ליאו מסי לא נשאר בברצלונה קודם כל בגלל הירושה של ברתומאו, זאת הסיבה העיקרית. בלי הנזקים של ברתומאו בארסה לא הייתה צריכה להתחנן לחאבייר טבאס להתגמש כלפיה וגם לא להסחט על ידו בתמורה לעסקת CVC.
חוזי העתק שהחתים הנשיא הכושל בהיסטוריה של המועדון חנקו את תקציב השכר וכמו שהזהרנו על גבי הדף הזה שנים על גבי שנים, בסוף יפגעו בו בנקודה הכי כואבת.
״אם הם לא רוצים לעזוב / לקצץ, תעיפו אותם ליציע״.
כמה פשוט להגיד, כמה מורכב לעשות.
כל שחקן זולל שכר בברצלונה מחזיק בקלף הכי חזק שיש: חוזה משפטי בתוקף – ונגד החוזה המשפטי הזה אין הרבה מה לעשות.
בשביל להעזיב שחקן צריך כמה שלבים:
- בראש ובראשונה – צריך קונה. קבוצה שגם צריכה לשלם דמי העברה (אם מדובר במכירה) וגם צריכה לקחת בעלות על השכר של השחקן – זה הדבר מספר אחד שמונע משחקנים לעזוב את ברצלונה. העובדה שצריך לקחת אחריות על שחקן שצפוי ברב המקרים להרוויח יותר מרב הסגל הקיים שלה.
- אחר כך צריך את ההסכמה של השחקן לעזוב. אין פה טריידים כמו ב NBA שלשחקן אין מילה. לשחקן יש כוח עצום בגלל פיפ״א ובית הדין האירופאי. כך שלא נדיר לשמוע: ״שומע קיבלנו הצעה מאברטון על 15 מיליון יורו״ ולקבל תשובה של ״לא אוהב את מזג האוויר של אנגליה, אני מעדיף להשאר כאן ולהלחם על מקומי״.
- לשחקנים בברצלונה החיים טובים מאוד. שכר שרב הכדורגלנים באירופה חולמים עליהם, מזג אוויר משובח, חיי לילה מטורפים והם מתאמנים ומשחקים במועדון על שכמעט בוודאות המועדון הבא שלהם יהיה ירידה ברמה עבורם. הם גם יספרו לכם שהחלום שלהם הוא עדיין להצליח בברצלונה – זה מה שברית׳וויט מסביר כל הזמן לתקשורת שלו בדנמרק.
- להעיף שחקן כמו אילאיש ליציע זאת לא בעיה. יש לו פוטנציאל ויש לו ביקוש.
- להעיף שחקן כמו אומטיטי / ברית׳וויט / קוטיניו ליציע זאת בעיה. 1. הוא ממשיך להרוויח כסף ביציע. 2. זה מציב את בארסה בעמדת נחיתות מובהקת בכל מו״מ בגלל שהיא כל כך נואשת להפטר מהם. זאת אחת מהסיבות שקומאן עדיין מנסה לשתף את חלק מהנפלים – להראות שמדובר עדיין בסחורה ׳סבירה׳.
- לקצץ חוזה לשחקן זאת גם בעיה כי בלי הסכמה ונכונות שלו והסוכן שלו, אי אפשר. פיפ״א ודיני העבודה באירופה נותנים את כל הכוח לעובד ולא למעביד.
- לחסל חוזה לפחון, כמו במקרה של מתיאוס פרננדס, אפשר – כי גם במקרה שבארסה תפסיד בבית המשפט (והיא ב-99% תפסיד), הסכום שישלמו לו אינו גבוה והתמורה של הורדתו מתקציב השכר טובה יותר.
- לחסל חוזה למולטי מיליונרים כמו פיאניץ׳ ואומטיטי זה כבר סיפור הרבה יותר מורכב. זה היה על הפרק, וירדו ממנו בגלל החשש לשלם את כל השכר שלהם במכה + פיצויים. מדובר בחתיכת נוקקאוט ותוספת עצומה לחוב שבארסה לא יכולה להרשות לעצמה.
- גם אחרי מסי, בארסה עדיין צריכה לקצץ בשכר:
הקפטנים בוסקטס (15 מיליון), פיקה (13 מיליון) סרג׳י רוברטו (10 מיליון) ואלבה (כמעט 9 מיליון) – בסופו של דבר יקצצו בלפחות 40%. פיקה היה הראשון להסכים להכל, בוסקטס אחריו. סרג׳י רוברטו ואלבה הראו פחות נכונות אבל מאמינים שיסתדרו איתם.
אומטיטי שאמור להרוויח 20 מיליון יורו ברוטו העונה (!) רוצה להוכיח את עצמו בפעם המי יודע כמה וגם במידה ויעזוב, רוצה לבחור קבוצה שתתאים לו. בארסה תקועה והעלוקה חונקת את הגרון.
פיאניץ׳ וה-16 מיליון שלו צפויים לעזוב להיות מושאל ליובנטוס השבוע. עסקה מהמביכות בהיסטוריה של הכדורגל העולמי.
למרות מעט גישושים, אף קבוצה לא רוצה באמת את קוטיניו וה 24-28 מיליון יורו נדוניה שהוא מביא איתו לחתונה. במיוחד שהוא מחלים מפציעה בברך ולא ידוע מה כושרו. עוד עלוקה בלי פיתרון עד כדי כך ששוקלים להשאיר אותו בתמורה לקיצוץ.
דמבלה – היה יכול להיות אחלה קלף מיקוח בקיץ, אבל הצרפתי נפצע שוב. המועדון במו״מ על הארכה איתו בחוזה חדש עם שכר מקוצץ בשביל לא לאבד אותו בחינם בקיץ הקרוב. הוא עדיין נחשב לשחקן עם ביקוש.
גריזמן ו-36 המיליונים שהוא שותה בעונה השלישית שלו היה יכול לנקות הרבה מתקציב השכר, אבל שוב, אתלטיקו לא הייתה מוכנה לקחת בעלות על כל השכר שלו, שכן זה היה מעמיד את תקרת השכר שלה גם בסכנה. זכרו שגם במקרה הזה, לשחקן יש את כל הכוח להחליט איפה הוא רוצה לשחק. גם אם מנצ׳סטר יונייטד הייתה מגיעה עם הצעה לקחת אותו עם כל התנאים הראשונים, הוא פשוט יכל לסרב.
חשוב שבכל הדיבור על קיצוץ לגריזמן, הסביבה שלו כן הראתה נכונות לבוא לקראת המועדון.
כפי שציינו בפודקאסט אתמול: לאפורטה נכשל בקיצוץ העודפים, אבל ברתומאו סינדל אותו עם כל הסיבות בשביל להכשל.
