הרווחתי פעמיים, מישהו אמר לי. גם נהניתי מהופעה נהדרת של Pain of Salvation, וגם לא ראיתי את בארסה מפסידה במשחק מתסכל ומעצבן מאוד. אני מרגיש קצת אשם בשבירת רצף המשחקים ללא הפסד, אם הייתי צופה במשחק ולא מפספס אותו, אולי לא היינו מפסידים לראשונה מזה 29 משחקים? כך או כך, היה ממש כיף לצאת מההופעה ולשמוע מישהו קורא לי: “היי אתה סאני מבארסה מאניה!”, דווקא במקום הכי לא צפוי בעולם. שורשים של סלבריטאיות?
משחקי הדרבי נגד אספניול, בטח שבחוץ, תמיד הולכים אותו הדבר. כסאח נוראי, עצבים רבים, התנהגות דוחה שחוצה גבולות ואיכשהו נעלמת מעיני השופטים. לבוא לקורנליה אל פראט זאת משימה קשה תמיד, אז בטח כשחצי מהסגל נעדר משלל סיבות. שלושה כוכבים בדמותם של קוטיניו, דמבלה ואינייסטה, שני בלמים חשובים וגם חלוץ מחליף שישמח לפרוע שטרות במשחקים כאלה – כולם בחוץ ומגבילים את האפשרויות של ואלוורדה. ההפסד הזה בהחלט מתקבל על הדעת לנוכח הנסיבות, עם הרכב כזה, עם קבוצה רשעית כזו, שעשתה את כל המאמצים האפשריים לא לספוג שער, ועם הרוגע והשלווה שהגומלין בקאמפ נואו ייראה אחרת.
כשמסי נאלץ לשחק עם תמיכה של שחקנים כמו אלייש וידאל, דניס סוארס, אלניה שעדיין בוסר וגם פאוליניו ודין, הכול נופל על כתפיו ורגליו. עם כל השמחה מהגול שהבקיע בברנבאו, אלייש ניפק עוד תצוגה לא מעודדת, ואני מקווה שיפנה את מקומו בסגל. דניס קיבל כמה הזדמנויות השנה, אך לא עשה את הצעד קדימה. אף על פי שהייתי רוצה שיקבל עוד צ’אנס, לא אתאכזב אם יעזוב את הקבוצה בסופו של דבר. חבל שפספס את ההזדמנות הנפלאה שהייתה לו במחצית הראשונה. ג’ורדי אלבה נמצא בכושר פנטסטי השנה והחיבור שלו עם מסי טלפתי ברמה מפחידה, כך שלא מפליא שכשדין מחליף אותו, יש ירידה משמעותית ביכולת של הקבוצה.
מלבד מסי, אסור לשכוח גם את בוסקטס, שעשה עבודה של שני שחקנים. גם היה עוגן הגנתי חשוב מול רביעיית ההגנה, וגם היה הקשר המעורב ביותר במשחק. התרגיל המטורף שעשה שם עם הסבסוב מפיל את הלסת.
בפנדל של מסי רבים ידברו על ההחטאה שלו ופחות על ההצלה האדירה של דייגו לופס הארור. נראה שהפנדל הזה שינה את כל המומנטום לטובת אספניול, והם ניצלו אותו כדי להבקיע את שער הניצחון. ממש ההישג הכי גדול שלהם בעונה, עם החגיגות המוגזמות של האוהדים והשחקנים. לא עפו על עצמם בכלל.
בכל אופן, אם יש זמן ומקום להפסיד בו, זה משחק כזה. נחכה לחמישי הבא בסבלנות, בתקווה שננקום ונחזיר את התוכים לחוריהם.
ההרכב:
סילסן
דין, ורמאלן, פיקה, רוברטו
דניס (ראפיניה), אלניה (לואיס סוארס), בוסקטס, פאוליניו (ראקיטיץ’), אלייש
מסי