הסיקור: אינטר 1 – 1 בארסה

מאלקום. תסריט כזה היה קשה לדמיין. הברזילאי הצעיר, שמצא את עצמו ביציע במשך רוב העונה, נכנס כמחליף וכבש שער יתרון בנגיעה הראשונה שלו. לצערנו, אינטר השוויתה זמן קצר לאחר מכן. התיקו מבטיח את מקומה של בארסה בשמינית הגמר, כשעוד נותר להבטיח את המקום הראשון.

זה היה משחק מדהים, בטח שלצופה הניטרלי. גם בלי מסי בהתקפה, בארסה שטפה את המגרש, בעטה 26 פעמים לשער של אינטר בסאן סירו, לחצה וחטפה בכל פינה ושלטה במשחק ברוב שלביו. רק יום מצוין של סמיר הנדנוביץ’ וחוסר מזל מנעו מבארסה לנצח בהפרש של 2-3 שערים. התוצאה מאכזבת, אך בהתחשב בכך שבארסה לא תצטרך להתאמץ יתר על המידה כדי להבטיח את המקום הראשון בהמשך ובהתחשב במשחק היפה שלנו, אפשר לצאת מרוצים וגאים.

הדמעות של מאלקום מספרות את כל הסיפור. זה ילד שחלם לשחק בברצלונה, שחלם להצליח בבמה הגדולה ביותר. זה ילד שסבל בחודשים האחרונים ייבוש ביציע, הכפשות ופייק ניוז בתקשורת. הוא נכנס כמחליף להפתעת כולם, כבש שער קריטי והגשים חלום, למרות כל הקשיים. פשוט אי אפשר להישאר אדישים להתרגשות שלו. כולי תקווה שזה יהיה הספתח לכך שיקבל עוד הזדמנויות כמחליף וכשחקן הרכב, כי ודאי שמגיע לו.

אחד הדברים הבולטים במשחק היה כמות הבעיטות המוגזמת שקוטיניו לקח מחוץ לרחבה. אף על פי שחלק מכובד מהבעיטות האלו היו טיפשיות, מיותרות וגם די עקומות, היה לו משחק טוב מאוד. החטיפה והבישול הם רק חלק מכך. בבירור לכולנו נמאס מהעקשנות של בארסה להיכנס עם הכדור לתוך הרשת ובעיטות מרחוק הן דבר מבורך, אך כמו בכל דבר, צריך איזון, וקוטיניו בכיף היה יכול לתרגם כמה מהבעיטות האלה למסירה לחבריו לקבוצה שהיו בעמדות טובות.

אני חושב שההצבה של דמבלה במקומו של ראפיניה בהרכב היא סימן טוב, לניסיון להפקת לקחים מצדו של ואלוורדה. תוסיפו לזה שהחילופים גם הפעם היו נכונים ומתאימים.

דמבלה פתח את המשחק חזק ודעך כשהזמן חלף. עולה הרגשה שיש לו בעיה בכושר הגופני. הוא גם לפעמים נמנע מהצטרפות בריצה מהירה לפריצות של קוטיניו וסוארס, וכך השאיר חלל מיותם בצד ימין. החילוף שלו היה מובן לחלוטין וטוב כל כך, גם בלי קשר לשער, שמאלקום היה זה שנבחר להיכנס.

במבט על ארתור, גם אצלו שמים לב לדעיכה במעורבות ובאנרגיות במחציות השניות של המשחקים שלו. יש לו עדיין מה ללמוד בכל מה שקשור למעורבות ולמודעות הגנתית, ואם ישפר את היכולת הפיזית שלו כך שיוכל לרוץ 90 דקות פעמיים בשבוע כמו חבריו לקישור, הרווחנו שחקן פנומנלי. וידאל הזרים את הכוחות המחודשים שבארסה הייתה זקוקה להם. גם הוא כלי חשוב שיכול לעזור מאוד לקבוצה, וטוב שנראה שהחיכוכים בינו לבין המאמן מאחורינו.

מי שלא הוחלף והיה זקוק לכך הוא ג’ורדי אלבה. הוא לא הסתיר את הסבל הפיזי שלו. אין אף מגן או אפילו בלם שמאלי על הספסל. זו בעיה עבור הקבוצה. האופציה היחידה שהיה אפשר לחשוב עליה בזמן המשחק הייתה כניסה של סמדו כמגן ימני והסטה של רוברטו שמאלה.

We're into the knockout stages once again!

כל הכבוד לקבוצה שסיפקה לנו עוד ערב מהנה בליגת האלופות, כל הכבוד על הבטחת המקום בשמינית הגמר, בתקווה שהמקום הראשון ייסגר במשחק בהולנד בעוד 3 שבועות. לפני כן, המלך ישוב לשחק נגד ריאל בטיס בקאמפ נואו ביום ראשון, ואז יוצאים לפגרת נבחרות.

ההרכב:
טר שטגן
אלבה, לאנגלה, פיקה, רוברטו
ארתור (וידאל), בוסקטס, ראקיטיץ’
קוטיניו, סוארס, דמבלה (מאלקום)

מערכת בארסה מאניה

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו