בעיטה ענקית בדלי. אתלטיקו מדריד עשתה לנו טובה ענקית בכך שסחטה תיקו מריאל מדריד, הדלי היה מלא, ובארסה בעטה בו בשיא העוצמה בהפסד המתסכל למאלגה. המאבק על האליפות קיבל מכה רצינית. במקום לחזור להיות תלויים בעצמנו, התרחקנו אף יותר מהמובילה והסיכויים לזכות באליפות קטנו משמעותית.
ברוח הפסח שקרב, ארבעה בנים סופגים מטח קללות ביום הזה: לואיס אנריקה, גומש, מתייה והשופט. קל לפרוק את התסכול בקללות עליהם, ודאי. לואיס אנריקה העלה בהרכב את אנדרה גומש, כשהסטטיסטיקה המחפירה היא שהוא שותף ב-14 מ-15 המשחקים בהם בארסה לא ניצחה העונה. הוא העלה אותו לצד דניס סוארס, כך שהקישור שלנו החל מראש ללא שניים משחקני ההרכב הבכירים שלנו. לדעתי זו הייתה טעות חמורה של ראקיטיץ’ ושל פיקה, לקבל צהוב מכוון נגד סביליה ולהעדר מהמשחק הזה. נוכחותם הייתה נדרשת, בייחוד שפיקה נח נגד גרנדה. לואיס אנריקה שגה פעמים רבות מדי העונה בבחירת ההרכב, וזה עלה לנו בכמות לא הגיונית של נקודות. עדיין, למרות הביקורת עליו, הרכב כזה צריך לנצח קבוצה שניצחה רק פעמיים ב-4 החודשים האחרונים והידרדרה למקום ה-15; ולקבוצה היו שתי הזדמנויות יקרות מפז לעלות ליתרון ראשונה במחצית הראשונה, כאלה שאסור לפספס.
אחת הבעיות המרכזיות היא שללואיס אנריקה יש סגל לא מספיק טוב. הפער בין ההרכב הפותח לספסל תהומי. ההנהלה, בראשות רוברט פרננדס, בנתה את הסגל בצורה עקומה ומביכה. כמה אירוני זה שסנדרו, ששוחרר בקיץ בחינם אין כסף, הבקיע את השער שסיבך את ברצלונה כהוגן. במקומו יש לנו פאקו אלקאסר, שהגיע במחיר מופקע, רק כדי להתרוצץ באגף ולהיראות חסר אונים. אנדרה גומש הגיע וסרג’י סאמפר הושאל כדי להילחם בתחתית הליגה. מתייה נשאר ובארטרה נמכר במחיר נמוך בגלל סעיף שחרור מותנה.
ניימאר שרף את המשחק הזה בשל שתי טעויות ילדותיות. הוא העלה את הרמה שלו בחודשיים האחרונים ללא ספק, וכמה חבל שאולי בגלל פיוז קצר אנחנו נאבד את האליפות. חיל מנסאנו אולי הרגיז את כולנו בהחלטותיו, אבל חייבים לבוא קודם בטענות לניימאר, שהעמיד אותו מלכתחילה בפני האפשרות הזו. נקווה שילמד מכך, כי אנו זקוקים לו ממוקד. נקודת האור המרכזית שאני לוקח מהמשחק זה סרג’י רוברטו, ששיחק טוב מאוד מהרגע שנכנס כמחליף, עם הרבה מחויבות ונחישות.
יובנטוס מחכה מעבר לפינה. עם יכולת כזו, בארסה יכולה להיפרד בקלות מליגת האלופות, ואף מילה על הקלאסיקו עוד שבועיים…
ההרכב:
טר שטגן
מסצ’ראנו, אומטיטי, מתייה (רוברטו), אלבה
גומש (אלקאסר), בוסקטס, דניס (אינייסטה)
מסי, סוארס, ניימאר