הסיקור: בארסה 6 – 1 אייבר

שנה טובה ומתוקה לכולם! בארסה שומרת על המאזן המושלם שלה בליגה עם ניצחון 6 – 1 על אייבר הקטנה בקאמפ נואו. מסי הבקיע רביעייה ראשונה מאז 2013, פאוליניו נגח הרמת קרן של דניס, שהתכבד בשער משלו. עוד קונצרט ולילה קסום במקדש שלנו, לעיני כמות נמוכה ומאכזבת של כ-51,000 צופים.

אחרי שוואלוורדה ויתר כמעט לגמרי על רוטציות במשחק נגד חטאפה, המשחק אתמול היה הזמן המושלם לכך, וכך אומטיטי, אלבה, ראקיטיץ’ ולואיס סוארס קיבלו מנוחה. במקומם ראינו את מסצ’ראנו, דין, פאוליניו בבכורה בהרכב ואת דניס סוארס בצד שמאל של ההתקפה, כשדאולופאו תופס את מקומו של דמבלה הפצוע. הרכב בהחלט משביע רצון של ואלוורדה.

המשחק של בארסה החל בגמגום מסוים. חוסה לואיס מנדיליבר עשה את שיעורי הבית שלו, והוא מצא את הנוסחה ללחוץ את ברצלונה בצורה יעילה יחסית. בעשר הדקות הראשונות אייבר סיכנה באופן משמעותי את השער של טר שטגן פעמיים, ולברצלונה לקח זמן למצוא את הקצב המתאים. נלסון סמדו, שעושה רושם חיובי מאוד בפתיחת העונה הזו, סחט פנדל שמסי תרגם ליתרון 1 – 0, ומהנקודה הזו העניינים השתחררו. כזה הוא הכדורגל, משחק של רגעים, ואתה חייב לנצל את הרגעים הטובים שלך. אייבר כשלה בכך, בעוד ברצלונה הייתה חדה כתער.

בהמשך, פאוליניו הכפיל את היתרון כשנגח קרן. אמנם אייבר לא אמרה נואש במחצית השנייה, הבקיעה בעצמה שער וגם פגעה בקורה ובמשקוף, ההתקפה של ברצלונה הייתה יותר מדי עבורה. דניס סוארס כבש אחד, מסי השלים רביעייה והיציעים חגגו את הניצחון היפה הזה.

ראוי להדגיש שבמשחק הזה ראינו ריפיון משמעותי בקישור של ברצלונה. שחקני הקישור היו יחסית מנותקים אחד מהשני ומיעטו לצרף מסירות, כפי שמלמדת המפה הזו. אייבר, קבוצה מוגבלת אמצעים, הצליחה להקשות על משחק השליטה המפורסם של בארסה, ולמעשה כפתה עליה משחק של מעברים מהירים מאזור לאזור. בתחילת המשחק, כאמור, זה נטה לטובת האורחת, שלא ניצלה את הזדמנויותיה. גם במחצית השנייה הייתה שווה יותר מהשער שהבקיעה, ובסך הכול בעטה יותר מאשר בארסה. ניתן לייחס זאת להרכב הרוטציות של בארסה, שכלל את מסצ’ראנו כבלם במקומו של אומטיטי הנפלא. ניתן לייחס זאת להצבה של פאוליניו בקישור, שתכף אתייחס אליו יותר לעומק. כך או כך, בארסה, בראשות מסי, היא קבוצה קטלנית כשנותנים לה שטחים, והיא ניצלה עד תום כל פירור שקיבלה. מסי, כחלוץ מדומה שוב, הוא השחקן המסוכן ביותר בעולם, זורע הרס בכל פעם שהוא מעורב בהתקפה.

פאוליניו. משחק נוסף בו כבש שער, לכך הוסיף בישול למסי. משחק באמת טוב של הקשר הברזילאי. הוא מציע משהו שבקישור שלנו לא ראו הרבה זמן. הוא חזק מאוד, לא מפסיק לרוץ ולנוע קדימה ואחורה, לא מפסיק לחפש את הרחבה. הבעיה שהבחנתי בה לפחות בינתיים היא שהוא לא מורגש מספיק במשחק השוטף של הקבוצה. הוא לא נוגע בכדור הרבה, ולראיה אינייסטה מסר יותר ממנו ב-62 דקות על המגרש, ובוסקטס השתווה לו ב-64 דקות. כשהוא כבר נוגע בכדור, הוא יחסית מגושם למה שהתרגלנו, והמצב המוקדם של אייבר נולד מאיבוד כדור שלו. כשהכדור אצל היריבה, לא רואים אותו מחלץ כדורים כמעט. אמש היה לו תיקול אחד מוצלח ופעם אחת חטף מסירה – זה מעט. אפשר בהחלט לשמוח מהשער, מהבישול ומפתיחת הרגליים. אך עוד מוקדם לאכול כובע לארוחת חג. כמו כל שחקן חדש, חייבים לחכות קצת זמן. חייבים לחכות למבחנים אמיתיים, למשחקי חוץ קשים, כדי להגיע למסקנות אמיתיות. אייבר, עם כל הכבוד לה, היא לא מדד. להצליח נגדה בבית זה בגדר רף מינימלי.

לקראת סיום, מילה טובה לדניס סוארס, שכמו פאוליניו הבקיע משחק שני ברציפות ואף בישל בעצמו. אני רוצה לראות אותו מקבל יותר קרדיט בהמשך, הן כקשר והן כחילוף להתקפה. הוא ודאולופאו, שניהם שחקנים צעירים שעוד יעשו טעויות רבות ויגרמו לכולנו להתעצבן בגלל זה. זהו שכר הלימוד. חייבים לשלם אותו, חייבים לסבול את המרירות של הסבלנות כדי ליהנות מפירותיה המתוקים. יכול מאוד שיתברר בעתיד ששניהם לא ברמה להרכב של בארסה, אך ללא הזדמנויות משמעותיות, ודאי שאין להם שום סיכוי להגיע לרמה הזו, ולכן טוב שהם מתחילים לקבל יותר ויותר דקות.

בשבת בערב יוצאים לדרבי קטלאני אצל ז’ירונה, שנמצאת רק במרחק של שעה וחצי נסיעה מברצלונה. רוצים להמשיך את המומנטום החיובי גם שם, ונקווה שנורות האזהרה שנדלקות במשחקים האחרונים משנות משהו לוואלוורדה ולשחקנים. ויסקה בארסה ושנה טובה לכולם שוב!

ההרכב:

טר שטגן

סמדו, פיקה, מסצ’ראנו, דין

פאוליניו, בוסקטס (ראקיטיץ’), אינייסטה (רוברטו)

דאולופאו (אלייש), מסי, דניס

 

מערכת בארסה מאניה

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו