הדברים של פרנקי דה יונג בראיון ל׳גרדיאן׳ הבריטי

פרנקי דה יונג בראיון לגרדיאן: 

אחרי שהגעת, למארקה הייתה כותרת ‘לבוסקטס יש בעיה בשם דה יונג’.

“הדבר הראשון שהוא אמר לי היה ‘נהדר שאתה כאן ואם אתה צריך משהו אני תמיד כאן כדי לעזור’. וכשהגעתי לברצלונה, הוא הציע לי מסעדה והזמין שם מקום בשבילי ובשביל חברתי מיקי. הוא גם הודיע לבעלים מראש שאנחנו מגיעים, כדי שהכל יהיה מסודר בשבילנו”.

“מעולם לא קיבלתי את ההרגשה הזאת של ‘קשר חדש מגיע מה שאומר שאולי אני לא אשחק’. לא, כולם ממש רוצים לעזור לך באמת. הטובים ביותר משחקים ורק אתה יכול להשפיע על זה. זה לא שאפשר להאשים מישהו אחר אם אתה לא משחק. ואני חושב שכולם מרגישים ככה”.

הקלת על עצמך בכך שהתחלת שיעורי ספרדית באייאקס. 

“הספרדית שלי עוד לא הייתה שוטפת, אבל יכולתי להיות ברור ולהבין את הבחורים האחרים. אז למרות העובדה שחייתי מחוץ למדינה בפעם הראשונה בחיי, תהליך השינוי לא היה כל כך גדול”.

איך אתה מרגיש אחרי שנתיים וחצי עם מקום קבוע בקאמפ נואו?

“אני שמח מאוד שאני בברצלונה. מגיל קטן רציתי להיות כאן, אז במובן הזה זה חלום שהתגשם. אבל, כמובן, רציתי לזכות ביותר תארים ממה שעשינו בשנתיים הראשונות שלי. בואו נגיד שציפיתי ליותר מהבחינה הזאת. אבל חוץ מזה, אני מאוד שמח כאן ובתקווה שלעוד הרבה שנים”.

מה השינוי בין קומאן לצ’אבי?

“אני חושב שכמה דברים הם אותו הדבר, כי בברצלונה אתה תמיד משחק באותו הסגנון שלא תלוי במאמן. אבל לכל מאמן יש את הפרטים שלו, כמובן. 

עם צ’אבי שנינו קשרים, פחות או יותר באותה עמדה, אז מהבחינה הזאת הוא יכול ללמד אותי המון. לפעמים אני הולך למשרד שלו ואנחנו נפגשים, הוא מראה לי סרטוני וידאו של המשחקים שלי, ואז הוא מסביר איך הוא רואה אותם ומה אני יכול לעשות כדי להשתפר. אנחנו צופים בקליפים של איך אתה צריך למקם את עצמך ומה עליך לעשות בסיטואציות מסוימות במשחק”.

שיחקת במספר עמדות בברצלונה, מהי המועדפת עליך?

“אין לי בהכרח עמדה אחת שאני ממש רוצה לשחק בה, אבל אני חושב שאני במיטבי כשאני בתפקיד בו אני יכול לגעת בכדור כמה שיותר”.

המשחק נגד אתלטיקו היה עם קהל של 70 אלף אוהדים בפעם השלישית בלבד מאז מרץ 2020.

“שיחקנו במשך כל כך הרבה זמן באצטדיונים ריקים שזה הפך לדי נורמלי. כשיש פחות אווירה אתה מבחין בזה, האדרנלין שלך לא באותה רמה”.

למרות שהאוהדים חזרו, ברצלונה נאלצת להסתגל להיעדרות הרבה יותר קשה: ליונל מסי. איך הגבת על החדשות שהוא הולך?

“דבר ראשון חשבתי שזה לא נכון. אספתי את אבי ואחי משדה התעופה, ואז קיבלתי הודעה: ‘מסי עוזב את ברצלונה’. קצת אחרי קיבלנו אינדיקציות לכך שזה באמת קורה. בהתחלה אתה פשוט לא יכול להאמין לזה, למרות שהיו שמועות כל הקיץ. אבל אף פעם לא לקחתי את זה ברצינות, אז כשזה קרה זה היה שוק טוטאלי”.

“הוא היה הפנים של המועדון, אז כשהוא עזב אחרי כל מה שהוא עשה בשביל המועדון – זו הייתה מכה קשה עבור כולם. אנחנו עדיין מתגעגעים אליו. כשהוא כבר לא במועדון, דברים פתאום מאוד שונים”.

קומאן הסביר שמסי גרם להכל להיראות הרבה יותר טוב עם היכולות הייחודיות שלו. אתה היית צריך להתרגל שמסי כבר לא לידך על המגרש.

“כשהשחקן הזה בקבוצה שלך, אתה פשוט מנסה לחפש אותו כמה שיותר פעמים שאפשר על המגרש – כדי שהמשחק יסתגל אליו. זה הדבר ההגיוני לעשות. אז כשהוא עוזב, אתה צריך להסתגל לזה כשחקן וכך כל הקבוצה”.

מה הופך את מסי לכה מיוחד?

“אני חושב שהוא הטוב מכולם פחות או יותר בכל האספקטים של הכדורגל. כשעשינו תרגילי סיומת, הוא היה הכי טוב. כשעשינו תרגילי משחק מיקום, הוא היה הכי טוב. בכל משחק אימון או תרגיל שעשינו, הוא היה הכי טוב. ואני לא מגזים, כי שום מחמאה לגביו היא לא מוגזמת. הוא הטוב ביותר אי פעם”.

עידן

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו