים שם יש שחקנים מהירים מאוד”.
השיפוט בעונה שעברה: “זה היה הדברים האבוסרדים שראיתי בחיי. שופט לשעבר (איטורלדה גונזאלס) אמר ש 85% מהשופטים הם מדרידיסטאס, איך הם לא ישרקו לטובתם? אני יודע שהם מנסים להיות מקצועיים אבל ברגעי ספק אתה רואה מה הם עושים. שמע הדחיפה על דה יונג שנה שעברה בבילבאו הייתה הזויה, נגד סוסיאדאד היו 4 פעמים החלטות שיכלו ללכת לכל כיוון, וכולן הלכו לכיוון שלהם. היד של בנזמה, השער של סוסיאדד שנפסל בגלל שחקן שבכלל לא הפריע לקורטואה, אנחנו התרגלנו לזה.”.
על אראוחו: “עם אראוחו יש לבארסה בלם ל 10-15 שנים. יש לו הכל. יש לו שכל, יש לו כוח, עוצמה והוא חזק מנטלית. עכשיו הייתה לו הזדמנות לקבל במה, והוא ניצל אותה”.
“הבורופקס של מסי היה מצב מורכב לכולם. אני לא יודע מה תהיה החלטה הסופית שלו. כרגע הוא שמח ועם רעב לנצח”.
“היו לי יחסים טובים עם כריסטיאנו. במנצ’סטר לא חשבתי שהוא יהיה שחקן שיזכה 5 פעמים בכדור הזהב. אבל ליאו הוא אחר. התאמנתי איתו מגיל 13 עד 17 וידעתי שהוא יהיה הטוב מכולם”.
“אני בעד תשלום מיסים גבוה לעשירים. זה עוזר לכולם לקבל שירותים ציבוריים שאחרת היו הופכים לפרטיים, כמו בארה”ב”.
“הארכת החוזה של ניימאר? אני לא רוצה לדבר על ניימאר. זה נושא רגיש בברצלונה “.
“להיות נשיא? אני בעיקר לומד עכשיו. מהתקופות הטובות והתקופות הרעות”.
“פחד ממוות? לא. אני אעדיף למות צעיר מאשר להיות איזו סבתא שצריכה השגחה”.
“אין לי בעיה עם ביקורת. אם מבקרים אותך סימן שאתה רלוונטי. אוהדים ספרדים שרקו לי בוז תוך כדי שאני שחקן הנבחרת. מבקרים אותי בבוקר וגזרי הביקורת האלה נשלחים לפח באמצע היום. אלה החיים, יום אחד יהללו אותך ויום למחרת יחפשו לפרק אותך, אז אתה עוטף את עצמך ב-1000 שכבות. אחרי זה אתה משתפר ומתאים את עצמך”.
“בשנים האחרונות אכלנו הרבה חרא ואז לומדים להעריך את השנים בהן זכית בהכל. הייתי בן 23 שזכינו במונדיאל. היום אנחנו מעריכים את זה יותר”.
“אל צ׳ירינגיטו המדרידאית? זאת תוכנית מגעילה. מהביקורת שלהם בכלל לא אכפת לי”.
“אני בטוויטר הרבה, זה כמו עיתון. שם נחשפים להכל”.
“האיחורים של דמבלה? מעירים לו על זה. גם כשאני הייתי צעיר היו לי תקריות כאלה. זה מתחיל להשתנות כשיש לך משפחה, שם אתה ממושמע לזמנים”.
לא מתערב בבחירות: “צריך להסתכל לעתיד וללמוד מטעויות העבר. אני מקווה שהסוסיס יצביעו בבחירות גם כשיש מגבלות. שלושת המועמדים טובים”.
“היחס של התקשורת? זה חלק מהדברים שנוצרים בעקבות היותך מפורסם. אתה תחת אור הזרקורים וצריך להתרגל לזה. מה שאנשים רוצים לראות זה אותך טובע. מה שקורה בשנים האחרונות אלה אנשים שהופכים לעיתונאים ופוגעים באחרים. צריך לספר דברי אמת ולכולם מגיע טיפת כבוד”.
“מוריניו? כשהוא עזב הרוחות של הקלאסיקו נרגעו. כשהוא תקע אצבע בעין לטיטו זאת הייתה חציית קו אדום”.
“המשחק הכי כואב בבארסה? נגד אינטר. הגענו באוטובוס בגלל הר הגעש באיסלנד, השופט היה רע. נבדל של מיליטו וגם פסלו לנו שער בגומלין”.