ברקע העזיבה של ג’ורדי אמבולה, ז’וזפ קאפדווילה, עיתונאי קטלאני – כתב על הסיטואציה שהלה מאסיה נמצאת בה בטוויטר:
“בואו נראה. זה נכון שמבחינה היסטורית שחקנים רבים של בארסה עזבו את ספרד, אבל העזיבות הללו התרחשו בעיקר בזמנים שהמועדון לא בנה וסמך על הקאנטרה. בשלוש השנים האחרונות, המועדון לא קידם אף לא שחקן אחד לקבוצה הראשונה, וקבוצת המילואים הפכה לסתם קבוצה ללא זהות, עם מעט מאוד נוכחות ויחס לשחקני לה מאסיה. בנסיבות אלה, קוראים לך ג’ורדי אמבולה והייתה לך עונה טובה עם חובניל א’, כשהיה לך ‘המזל’ לבלוט בטורניר ליגת האלופות לנוער.
בברצלונה, לפי מה שקורה בבארסה ב’, הם אומרים ‘כן’, אבל כשחקן אתה רוצה את זה ‘בכתב’ והצעה רצינית מעולם לא הגיעה. וכשבארסה לא נותנת לך הצעה קונקרטית, קבוצות חשובות\גדולות כמו מונאקו או בנפיקה פונות אליך ונותנות לך הצעות מאוד מעניינות ומשתלמות. ופה השחקנים צריכים להחליט: הלב אומר להם בארסה, כי הם תמיד חלמו להצליח כאן. הראש אומר משהו אחר. בסופו של דבר אתה צריך להחליט ולבחור באפשרות הטובה ביותר עבורך, שהיא לקבל את ההצעה הרצינית והממשית שקיבלת (ממונאקו\בנפיקה).
האם אמבולה יעזוב? הזמן כבר יגיד. זה ברור מאוד כיום שבארסה היא לא המקום הטוב ביותר עבור הצעירים. אולי זה הזמן של מישהו במועדון להתחיל לחשוש, כשאפילו המאמנים בלה מאסיה (כבר שלושה כאלה) רוצים לעזוב את המועדון.
עוד נקודה כללית אחת, בלי קשר לאמבולה עצמו או לאחרים אלא לשחקנים רבים כאלה בכלל: למה אנחנו מבקרים אותם על הרצון להשתפר גם כלכלית? האם אנחנו מבקרים עורכי דין, עיתונאים, מהנדסים או אדריכלים שעוזבים חברה לחברה אחרת למתחרה שמציעה להם יותר? אנחנו יודעים שקריירה של כדורגלן היא קצרה ולעיתים קרובות העתיד של המשפחה שלהם גם תלוי רק בהם. זה נהדר להראות אהבה למועדון, אבל בסופו של דבר המטרה של כולם בעולם היא זהה: להשתפר ולשרוד. בואו לא נתבלבל – יש מעט מאוד מסי וכריסטיאנו. יש המון שחקנים שהמשכורות שלהם הם כמוני וכמוכם, במיוחד הם. בואו ותרימו את ידכם אם הייתם נשארים ‘נאמנים’ לתפקיד שלכם אם חברה אחרת הייתה מציעה לכם הרבה יותר מזה”.