הסיקור: בארסה 2 – 2 סלטה ויגו

בעיטה בדלי. בארסה שמטה יתרון ונפרדה בתיקו מסלטה ויגו שבאה להתארח בצהרי השבת בקאמפ נואו. ההתקפה הגיעה להזדמנויות רבות וביום סביר זה גם היה נגמר בחמישייה, אבל סיומת רשלנית מאוד ומשחק הגנה מזעזע הביאו לחלוקת נקודות בין הקבוצות.

אם יש משהו שחמור יותר בעיניי מהתיקו, זה הפציעה של אומטיטי. ההערכה של המועדון היא שהוא ייעדר מחודשיים של כדורגל. הוא אחד מעמודי התווך של הקבוצה, אחד האחראים לכך שאנו מובילים את הטבלה היום וסופגים כה מעט שערים. בלעדיו הסיכויים שלנו להצלחה צונחים. תוסיפו לזה פציעה של מסצ’ראנו לזמן הקרוב, וכעת צריך לסמוך על ורמאלן ופיקה.

יכולת ייצור המצבים של בארסה במשחק אמש הייתה מהטובים שראינו העונה. שחקני הקבוצה בעטו ונגחו פעמים רבות, כולל כמה מצבים מצוינים (וגם נפסל שער חוקי בטענת נבדל לא נכונה), אבל סבלו מחוסר מזל ומרשלנות בסיומת. כפי שאמרתי בהתחלה, בארסה ביום רגיל וממוצע לגמרי כובשת הרבה יותר. זה לא היה משחק אופייני לקבוצה. נותר רק להתאכזב שנפלנו על יום כזה, כשבמקביל הקישור האחורי ורביעיית ההגנה הותירו שטחים עצומים לשחקני סלטה. אונסואה בחר לרווח את המשחק דרך האגפים, בהובלת דניאל ואס וסיסטו, וזה עבד לו. פעם אחר פעם ראינו את סלטה מגיעה לרחבה שלנו תוך שתיים-שלוש מסירות פשוטות מהאגפים.

למזלנו הרב, גם ריאל מדריד סיימה בתיקו נגד בילבאו וההפרש ממנה נשאר 8. רבים עדיין מסתכלים עליה כיריבה היחידה במירוץ לאליפות, אך אסור לשכוח את ולנסיה שיכולה להקטין את הפער לשתי נקודות בלבד אם תנצח אצל חטאפה. אתלטיקו מדריד ניצחה מאוחר מאוד את סוסיאדד והקטינה את הפער ל-6. כך או כך, למרות שתי תוצאות התיקו הרצופות, מצבנו בטבלה כלל לא רע. עם חזרתו של דמבלה ועם חלומות על רכש בינואר, אנחנו עדיין יכולים לפנטז על שמחה בסוף העונה.

ההרכב:

טר שטגן

רוברטו, פיקה, אומטיטי (ורמאלן), אלבה

ראקיטיץ’ (אלקאסר), פאוליניו, בוסקטס, אינייסטה (דניס)

מסי, סוארס

מערכת בארסה מאניה

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו