איזה ניצחון ענק! המשחק נגד סביליה בפיחואן סומן כאחד האתגרים הגדולים של העונה, מול קבוצה שפתחה את העונה נפלא תחת מאמן חדש, שיטה התקפית ואינטנסיבית, הרבה שחקנים חדשים שמתחברים ביחד היטב, והכי חשוב, באחד המגרשים הקשים ביותר באירופה מבחינת ביתיות. המשחק נע מקיצון אחד למשנהו, משפל אדיר במחצית הראשונה לשיא ענק אחרי שהמהפך הושלם הודות לעבודה נפלאה של כל הקבוצה, שהתעוררה בקול גדול במחצית השנייה.
המשחק החל כהמשך ישיר להפסד למנצ’סטר סיטי. בארסה נראיתה כבויה ולא מוכנה. הלחץ שסביליה הפעילה פעל היטב והיא שטפה את המגרש, החזיקה יותר בכדור, איימה על השער מספר רב של פעמים. כל שחקני בארסה לא הצליחו למצוא את עצמם על המגרש, ולי באופן אישי מרגיש שגם אינייסטה, עם הקסם שלו בהשתחררות מלחץ, לא היה מצליח לעזור יותר מדי. גם הירידה של מסי אחורה לא עשתה הרבה. היתרון של האנדלוסים הגיע אחרי כרבע שעה בגלל טעות הגנתית של סרג’י רוברטו, דווקא רגע אחרי שכמעט כבשנו שער משלנו במתפרצת. רוברטו הוא עדיין לא מגן ימני טוב, אך הוא יכול להגיע לשם וטעויות כאלה זה שכר הלימוד. סביליה המשיכה לשלוט במשחק והיה לנו מזל גדול שהיתרון שלה נשאר בשער אחד, כי אז הגיע מסי משום מקום, שבנגיעה אחת וקטנה לקראת סוף המחצית הראשונה קבע שוויון.
במחצית השנייה ראינו אופרה אחרת לגמרי. לואיס אנריקה עשה סדר בהפסקת המחצית. ניכר שיפור אצל כל השחקנים אך מעל כולם הייתי רוצה לציין את דניס סוארס, מסצ’ראנו ואומטיטי. דניס נענה לאתגר הענק הזה כמו שצריך, היה פעיל מאוד בקישור, ניפק מסירות חשובות ושיתף פעולה עם מסי לא מעט פעמים, למשל במהלך שהסתיים במצב ודאי לגול אחרי שדניס השתחרר מסגירה כפולה. מסצ’ראנו ואומטיטי העלו הילוך בסגירות ההגנתיות שלהם ועשו את המוות לשחקני ההתקפה של סביליה, במיוחד מסצ’ראנו שנתן את הנשמה על המגרש כמו שאנחנו אוהבים לראות אותו. המהפך הושלם בדקה ה-61. לחץ מושלם של סוארס ובוסקטס הניב חטיפת כדור, מסי ריחף קדימה ובישל לסוארס. לשניהם יש 8 שערי ליגה העונה והם מובילים את טבלת הפיצ’יצ’י ביחד!
אחרי השער השני סביליה ניסתה יותר ותקפה יותר, אך הגנה לוחמנית וקבוצתית מנעה את השוויון. מנגד ההתקפה שלנו הייתה קרובה לכבוש עוד אחד, ואם מסי היה מכניס את הבעיטה ההיא אחרי שעבר 3 שחקנים, זה היה יכול להיות שער כה מדהים. גם ניימאר היה יכול להבקיע ביותר מהזדמנות אחת, אך הוא לא הצליח. זה היה משחק סופר פעיל שלו. מצד אחד, הוא ביטל את השומר שלו הרבה פעמים, סחט עבירות, בישל את השער כמובן, ומצד שני הרבה פעמים ראינו שוב את קבלת ההחלטות הלא טובה לפעמים, בהתעקשות לחפש את מסי ובאיבודי כדור מיותרים לחלוטין. חייב לתת משפט לשופט, שהצהוב ההזוי למסי על “בזבוז זמן” כי נקרעה לו הנעל היה רק קצה הקרחון בשיפוט לא טוב שלו באופן כללי, שמזל שלא חירב לנו את המשחק. לפחות הוא נתן צהוב חמישי לסוארס, שיהיה נקי לקראת המשחקים באנואטה ובקלאסיקו.
איך הנשיא של סביליה סיכם? “לבארסה יש את מסי, ולנו לא. זה הכל. אתה לא יכול להילחם בזה. הוא מנצח לך משחקים בכוחות עצמו. הוא חייזר, לא מהעולם הזה, בלתי ניתן לעצירה”. הסופרלטיבים למסי הגיעו מכל כיוון. פיקה כתב בפייסבוק “אם כדור הזהב ניתן לשחקן הטוב ביותר בעולם, לאו מסי צריך היה לזכות בו בכל שנה מאז 2009. רמה אחרת.” וגם איבורה של סביליה הצטרף למקהלה. כל האמרות האלה מוצדקות. הרבה בזכותו ניצחנו את המשחק הזה, כמו גם עוד הרבה משחקים בעשור האחרון. הוא המנהיג שלנו, המושיע שלנו, הוא הגדול מכולם ואנו חוזים בזאת פעם אחר פעם. תודה.
תקציר המשחק בשידור של ריי האדסן:
ההרכב:
טר שטגן
רוברטו, מסצ’ראנו, אומטיטי, דין
ראקיטיץ’ (גומש), בוסקטס, דניס (ראפיניה)
מסי, סוארס, ניימאר
