הנקודות של שי למשחק נגד ליון:
1. זה היה משחק טוב של בארסה, במיוחד במחצית הראשונה. אין לי תלונות על דקות הנפל אחרי השער (הלא חוקי) של ליון. אלה דברים שקורים אצל קבוצות כדורגל ברמות העילית ואוהדי בארסה הוותיקים יותר מכירים כבר את הנוהל והציפייה לאגרוף הנוקקאוט. זה קרה עם זאלייטה וזה קרה עם פרננדו טורס. זה גם כמעט קרה באין ספור מקרים אחרים (בנפיקה, התאקל של מסצ’ראנו, הנגיחה של שבצ’נקו) – לא חסרות דוגמאות, פשוט כמעט אף אחד לא זוכר את זה היום. זהות המאמן לא משנה, ברצינות.
2. ליון פתחה ב 2-3-5 שלה מהמשחק במנצ’סטר נגד הסיטי (שם לקחה את 3 הנקודות), רק בלי חוסם אוואר שנשאר בספסל. המטרה שלה הייתה ברורה: לנצל את העובדה שלבארסה אין באמת קיצוני לרווח את הצדדים.
3. הבעיה של ליון הייתה משחק הלחץ של בארסה. ושוב, כמו כמעט בכל משחק בליגת האלופות העונה, בארסה מציגה את הגרסה הטובה ביותר שלה למשחק הלחץ תחת ארנסטו ואלוורדה. 27 חטיפות היו לבארסה במחצית הראשונה: זה אומר שליון איבדה כדור בממוצע אחרי 7 מסירות. לחץ אפקטיבי מאוד בראשות בוסקטס וראקיטיץ’ עם תוספת של ארתור שמשתפר באספקט הזה ממשחק למשחק.
4. לואיס סווארס ביחד עם מסי היה איש המשחק לדעתי, וזה כמעט חודש אחרי אחד המשחקים המזעזעים ביותר שלו נגד אותה ליון בה התלוננתי שהוא נראה כאילו המונסטארז בספייס ג’אם שדדו לו את הכוחות. הוא היה סופר נייד, הנגיעות בכדור הרגישו יותר רכות והביטחון שלו עלה ככל שהתקדם המשחק. הבישול לקוטיניו היה התמצית של סווארס, החלוץ הקבוצתי המושלם. במחצית השנייה אגב כן ראינו את סיממני העייפות והנגיעות הרכות הפכו אט אט לנגיעות של מערבל בטון.
5. ליון לחצה יותר גבוה בתחילת המחצית השנייה ואלה היו הדקות הפחות טובות של הקבוצה (43% החזקת כדור בין הדקות 45-65). יחד עם זאת, בארסה עדיין הגיעה למצבים הנכונים בשביל לגמור את המשחק, רק שמסי הפעם ריחם עם פעמיים קבלת החלטות לא נכונה.
6. ואלוורדה השמרן הקלאסי היה יכול להכניס את וידאל במקום קוטיניו ולרדת ל 2-4-4 קלאסי. אבל הפעם המאמן לא פחד והכניס את דמבלה בשביל לפתוח את האגפים, וזה עבד מצוין. מסי לא ירחם פעם שלישית והתקפות המעבר בראשותו היו פנומנליות, כמו גם הגול השני שלו.
7. בראיון לאחר המשחק, קוטיניו אמר שהוא דיבר עם ואלוורדה על כיצד לשפר את היכולות שלו כקיצוני. אני עדיין חושב שהמיסטר הוא לא האדם הכי מובחר בשביל להמשיך את האבולוציה של קוטיניו כשחקן כדורגל, אבל ניכר שיפור חלקי אצל הברזילאי, בעיקר מבחינת הניידות והתנועה ללא כדור. בכל מקרה יש לו עוד דרך ארוכה להחזיר לו את הביטחון האבוד, אבל עם הפציעה של דמבלה יש לו את ההזדמנות.
שוב.
שבת שלום לכולם.