ברצלונה הציגה בחמישי הקודם את הדו”ח הפיננסי שלה לעונת 2015/16. הדו”ח הראה כמה תוצאות חיוביות מאוד, עם הכנסות שיא של 678.9 מיליון אירו ורווח נקי (אחרי מס) של 28.7 מיליון אירו: 8.7 מיליון יותר מאשר התקציב החזוי בתחילת העונה.
“זו הייתה עונה יוצאת דופן”, אומרת סגנית הנשיא לעניינים פיננסיים סוזנה מונחה. “אני רוצה לברך את כולם כי נעשה פה עבודה נהדרת. הפסיקה בקאן ריגלט היא בושה. בלי ההחלטה הזו התוצאות היו אפילו טובות יותר”, היא הדגישה.
היא הוסיפה: “הולך לנו טוב. אם במחלקת הספורט מבקשים מאיתנו לעשות מאמץ לגבי משהו, נסכים כי אנחנו יכולים לעשות זאת. ההחתמה של אנדרה גומש הייתה הזדמנות שראינו בשוק ולקחנו אותה.” בהקשר הזה, היא גם העירה כי “המועדון יכול להרשות לעצמו לשלם עבור הסגל הטוב בעולם. התחרותיות של המועדון ממשיכה לצמוח בגזרת המשכורות כי אנחנו מייצרים הכנסות גבוהות. האחוז שאנו מקצים למשכורות ממשיך לגדול. לא היה שום קושי בשמירה על השחקנים הטובים ביותר של המועדון.”
סך ההכנסות שהושגו השנה, 679 מיליון אירו, הוא הגבוה ביותר בהיסטוריית המועדון. הוא גבוה ב-45.9 מיליון אירו (7%) מההכנסות שההנהלה חזתה שתשיג לפי התקציב לעונה זו, והוא גבוה ב-12% (71.2 מיליון אירו) מההכנסות של העונה הקודמת, כשגם אז היה מדובר בשיא היסטורי.
“זה יהיה קשה לעבור את ההכנסות של העונה הזו. אהיה מרוצה אם נגיע קרוב ל-700 מיליון אירו בעונה הבאה.”, הצהירה מונחה. התקציב של המעודון לעונת 2016/17 יוצג קרוב לוודאי באזור ספטמבר ואז הוא יאושר על ידי האסיפה הכללית באוקטובר. אחת הסיבות לכך שכנראה לא תהיה עוד עלייה גדולה בהכנסות בעונה הבאה היא חידוש החסות על החולצה על קטאר איירווייז באותם התנאים כמו בחוזה הקודם. לגבי עסקה זו, סגנית הנשיא אומרת כי “לעלות מ-0 ל-35 מיליון אירו זה חדשות טובות כי אנחנו יכולים לשמור על רמת ההכנסות שלנו, ואנחנו צריכים לזכור שזה עדיין הסכם החסות השלישי בטיבו בעולם הכדורגל. למעשה, אם אנחנו מתחשבים בחוזים עם נייקי, בקו וקטאר, החולצה של בארסה מקבלת את ההכנסות הגבוהות בעולם.”
המועדון נהנה מהכנסות גבוהות יותר באופן מיוחד במחלקת השיווק. ההכנסות גדלו ב-43 מיליון אירו במחלקה זו, עלייה של 19% מהעונה הקודמת, עד לסכום של 268 מיליון אירו. זהו סכום שמבוסס היטב מעל ההכנסות בשאר המחלקות. 24 מיליון אירו מכך מגיעים מהעסקה החדשה עם נייקי, שנחתמה לפני סוף העונה. חידוש החוזה עם הענקית האמריקאית הניב תשלום מקדמה של 12 מיליון אירו על “ביצועים משביעי רצון” של החוזה הקודם ועוד 12 מיליון אירו על רישויים, בסך הכול 24 מיליון אירו לעומת 13 מיליון אירו בעונה הקודמת.
לפי Palco23.com, אתר שמתמחה בפיננסיים בעולם הספורט, פנצ’ו שרודר, מנכ”ל המועדון, הבהיר שהכסף הנוסף מנייקי הוא לא בונוס על חתימה, מכיוון שלא היה ניתן ליחס את הבונוס לשנה אחת בלבד, בהתחשב בעובדה שצריך לפצל אותו לכל השנים בהן ההסכם תקף, קרי עד 2028, אז נגמר ההסכם החדש עם נייקי. מחלקת השיווק גם נהנתה מהכנסות מהמסע בארה”ב שהקבוצה עשתה בקיץ הקודם ומחסויות משניות חדשות.
עוד מחלקה שבה נרשמה עלייה בהכנסות היא מחלקת הכרטיסים, שם הונהג הנוהל ה”אגרסיבי” של המנויים בשם “סיינט ליורה” (Seient Lliure). לפי כך, חברי המועדון דווקא הרוויחו יותר כסף, כך שהייתה ירידה ב-3% ברווח שמגיע מחברי המועדון, אך במכירות הכרטיסים ההכנסה עלתה ב-9 מיליון אירו. כמו כן, ההכנסות מהמוזיאון עלו ב-20% עד כדי 35 מיליון אירו. ההכנסות מאירועים של המועדון עלו מ-3 מיליון אירו ל-7 מיליון אירו.
בגזרת מכירת השחקנים, הרוויח המועדון 48.4 מיליון אירו, אחרי עזיבתם של פדרו, אדאמה, גרימלדו ושחקן הכדוריד קרבאטיץ’ לפריז סן-ז’רמן.
ההשפעה של הפסיקה בקאן ריגלט
ההנהלה החליטה לכלול את ההשפעות הכספיות שעולות מהפסיקה בקאן ריגאלט(אם לא קראתם, חובה קריאה!) לחשבון של עונת 2015/16. “המסמכים החוקיים היו מאפשרים לנו לכלול את העסקה הזו בחשבונות של שנת 2005, אז המכירה בוצעה, אך חשבנו שזה עלול להוביל לתסביך חברתי ומשפטי שלא שווה להיכנס אליו. זה גם לא אופטימלי מנקודת מבט פיסקלית והיה עולה לנו יותר. לפי כך, החלטנו לכלול את הנושא תחת הניהול הרגיל של המועדון.”
מונחה הסבירה שעל אף שהמועדון נאלץ לשלם ל”אינמוביליאריה מאר” 47 מיליון אירו על המכירה הכושלת של הקרקע, ההשפעה נטו על החשבונות של המועדון עומדת על 30 מיליון אירו, שמחולקים לפי 11.67 מיליון אירו של הוצאה פיננסית על ריבית ו-17.9 מיליון אירו כהפרשה.
ההפרש עד 47 מיליון אירו מוסבר בעזרת זה שכבר במכירה המקורית שמו בצד 7.38 מיליון אירו לכיסוי ההוצאות על הפיתוח העירוני של האזור. הכסף הזה כעת שוחרר בעקבות הפסיקה ונכלל כהכנסה בחשבונות של המועדון. 10 מיליון אירו נוספים מגיעים משווי השוק הנוכחי של הקרקע, שהוא כעת שוב נכס של המועדון, סכום שהוערך על ידי חברת Gesval. ההערכה הזו מבוססת על ההנחה שהקרקע תפותח תוך 3 שנים. המועדון הפריש 2 מיליון אירו נוספים כדי לכסות כל הוצאה פוטנציאלית שהיא.
עוד סוגייה משפטית שנסגרה השנה היא המקרה של ניימאר. הושג הסכם לפיו המועדון הכיר באשמתו בשני סעיפים פיננסיים, וכך הוא נאלץ לשלם קנס של 5.5 מיליון אירו. סכום הכסף שהופרש לצורך כיסוי העלות של המשפט היה גבוה יותר מהקנס, כך ש-6 מיליון אירו נוספים יכולים להיות חופשיים ואף להיספר כהכנסה של המועדון.
במילים אחרות, ההשפעה הכספית של הפסיקה בקאן ריגלט כוסתה על ידי שחרור הכסף שהופרש לצורך הפיתוח של האזור וההעברה של ניימאר, בנוסף לכסף הנוסף שהגיע מנייקי.
ההוצאות בשליטה
הדו”ח הכספי גם מראה שההוצאות של המועדון גדלו רק ב-8%, גידול קטן יותר מאשר זה של ההכנסות. כעת ההוצאות עומדות על 630 מיליון אירו, ואילולא הפסיקה יוצאת הדופן של קאן ריגלט, הגידול בהוצאות היה עומד רק על 5%.
ההשקעה במשכורות גדלה רק ב-4% לכדי 435 מיליון אירו. בהיבט הזה חשוב לציין עוד נקודה חיובית: העובדה שהיחס בין המשכורות להכנסות ירד ביחס לעונה הקודמת, מ-73% ל-69% (ואם נתחשב רק במשכורות של הקבוצה הבוגרת, מדובר ב-63%), מה שאומר שאנחנו בטווח המומלץ (עד 70%). מונחה אמרה שהמשכורות נמצאות “תחת שליטה”, בהתחשב בכך שהעלייה בהוצאה הזו קטנה יותר מהעלייה בהכנסות של המועדון. “העלייה הזו במשכורות נמצאת בדיוק איפה שציפינו שתהיה. אם אנחנו מתחת ל-70% אנחנו כבר יודעים שלמועדון יהיו הכנסות”, היא הוסיפה. מונחה הודיתה שבהקשר הנוכחי, מכירת שחקנים היא דרך לשימור ההכנסות, כי העזיבה שלהם עוזרת לפצות על הוצאות הפחת הגדולות (כן, מסתבר שלשחקנים יש פחת).
בשאר המחלקות, העלייה בהוצאות מסתכמת בעיקר במשכורות שלא במחלקת הספורט – שם המועדון חווה עלייה ב-3% עד 37 מיליון אירו, אף על פי שהחלק הניהולי של המועדון מעסיק כיום מעל ל-400 עובדים, 10% יותר מאשר העונה הקודמת. הוצאות הניצול עלו ב-10%, עלייה אותה מייחס המועדון להוצאות הנסיעה לאליפות העולם לקבוצות שנערכה ביפן.
הוצאות השכר המשפטי ירדו. בעונת 2014/15 שילם המועדון 2.3 מיליון אירו לייעוץ חיצוני, השנה רק 1.6 מיליון אירו.
בסוף השנה הפיסקלית, הזכויות על סמואל אומטיטי נרכשו ב-25 מיליון אירו, ולאחר סיום השנה הפיסקלית הזו, המועדון החתים גם את לוקה דין, דניס סוארס ואנדרה גומש. מונחה הסבירה שהמועדון יכול להוציא עוד 20-24 מיליון אירו בקיץ הזה על החתמות חדשות, כי ההחתמה של אנדרה גומש לא נספרת בתקציב ההעברות של 60 מיליון אירו לקיץ הזה. ההעברה הזו נחשבת כהזדמנות בשוק והכסף יילקח מתקציב ההעברות של הקיץ הבא.
כמו כן חשוב לציין כי בעונת 2016/17 ייכנסו לתוקף חידושי החוזים של סרחיו בוסקטס, ניימאר וחאבייר מסצ’ראנו, מה שיביא לעלייה בהוצאות על המשכורות.
ירידה חשובה בחוב
מלבד העובדה שהיחס בין המשכורות להכנסות היה מעל היחס המומלץ, הדו”ח הפיננסי הציג בעיה נוספת: היחס בין החוב נטו ל{רווח לפני ריבית מסים פחת והפחתות} (3.12) היה מעל הגבול העליון (2.75) שמאפשר התקנון של המועדון, ואם ההנהלה לא מצליחה להביא את היחס מתחת לגבול העליון תוך שנתיים, עליה להתפטר.
בעונה הזו, החוב נטו של המועדון ירד מ-328 מיליון אירו ל-271.4 מיליון אירו, והרווח לפני ריבית מסים פחת והפחתות עלה מ-105 מיליון אירו ל-140 מיליון אירו (הרווח השני בגובהו בהיסטוריית המועדון), מה שאומר שהיחס הוא כעת 1.94, הרבה יותר נמוך מהמספר שמוגדר בתקנון. סעיף 67 מציין כי עד סוף עונת 2017/18, היחס הזה צריך להיות פחות מ-2, עם ירידה הדרגתית בכל עונה עד 2018: בעונת 2014/15 היחס המקסימלי הוא 2.75, בעונת 2015/16 הוא 2.5, בעונת 2016/17 הוא 2.25 והחל מעונת 2017/18 הוא 2. מונחה העירה על כך שללא ההשפעה של קאן ריגלט, החוב היה יורד עד ל-87 מיליון אירו והיחס היה 1.72.
מאז 2010, הקטין המועדון את חובו ב-159.2 מיליון אירו, והוא במסלול להקטינו עד מתחת ל-200 מיליון אירו, הגבול העליון שהציב המועדון כתנאי לתחילת העבודה על פרויקט אספאי בארסה (חידוש מתחם האצטדיון).
