הסיקור: טוטנהאם 2 – 4 בארסה

עוד לילה קסום בוומבלי!

אין מילים! חוזרים הביתה מוומבלי עם שלוש נקודות סופר יקרות מול טוטנהאם הפצועה, אך חשוב מכך, הרווחנו עוד שכר לימוד לגבי המשך העונה ואיך היא תיראה תחת השרביט של מיסטר ארנסטו ואלוורדה.

אני חייב להודות שלאחר היכולת הפושרת בליגה ואיתה גם התוצאות האחרונות מאוד פחדתי לקראת המפגש מול טוטנהאם בוומבלי. נכון, טוטנהאם הגיעה עם יותר נפקדים בהרכב בגלל פציעות מאשר נוכחים, ומדובר פה בחיסורים סופר משמעותיים. עדיין, משחק חוץ בליגת האלופות מול קבוצה אנגלית עם מאמן ארגנטינאי והארי קיין אחד שנשאר בודד במערכה.

כשראיתי את ההרכב שאיתו בחר ואלוורדה לעלות למשחק, מאוד הופתעתי, הרכב שלא תאם שום ציפייה קודמת. כולנו כבר היינו מוכנים לקראת החזרה של איש שלנו בקווים ל4-4-2 שאיתו רץ עונה שלמה אשתקד. הבחירה לעלות ב-4-3-3 עם קישור מאוד מאוזן וחלק קדמי מאוד טכני וורסטילי בכנפיים הביא לבארסה את השליטה בעניינים.

אין ספק שהטעות בתחילת המשחק של הוגו לוריס, שרק לא מזמן חזר מתקופת היעדרות לא קצרה מבין הקורות חירב לטוטנהאם את כל תוכנית המשחק והוביל למחצית ראשונה מאוד חלשה של התרנגולים והתבטא בשתי בעיטות למסגרת בסך הכל, כאשר עצירה עוצרת נשימה של טר שטגן מונעת מכדור רוחב שפגע בסמדו ושינה כיוון להיכנס לרשת ולצמק לפני הירידה לחדרי ההלבשה. מנגד, הגול של קוטיניו הביא המון ביטחון וגרם לבארסה להשתלט במרכז המגרש ובעיקר, על הקצב. בארסה המשיכה להניע כדור, כשהיה צריך, מסי ירד להחליף כמה מסירות בקישור והיה בכל מקום במגרש היום, פשוט רסיטל נוסף בקריירה של השחקן הכי טוב בהיסטוריה. אה כן… ואז הגיע ראקיטיץ’, עם טיל קרקע – אוויר פשוט חירר את הרשת של לוריס וחתם את תוצאת המחצית. מעבר לזה, קצת קשה להגיד עם גול כזה משחק פושר אך במקרה של הקרואטי כך היה, אותות המונדיאל נותנים את שלהם ונראה שאיוון לא חד ולא יזיק אם יקבל מנוחה קצת יותר נורמלית להמשך העונה.

המחצית השנייה התחילה בדיוק כפי שהסתיימה הראשונה ורק עמוד השער מנע ממסי לסיים את המשחק הזה עם ארבעה שערים. מצד שני, טוטנהאם עלתה שונה למחצית השנייה כאשר עוד לא סיימנו לבכות על הקורות של מסי וכבר הארי קיין מצמק את התוצאה ומחזיר רוח חיים למשחק של הבחורים מצפון לונדון. כאן כבר מסי בערך ידע שהוא לא הולך לסיים את המשחק הזה ללא כיבושים, המשולש אלבה – מסי – סוארס נכנס לעניינים והעלה קצב, קוטיניו תרם את חלקו בתנועה ללא כדור, הכדורים עוברים מרגל לרגל, לרוב בנגיעה ואיתם גם השער השלישי. בחלק הזה של המשחק פערי האיכויות כבר צצו, החיסורים המשמעותיים בכל חלקי הסגל החלו לצוף וטוטנהאם כבר לא יכלה לעמוד בזה. גם השער המצמק של לאמלה שהגיע בעקבות הסטה של הכדור לא הביא איתו אנרגיה וכוח להשוות את התוצאה, הכישרון והטכניות של דלה עלי ואריקסן בלטו מאוד ולאורך כל שאר המחצית השנייה, השער של מסי בסוף המשחק רק הפך את החגיגה למתוקה יותר, באופן כללי לא הופעה שטוטנהאם תרצה לזכור.

