אין כמו ההרגשה הזאת, האנדרלין הזה, את החופש שלקחתם מהעבודה כדי לראות עוד פעם את המשחק, הצעיף, החולצה ששוב מתנוססת בגאווה על כרס הבירה, החיוך המדושן, והפרצוף של הקנאיים. PRICELESS.
וידאו של המשחק תוכלו למצוא פה, ניתוח טקטי של המשחק תוכלו למצוא פה, בפסקאות הבאות נדבר על דברים אחרים מטקטיקה.
תזכורת לציטוט שלי בפוסט משחק אחרי המשחק הראשון:
אני לא זורק שום דבר לפח בגומלין. בארסה בקאמפ נואו שווה שלושה שערים מול כל קבוצה, כולל מילאן בשנה שעברה, ודקות הפתיחה נגד הרוסונרי בגומלין אשתקד היו עם כדורגל יוצא מן הכלל. בשביל זה נצטרך משחק על, בלי ספק, אבל לא משהו שאנחנו לא מסוגלים לעשות.
בינתיים, תנו לקשקשנים ולמצעד המאוננים השנתי לשמוח במפלה הקטלונית, אנחנו עוד לא הרמנו ידיים.
יש מעט מאוד דברים משמחים יותר מלהביא לאטמה לילדה צעקנית, או ערס קטן ומעצבן, וככה בדיוק התנהגו משפריצי הניטים למיניהם עם נפילת ציר הרשע (לשבועיים) במצעד האוננות השנתי שלהם: הרצונים, האקרמנים, הקורבה תחת (שתהו למה לא פירגנו למשחק העל שלהם), ההילאלים, השגיא כהנים, ושאר האפסים שקיבלו תשובה יוצאת מן הכלל לרקטום הכואב והדואב שלהם.
ג’ורדי ראורה אמר שגם אם בארסה הייתה מודחת, הוא היה שמח מהגישה וצורת המשחק. ומבחינת גישה למשחק, כולם פה מבחינתי מקבלים 10, בארסה הייתה צריכה משחק כזה, הקהל היה צריך משחק כזה, אירופה הייתה צריכה משחק כזה. הגיע הזמן שיגיע המשחק הזה בו דברים מתחברים לנו כמו שצריך, גם עם קצת עזרה מפורטונה, ובלי שום תירוץ שופטים.
אני ארשה לעצמי למחזר שוב, כי יש כמה כסילים שלא מבינים שמדובר בבני אדם ולא מכונות, והיכולת לספק משחק כזה כמו אמש, אחרי רכבת הרים מטורפת מבחינה אמוציונאלית בדאגה לחברים מחדר ההלבשה, רצף של תוצאות לא טובות ושובע של אליפות בכיס, מעידה באמת על הגדולה של הקבוצה הזאת.
זה לא אומר שחזרנו בנקל להיות הקבוצה הכי טובה בעולם, יש לנו את אותן הבעיות הידועות ויש גם קבוצות ברבע הגמר שידעו לנצל אותן. מה שכן המשחק הזה בוודאי יוסיף זה אמונה עצמית, וזה בוסט עצום לשלבים הבאים.
התעכבתי עם הסיקור בגלל שאיבדתי אמש קרוב משפחה, לא מדרגה ראשונה, אבל אדם מדהים, ארגנטינאי מלידה, שרוף על מסי עם מוצ’ו סימפטיה לבארסה. בפעם האחרונה שיצא לנו לשבת באריכות על בירה ובשר (כמובן), הוא דיבר על החלום שלו להגיע לקאמפ נואו. את מארדונה הוא ראה מהשורה הרביעית במונומנטאל של ריבר, “אבל יותר חשוב לראות את מסי”, דיברנו על כך שכשהוא יחלים וירגיש קצת יותר טוב אקח אותו, אבל המחלה החשוכה הזאת כילתה לו את החלום. כל בליל המילים ששפכתי כאן מוקדש קודם כל עבורו, דב (לואיס) זכרו לברכה, אני בטוח שבגן עדן יש מנוי חופשי לקאמפ נואו.
הטוב: רבע גמר. ההגרלה ביום שישי ב 13:00.
הרע: אין כח לעוד קלאסיקו.
המכוער: רוביניו ובאלוטלי עדיין רוקדים?
ברצלונה |
מילאן |
||
השחקן |
ציון |
השחקן |
ציון |
ואלדס |
6 |
אביאטי |
6 |
אלבס |
8 |
אבאטה |
7 |
פיקה |
9 |
מקסס |
4 |
מסצ’ראנו |
9 |
זפאטה |
5 |
אלבה |
9 |
קונסטאנט |
5 |
צ’אבי |
9 |
מונטליבו |
5 |
בוסקטס |
10 |
אמברוסיני |
4 |
אינייסטה |
9 |
פלאמיני |
4 |
פדרו |
6 |
בואטנג | 3 |
מסי |
10 |
ניאנג |
3 |
וייה |
8 |
שרוואי |
5 |
חילופים |
חילופים |
||
אלכסיס – 74′ |
7 |
רוביניו |
4 |
פויול – 77′ |
לא שיחק מספיק |
מונטארי |
2 |
אדריאנו – 83′ | לא שיחק מספיק | בויאן | 5 |
סטטיסטיקה |
ברצלונה |
מילאן |
ניסיונות לשער |
13 |
7 |
מתוכן למסגרת |
7 |
2 |
קרנות |
6 |
3 |
עבירות |
6 |
17 |
צהובים |
1 |
3 |
החזקת כדור |
67% |
34% |
94,944 צופים בקאמפ נואו.