החוב נטו לא כולל בתוכו “סעיפים של השקעות בלתי רגילות בפרויקטים בנכסים המוחשיים של המועדון שישומשו לצרכים הספורטיביים של המועדון ולפעילות השגרתיות” (כן, זה ארוך, ועוד קיצרתי את זה), כך שהחוב שמצטבר עבור אספאי בארסה לא משפיע על היחס הזה. עד כה הפרויקט הזה הוסיף לחוב של המועדון כ-16 מיליון אירו.
בנוסף, מונחה הסבירה שההלוואה שנלקחה ב-2010 שולמה במלואה, מה שאומר שהמועדון לא חייב שום כסף לבנקים וכל החובות שלו הם למועדונים אחרים (שהרי העברות משולמות בתשלומים) או לגופים אחרים.
הכוח של ההון העצמי
הכוח של ההון העצמי של המועדון ממשיך לצמוח כתוצאה מההשקעות שנעשו בשיפור המתקנים והנכסים שלו. העונה הושקעו 19.7 מיליון אירו בתחום זה. באצטדיון שופרו ושופצו מספר אזורים כמו המוזיאון או אזור האירוח. במתחם הספורט, המרכז הרפואי עבר שדרוג משמעותי והדשא במגרשי האימונים הוחלף. בתחום המערכות, ניתן לציין את פרויקט הוויפיי בכל המתקנים של הלס קורטס, בנוסף לפיתוח ומחקר של טכנולוגיות ספורט עבור המועדון. השקעה בגובה 9.2 מיליון אירו בוצעה עבור פרויקט אספאי בארסה השנה, בנוסף ל-6.7 מיליון אירו שהושקעו בעונות קודמות.
העלות של המעבר של ניימאר
מונחה פירטה לגבי המחיר של העברתו של ניימאר – מחיר שעלה בשל ההסכם שהושג עם התביעה. היא הסבירה שהם תמיד אמרו שעלות ההעברה תמיד הייתה 57.3 מיליון אירו (17.3 מיליון אירו ששולמו לסאנטוס ועוד 40 מיליון אירו ששולמו לחברה של אבא של ניימאר, N&N), בנוסף ל-2 מיליון אירו בונוס ששולמו לסאנטוס בשל כך שהשחקן הגיע לשלישייה הסופית של כדור הזהב. אבל ההסכם עם התביעה אומר ש-40 המיליון האלה (והכסף ששולם לחברות אחרות בבעלותו של אבא של ניימאר דרך חוזים אחרים) נחשבים כתשלומים לשחקן עצמו. אז את הסכום הזה יש להחסיר מעלות ההעברה ולהחשיבה כשכר של השחקן בחשבונות של המועדון. כשמסתכלים על זה מ”נקודת מבט חשבונאית”, מונחה אמרה שהחישוב לסכום העברתו של ניימאר הוא כדלקמן: “19.3 מיליון אירו. השאר נספר כשכר של השחקן: התשלום של 40 מיליון האירו, החוזים המתמשכים האחרים, הקנס לרשות המסים בגובה 5.5 מיליון אירו כתוצאה מההסכם עם התביעה, וכן 10 מיליון האירו הנוספים בתשלום מסים מאוחר. זה אומר שהמשכורת ברוטו של ניימאר היא 24.8 מיליון אירו, שזה 12 מיליון אירו נטו.”
אחרי שעברה על המספרים, בירכה מונחה את כל המעורבים בעסקה של ניימאר. “מנקודת מבט כלכלכית, זה היה מבצע יוצא דופן להחתים שחקן כמוהו, עם האיכויות שלו. יש לברך את כל מי שעזרו לממש את המבצע הזה, וגם את השחקן על כך שהחליט לבוא לפה אף על פי שהיו לו הצעות טובות יותר. אנחנו יודעים שהיו עוד מועדונים מעוניינים. אני חושבת שסכום העברה של 19.3 מיליון אירו ושכר ברוטו של 24.8 מיליון אירו הם מספרים שנמצאים מתחת לנורמה בשוק עבור שחקנים מסוגו, מה שמדגים את המאמץ שהשקיעו שני הצדדים.”
מונחה גם ציינה שחוזה הוסכנות שנחתם עם NR Sports אפשר למועדון להיכנס לשוק הברזילאי, הביא לה הכנסות של 900 אלף אירו מחוזי שיווק ושחוזי הסקאוטינג שנחתמו עם חברת N&N הניבו דו”חות על מספר שחקנים ברזילאים מעניינים.
יתר על כן, מונחה גם אמרה ששני החוזים הנוספים שנחתמו עם סאנטוס ב-2013 היו טובים למועדון. הראשון מביניהם היה שעל הקבוצות לקיים שני משחקי ידידות, שאחד מהם היה גביע גאמפר ב-2013. השני היה חוזה של זכות ראשונים על העברתם של שלושה מהשחקנים הצעירים של המועדון. “סאנוס הגיעה לגאמפר בחינם בזכות החוזה הזה, ובאותו יום הרוויח המועדון 3.5 מיליון אירו. לגבי השחקנים האלה, עדיין יש לנו זכות ראשונים על שחקן מעניין, גאביגול”, היא הסבירה.
כשנשאלה על המספר שהנשיא ברתומאו הציג בינואר 2014 (במצגת הוא דיבר על כך שהמבצע עלה 86.2 מיליון אירו), מונחה אמרה “לא הסכמתי לסכומים שהיו שם. סכומי העברות ומשכורות עורבבו. אי אפשר לערבב תפוחים ותפוזים. אנחנו רוצים להבהיר מה זה שכר ומה זה סכום העברה.”
מונחה גם אמרה שהופרשו 1.5 מיליון אירו למקרה ש”יהיה הבדל בפירושים של החשבונות ב-2014″. ההסכם עם התביעה כלל את השנים הפיסקליות של 2011 ו-2013, ועבור שנת 2014 ,המועדון נמצא בדיון עם רשות המסים, אבל זה לא מגיע לכיוון של ענישה, רק עניין אדמיניסטרטיבי. זה דיון מתמשך ובגלל זה הפרשנו את הכסף.”
מונחה התנגדה לרכישה של נוליטו בחורף האחרון
מונחה הודיתה שהמחלקה שלה המליצה לא להחתים את נוליטו בחורף הקודם: “בינואר עדיין היה עלינו להציג זהירות קיצונית. לא ידענו אם נצליח לאזן את המספרים, אך חווינו מחצית שנייה נפלאה לעונה, שם קצרנו את הפירות של העבודה שלנו במחצית הראשונה. אולם בינואר עדיין היינו במצב של חוסר איזון, לא הייתה לנו ודאות שהכול יעבוד. ההמלצה לא להחתים אותו התקבלה, אבל זה מה שזה היה – המלצה. והמועדון קיבל את ההחלטה לא להחתים אותו.”
חוסר האיזון שמונחה מתייחסת אליו הוא היחס בין החוב נטו לרווח לפני ריבית מסים פחת והפחתות, שהיה מעל הגבול העליון, ורק כעת נראה שהעניין הזה סודר.
סיכום ומסקנות
עם הכנסות שיא ועם פתרונן של שתי בעיות מרכזיות מהעונה הקודמת – היחס בין המשכורות להכנסות והיחס בין החוב נטו לרווח לפני ריבית מסים פחת והפחתות – מצבו הכספי של המועדון נראה בריא בנקודה זו. בשנים הקרובות ההכנסות יוסיפו לצמוח עם כניסתם לתוקף של חוזי זכויות השידור המשופרים של הליגה הספרדית, עם העסקה החדשה עם נייקי ועם הסכם החסות החדש שמתכננים לעונה הבאה והלאה. זה גם יהיה מעניין לראות אם המועדון יצליח להוריד את החוב שלו מתחת ל-200 מיליון האירו, הגבול העליון שהוצב לתחילת העבודות על האצטדיון החדש, מה שצפוי לקרות בקיץ 2017. נלמד על כך עוד כשהמועדון יציג את התקציב לעונת 2016/17 בחודשים הקרובים.
בנקודות שלי, אמלק:
- הכנסות שיא בהיסטוריית המועדון
- הקנס של קאן ריגלט מכוסה חלקית על ידי הפרשות קודמות, ולמרות הפגיעה שהוא מהווה, עדיין יש רווח נאה.
- היחס בין ההכנסות למשכורות כבר לא חורג מהיחס המומלץ.
- היחס בין החוב לרווח ירד ונמצא בשליטה.
- ההעברה של ניימאר עדיין מעוררת מחלוקת, ואפילו יש מין חוסר הסכמה פנימית במועדון. נראה שהקומבינטוריקה לא הסתיימה. לא ברור כמה באמת עלה וכמה באמת משלמים לו או לשלוחות שלו (אבא שלו, חברות שלו וכן הלאה).
- התשלום על אנדרה גומש נלקח מהעונה הבאה.
- נוליטו לא הוחתם לא כי היה חסר כסף, אלא כי היה חשש לחוסר איזון.
- אנחנו בסדר.