אני חייב לציין שאני מאוד מעריך את ואלוורדה כאיש מקצוע ומעריך את העובדה שהוא דבק בסטייט אוף מיינד שבו הוא מאמין, ובמחזורים האחרונים כן עלתה לי סוג של ביקורת לגבי קבלת החלטות וכן, גם היום. אבל לפני הביקורות יש כמה נקודות אור מאוד חיוביות שלקחתי מהמשחק הזה ועליהן אני רוצה להחמיא לו ולהגיד שאפו! על ההכנה המצוינת למשחק ולהתאמות שביצע לקראת טוטנהאם.

כפי שניתן לראות במפה ( בארסה – כחול, טוטנהאם – אדום), פריסת השחקנים של בארסה על המגרש יוצרת מעין יהלום מלא, המאפשר לכל שחקני השדה להתפרס במקבץ מאוד מצומצם על מנת להשיג את השליטה במגרש, לצמצם את המרחקים וליצור מגע של שחקני השדה בעיגול האמצע. ובעצם בארסה כפתה על טוטנהאם להתרכז בעיקר באמצע ולחשוף את האגפים, ברגע שהקישור של בארסה יצר גרעין קשה במרכז המגרש ג’ורדי אלבה וסמדו שרפו את האגפים עם השלישייה הקדמית.

כאן ניתן לראות את הנפח שתפסה חוליית הקישור שלנו בראשות סרחיו בוסקטס לעומת חוליית הקישור המעובה של התרנגולים שכללה למעשה ארבעה קשרים קלאסיים, כשלוקחים בחשבון שאריק לאמלה מתפקד כ-“מספר עשר” למעשה ומשחק מתחת להארי קיין כחלוץ שני.

את שיעורי הבית המיסטר הכין מצוין ורואים שתוכנית המשחק לא נתקעה לרגע ובעצם רצה לאורך כל תשעים הדקות. מאידך נראה כי בנושא החילופים עדיין יש כמה עניינים שעדיין לא מובנים לי. כל החילופים בוצעו מהדקה ה-83 במצב של 3-2 לטובת בארסה ועם עוד 10 דקות על השעון איך זה יכול להיות שלא מבוצע אף חילוף התקפי?

אין בעיה לתת מנוחה לקוטיניו כי הוא באמת השקיע מאמצים אדירים, כל המשחק על קו שמאל, חיתוכים לאמצע – קיצוני לכל דבר. כל חילוף התקפי אחר היה מתקבל על הדעת, בטח אם אתה מתכנן עוד יותר להוריד מהעוקץ ולהכניס את ארתורו וידאל במקום ארתור. אילולא הלחץ שג’ורדי אלבה מפעיל בצד שמאל בדקות הסיום והוביל לשער שחתם את הסיפור סביר להניח שהמשחק היה מתפתח אחרת.

אחרי שבועות לא קלים במסגרת המקומית, ברצלונה עושה את העבודה ומביאה קצת נחת ממה שהקבוצה האדירה באמת מסוגלת לתת, לעניות דעתי – הטוב – עוד לפנינו.

אנשי המשחק:

ליאו מסי – השחקן הטוב בעולם עם הופעה מהאגדות, צמד, מעורבות בשניים הנוספים, חלוקת כדורים, שחרור לחץ, דריבל, שתי קורות – בקיצור אין כבר קומפלימנט שלא נאמר עליו – GOAT!

בוסי – ללא שום מסירה לא מדויקת, שבעה חילוצים ונעילה הרמטית של הקישור עם פגיעה קלה שספג במהלך המשחק והקשתה עליו במהלכו עוד מאסטרקלאס לפנתיאון של הקשר האחורי הטוב בעולם.

נקודת אור – ארתור – מאוד אהבתי לראות את ההשתלבות שלו היום בקישור עם תמרון בקצב, הנעת הכדור, בהחלט ניתן לראות שהוא פוטנציאל אדיר ובעל פרופיל מתאים לDNA של בארסה.

נקודת חושך – ראקיטיץ’- לא כי הוא היה ממש גרוע היום – ממש לא! אבל גם עיוור יוכל לראות זאת שעם טיפה הורדה בעומס והוא נראה משמעותית הרבה יותר חד וטוב והגול היום הוא רק מתאבן למה שנוכל לקבל ממנו בהמשך.

 

ירין אלגריסי

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו