בארסה לא אומרת נואש לליגה והיא נשארת במרחק נשיפה משתי המובילות של הטבלה, ריאל מדריד וסביליה, הודות לניצחון 4 – 0 נאה ביותר על אייבר. כשפורסם ההרכב ונודע שמתייה פותח לצדו של אומטיטי, ידעתי שרבבות של קללות צפויות להגיע וכך היה. אני לא נמנע מלבקר את לואיס אנריקה ויש לי עליו ביקורת רבה. אף על פי כן, הקיצוניות שבתגובה לכל החלטה שלא עולה באותו קנה המידה של הקונצנזוס פה מגעילה אותי, פשוט כך. זה נכון שאני לא הייתי פותח עם מתייה וארדה טוראן במשחק הזה, אבל ההצבה של שניהם מקובלת עליי, ויותר מכך חשוב להדגיש: גם עם שניהם בהרכב, בארסה אמורה לנצח את אייבר בביתה, בטח כשהיא מגיעה עם 5 שחקני הרכב פצועים. בשורה התחתונה זה הספיק, אף עם הפציעה של בוסקטס, שלא הפריעה לתוכנית המשחק של בארסה.
אייבר שיחקה ללא רגשי נחיתות, הפעילה לחץ והגיעה למצבים סבירים בפתיחת המשחק. טר שטגן היה פעיל במשחק הזה, אם כי בשום שלב לא הרגשתי שניצלנו בדרך נס ממצב ודאי לשער. הפציעה המוקדמת של בוסקטס הבהילה את כולנו, וכשדניס עלה במקומו גם הרמנו גבה, כי זה אומר שראקיטיץ’ עבר לשחק בעמדת הקשר האחורי ואנו משחקים עם שלישיית קישור די התקפית. למרות חוסר הביטחון בהתחלה, מסי הצליח להעמיד את לואיס סוארס בעמדה נפלאה להבקיע שער, אך הוא בעט גבוה מדי. זה היה דווקא סוארס השני שכבש בבעיטה חכמה ומדויקת מחוץ לרחבה. זהו שער הבכורה שלו במדי בארסה, שער שנתן לקבוצה הרבה אוויר לנשימה. מהנקודה הזו ראינו משחק משוחרר יותר של הקבוצה, שהגיעה לעוד ועוד מצבים, כמו בעיטה טובה של ניימאר שיואל, השוער של אייבר, הדף היטב, או קורה של לואיס סוארס.
מה שבארסה לא הצליחה לעשות לקראת סוף המחצית הראשונה, היא עשתה כמו שצריך במחצית השנייה. מסי, שהיה אחראי בעצמו על כמה מסירות מופת שזה פשוט פשע שאף אחת מהן לא הסתיימה בבישול, נהנה ממסירה מרהיבה של לואיס סוארס ובנגיעה אחת קבע 2 – 0. שער שישי בחמישה מחזורים רצופים, שער 15 העונה בליגה, שער חמישי באיפורואה בשלושה ביקורים. גם בפיגור שני שערים, הקבוצה הצנועה של אייבר המשיכה להילחם ולחפש את השער המצמק. לדעתי הם שיחקו בנאיביות. גם בהתחלה כשהמשחק היה בשוויון ובטח שבשלב הזה. מי שבלט בבלימה שלהם היה ראקיטיץ’, שחילץ 14 כדורים, הכי הרבה שלו במשחק בודד מאז הגיע לספרד. נכנס לא רע לנעליים הענקיות של בוסקטס. מתייה, שכולם כעסו על הצבתו בהרכב, אכן ביצע מספר טעויות צורמות לעין אך יחד עם חברו הצרפתי אומטיטי הם מנעו מאייבר לסכן את השער באופן ממשי. אמנם אני הייתי מעדיף שמתייה יישאר ביציע מהיום עד סוף העונה, זה חשוב שכבלם רביעי הוא ישתפשף במשחקים כדי לא להיות קפוא לגמרי, ובמקביל, פיקה זכה למנוחה נחוצה.
בהמשך, לואיס סוארס תפס את הבלם של אייבר לא מוכן, חטף ממנו את הכדור בערמומיות וגלגל את השלישי במשחק ואת ה-15 שלו בליגה הספרדית, בדיוק כמו מסי. מסי ניפק מסירת עומק נוספת לניימאר, שכבר עבר את השוער, אך הקוון סימן לנבדל לא מוצדק. במשחק כזה מסי היה יכול לסיים בקלות עם 6 בישולים אילולא סיומת רעה של חבריו לקבוצה (והחלטה רעה של הקוון). אלייש וידאל נכנס כמחליף והנה זה משחק ליגה שני ברציפות בו הוא משחק. גם פאקו אלקאסר זכה לרבע של משחק. לבסוף ניימאר התכבד בשער שדה ראשון מאז המשחק נגד מנצ’סטר סיטי אי שם באוקטובר, מבישול של אלייש. כך הוא משתווה לעמיתו הברזילאי רונאלדיניו, עם 94 שערים במדי בארסה.
זה היה ניצחון טוב וחשוב מול יריבה שהצליחה להוציא תיקו מריאל מדריד, וכך בארסה ממשיכה להילחם על תואר האליפות, במרחק שתי נקודות מהמובילה (לה יש משחק חסר, כמובן). הפציעה של בוסקטס מדאיגה מכיוון שלא נראה שיש לנו אף שחקן שיכול להחליף אותו בצורה מיטבית. משך ההעדרות שלו יכול להיות בין שבועיים עד חודשיים, תלוי בחומרת הפגיעה בקרסול, ונחכה לתוצאות הבדיקות הרשמיות. כעת הפנים למשחק הבית נגד ריאל סוסיאדד בגומלין הגביע ביום חמישי ולסיבוב השני של הליגה הספרדית שיחל בסוף השבוע הקרוב.
ההרכב של בארסה:
טר שטגן
רוברטו (וידאל), אומטיטי, מתייה, אלבה
ראקיטיץ’, בוסקטס (דניס), טוראן
מסי, סוארס (אלקאסר), ניימאר